תנ"ך - ויבא משה ואהרן אל־אהל מועד ויצאו ויברכו את־העם וירא כבוד־ה' אל־כל־העם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַֽהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעָֽם: (ויקרא פרק ט פסוק כג)

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת־הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד־יְהוָה אֶל־כָּל־הָעָם: (ויקרא פרק ט פסוק כג)

ויבא משה ואהרן אל־אהל מועד ויצאו ויברכו את־העם וירא כבוד־ה' אל־כל־העם: (ויקרא פרק ט פסוק כג)

ויבא משה ואהרן אל־אהל מועד ויצאו ויברכו את־העם וירא כבוד־יהוה אל־כל־העם: (ויקרא פרק ט פסוק כג)

תרגום אונקלוס:

וְעָל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְמַשׁכַּן זִמנָא וּנפַקוּ וּבָרִיכוּ יָת עַמָא וְאִתגְּלִי יְקָרָא דַייָ לְכָל עַמָא :

עין המסורה:

משה ואהרן - כ"ח (בתורה , לא כולל 'משה ואהרן ובניו' וכן 'ביד משה ואהרן'): שמ' ד , כט; ה , א , ד; ו , כז; ז , ו , י , כ; ח , ח; י , ג; יב , כח , מג; טז , ו; כד , ט; וי' ט , כג; במ' א , יז , מד; ג , לט; ד , לד , לז , מא , מה , מו; ח , כ; יד , ה; יז , ח; כ , ו , י; כו , סד. וירא - כ': בר' יב , ז; יז , א; יח , א; כו , ב , כד; לה , ט; מו , כט; שמ' ג , ב; וי' ט , כג; במ' טז , יט; יז , ז; כ , ו; דב' לא , טו; שו' ו , יב; יג , ג; ש"ב כב , יא; מ"א ט , ב; יח' י , ח; יט , יא; דה"ב ז , יב.

מסורה גדולה:

מן ראש דתורת כהנים עד והיתה זאת לכם לחקת עולם על כל ועל כל ב' מ' א' אל כל ויבא משה ואהרן. ומן והיתה זאת לכם עד סופ' דסיפ' דכות' ב' מ' א' ועל כל נפשת מת.

מסורה קטנה:

וירא - כ'.

רש"י:

[ויבא משה ואהרן וגו' - האומר: למה נכנסו? - מצאתי ב'בפרשת מלואים' בבריתא הנוספת על 'תורת כהנים' שלנו (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , ל): למה נכנס משה עם אהרן? ללמדו על מעשה הקטרת. או לא נכנס אלא לדבר אחר? הריני דן: ירידה וביאה טעונה ברכה: מה ירידה מעין עבודה , אף ביאה מעין עבודה; הא למדת למה נכנס משה עם אהרן - ללמדו על מעשה הקטרת. דבר אחר (שם , יט): כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל , היה עומד ומצטער בו; אמר: יודע אני שכעס הקדוש ברוך הוא עלי , ובשבילי לא ירדה שכינה. אמר לו למשה: משה , כך עשית לי , שנכנסתי ונתביישתי? מיד נכנס משה ובקש רחמים , וירדה שכינה לישראל.] ויצאו ויברכו את העם - אמרו: "ויהי נועם יי' אלהינו עלינו" (תה' צ , יז) - יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , טו). לפי שכל שבעת ימי המלואים , שהעמידוֹ משה למשכן ושימש בו ופרקו בכל יום , לא שרתה בו שכינה (ראה שם , יד) , והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: משה רבינו , כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו על עון העגל! לפיכך אמר להם היום הזה: "זה הדבר אשר צוה יי' תעשו וירא אליכם כבוד יי'" (לעיל , ו); אהרן אחי כְּדַי וחשוב ממני , שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם , ותדעו שהקדוש ברוך הוא בחר בו.

רשב"ם:

ויבא משה ואהרן אל אהל מועד - להתפלל שתרד האש. וירא כבוד יי' אל כל העם - כיצד? ותצא אש מלפני יי' , מבית קודשי הקודשים דרך מזבח הזהב , להקטיר קטרת שהוא קודם להקטרת תמיד , כדאמרינן במסכת יומא (לג , ב) , ושם מצא בני אהרן אצל מזבח הזהב ושרפן , ואחר כך יצא ובא לו על המזבח ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים.

ראב"ע:

וישא אהרן את ידיו אל העם - נכחם. וקדמונינו העתיקו (ראה סוטה לח , א) צורת נשיאות כפים. וירד - כאשר הראיתיך רבים (ראה פירושו לעיל , ו): וכבר ירד מעשות חטאת העם ועולתם והשלמים. וטעם וירד - בעבור המזבח ששלש אמות קומתו (ראה שמ' כז , א). ואחר כן בא משה ואהרן אל אהל מועד - ויתכן שבאו להתפלל על האש שתצא , ובצאתם ברכו שניהם את העם.

ר' יוסף בכור שור:

ויבא משה ואהרון אל אהל מועד - להתפלל , שיראה הכבוד וירד אש מן השמים (ראה רשב"ם) , שיִוָדע שנתקבלה העבודה (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , טז). ויברכו את העם - שיֵרָצו בקרבנם.