תנ"ך - וישא אהרן את־ידו ידיו אל־העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרֲכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים: (ויקרא פרק ט פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־יָדָו יָדָיו אֶל־הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים: (ויקרא פרק ט פסוק כב)

טקסט בלבד:

וישא אהרן את־ידו ידיו אל־העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים: (ויקרא פרק ט פסוק כב)

תיקון קוראים:

וישא אהרן את־ידו ידיו אל־העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים: (ויקרא פרק ט פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵים אַהֲרֹן יָת יְדוֹהִי לְעַמָא וְבָרֵיכִנוּן וּנחַת מִלְמֶעֱבַד חַטָתָא וַעֲלָתָא וְנִכסַת קֻדשַׁיָא :

עין המסורה:
ידו - ה' חסר (בלישנא): שמ' לב , יט; וי' ט , כב; טז , כא; יח' מג , כו; איוב ה , יח. מעשת - ב' חסר: בר' יח , כה; *וי' ט , כב. מעשת - ה' חסר (בלישנא , לא כולל 'לעשת' , 'ולעשת'): בר' יח , כה; וי' ט , כב; יח , כט; דב' ד , יד; ש"ב כג , יז.

מסורה גדולה:
מעשת ב' חס' חללה לך מעשת כדבר הזה וירד מעשת החטאת.

מסורה קטנה:
ידו - ידיו ק' , ה' חס'; מעשת - ב' חס'.

רש"י:
ויברכם - ברכת כהנים: "יברכך" , "יאר" , "ישא" (במ' ו , כד - כו; ראה תו"כ שמיני פרשתא א , ל). וירד - מעל המזבח.

ראב"ע:
וישא אהרן את ידיו אל העם - נכחם. וקדמונינו העתיקו (ראה סוטה לח , א) צורת נשיאות כפים. וירד - כאשר הראיתיך רבים (ראה פירושו לעיל , ו): וכבר ירד מעשות חטאת העם ועולתם והשלמים. וטעם וירד - בעבור המזבח ששלש אמות קומתו (ראה שמ' כז , א). ואחר כן בא משה ואהרן אל אהל מועד - ויתכן שבאו להתפלל על האש שתצא , ובצאתם ברכו שניהם את העם.

ר' יוסף בכור שור:
וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם - שנתחנך אף ב'ברכת כהנים' (ראה במ' ו , כב - כז; ראה רש"י).

רמב"ן:
וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם - ברכת כהנים: "יברכך" , "יאר" , "ישא" (במ' ו , כד - כו); לשון רבנו שלמה. ואם כן , תהיה פרשת "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל" שבחומש הפקודים (שם , כג) מוקדמת לזה! ואולי כן הוא , כי יסמך למה שנאמר שם "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במ' ז , א). ויתכן שנאמר , כי אהרן פרש כפיו השמים וברך את העם כאשר עשה שלמה , שנאמר "ויעמד שלמה לפני מזבח יי'... ויפרוש כפיו השמים" (מ"א ח , כב) , ושם נאמר "ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר" (שם , נה); ולפיכך לא הזכיר הכתוב שצוה אותו משה לעשות כן. ובברייתא של פרשת מלואים ב'תורת כהנים' (שמיני מילואים פרשתא א , ל) ראיתי: ויברכם - זו ברכה סתומה , שאי אתה יודעה; חזר הכתוב ופירשה להלן: "יברכך יי' וישמרך , יאר יי' פניו אליך ויחנך , ישא יי' פניו אליך" וגו' (במ' ו , כד - כו) - ועדיין יש לי לומר שכך אמרו: ברכה זו שבירך אהרן את העם מעצמו - סתומה היא , ולא פירש לנו הכתוב מה היא , אבל ברכה שנצטוו הכהנים לדורות נתפרשה , והיא שוה בכל הכהנים לעולם; או שהן סבורין שכאן צוה אותו בנשיאות כפים ליום זה , ולהלן נתנה ברכה זו לו ולבניו לדורות.

רלב"ג:
וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם - זו היא ברכת כהנים , שיתבאר עניינה בפרשת נשא (במ' ו , כב - כז); והיתה עם נשיאות כפים , כמו שנבאר הסבה שם בגזרת האל (שם , כג).
ריכוז קישורים