תנ"ך - ופתח
אהל
מועד
תשבו
יומם
ולילה
שבעת
ימים
ושמרתם
את־משמרת
ה'
ולא
תמותו
כי־כן
צויתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּפֶתַח֩
אֹ֨הֶל
מוֹעֵ֜ד
תֵּשְׁב֨וּ
יוֹמָ֤ם
וָלַ֙יְלָה֙
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֔ים
וּשְׁמַרְתֶּ֛ם
אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת
יְהוָ֖ה
וְלֹ֣א
תָמ֑וּתוּ
כִּי־כֵ֖ן
צֻוֵּֽיתִי:
(ויקרא פרק ח פסוק לה)
וּפֶתַח
אֹהֶל
מוֹעֵד
תֵּשְׁבוּ
יוֹמָם
וָלַיְלָה
שִׁבְעַת
יָמִים
וּשְׁמַרְתֶּם
אֶת־מִשְׁמֶרֶת
יְהוָה
וְלֹא
תָמוּתוּ
כִּי־כֵן
צֻוֵּיתִי:
(ויקרא פרק ח פסוק לה)
ופתח
אהל
מועד
תשבו
יומם
ולילה
שבעת
ימים
ושמרתם
את־משמרת
ה'
ולא
תמותו
כי־כן
צויתי:
(ויקרא פרק ח פסוק לה)
ופתח
אהל
מועד
תשבו
יומם
ולילה
שבעת
ימים
ושמרתם
את־משמרת
יהוה
ולא
תמותו
כי־כן
צויתי:
(ויקרא פרק ח פסוק לה)
תרגום אונקלוס:
וּבִתרַע
מַשׁכַּן
זִמנָא
תִּתְּבוּן
יֵימָם
וְלֵילֵי
שִׁבעָה
יוֹמִין
וְתִטְרוּן
יָת
מַטְרַת
מֵימְרָא
דַייָ
וְלָא
תְמוּתוּן
אֲרֵי
כֵין
אִתפַּקַדִית
:
עין המסורה:
ופתח
-
ה':
בר'
ו
,
טז;
וי'
ח
,
לה;
יח'
מא
,
יא
(פעמיים);
דה"ב
ד
,
כב.
תמותו
-
ג'
מלא
בתורה:
*בר'
מב
,
כ;
וי'
ח
,
לה;
במ'
יח
,
לב.
תמותו
-
ז'
מלא:
בר'
מב
,
כ;
וי'
ח
,
לה;
במ'
יח
,
לב;
יר'
כב
,
כו;
כז
,
יג;
מב
,
כב;
יח'
לג
,
יא.
צויתי
-
ה'
(בקובוץ):
וי'
ח
,
לה;
י
,
יג;
יח'
יב
,
ז;
כד
,
יח;
לז
,
ז.
רש"י:
ולא
תמותו
-
הא
אם
לא
תעשו
כן
,
הרי
אתם
חייבים
מיתה
(ראה
שמ'
ל
,
כ).
ראב"ע:
ופתח
אהל
מועד
תשבו
-
להזכיר
ולא
תמותו.
צֻויתי
-
פועל
'שלא
נקרא
שם
פועלו'.
ויש
אומרים:
כי
כן
צויתי
-
זהו
"ככל
אשר
צויתי
אותכה"
(שמ'
כט
,
לה)
,
ואם
לא
פירש
שם
לשבת
פתח
אהל
מועד.
רמב"ן:
ופתח
אהל
מועד
תשבו
יומם
ולילה
שבעת
ימים
ושמרתם
את
משמרת
יי'
ולא
תמותו
-
על
דעת
הברייתא
של
'תורת
כהנים'
(שמיני
מילואים
פרשתא
א
,
מב)
עניין
הכתוב
הזה
,
שלא
יֵצאו
מפתח
אהל
מועד
יומם
ולילה
בשעת
עבודה
,
כלומר:
עד
שישלימו
כל
העבודה
המוטלת
עליהם
באותו
העת.
והיא
מצוה
נוהגת
לדורות
,
שלא
יניח
כהן
עבודה
ויצא
,
וחייבין
עליה
מיתה.
והוא
שאמר
בכהן
גדול
"ומן
המקדש
לא
יצא
ולא
יחלל"
(וי'
כא
,
יב)
-
אמרו
(ראה
תו"כ
שמיני
מילואים
פרשתא
א
,
מב
-
מג):
אימתי
אינו
יוצא
ואינו
מחלל?
הוי
אומר:
בשעת
עבודה.
ודרשו:
"פן
תמותו"
(וי'
י
,
ז)
-
ממשמע
'לאו'
אתה
שומע
'הן'.
אין
לי
אלא
אהרן
ובניו
,
שנמשחו
בשמן
המשחה
,
שאם
יצאו
בשעת
העבודה
חייבין
מיתה
,
מנין
לכל
הכהנים
שבכל
הדורות?
תלמוד
לומר:
"כי
שמן
משחת
יי'
עליכם"
(שם).
פירושו
,
שלא
אמר
'כי
בשמן
משחת
יי'
אתם
משוחים';
ואמר
"עליכם"
(שם)
-
כמו
"והיתה
להיות
להם
משחתם
לכהונת
עולם
לדורותם"
(שמ'
מ
,
טו).