תנ"ך - אשכל הכפר ׀ דודי לי בכרמי עין גדי: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי: ס (שיר השירים פרק א פסוק יד)

טקסט וניקוד:

אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר ׀ דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי: ס (שיר השירים פרק א פסוק יד)

טקסט בלבד:

אשכל הכפר ׀ דודי לי בכרמי עין גדי: ס (שיר השירים פרק א פסוק יד)

תיקון קוראים:

אשכל הכפר ׀ דודי לי בכרמי עין גדי: ס (שיר השירים פרק א פסוק יד)

תרגום מגילות:
הָא בְכֵין נְחַת מֹשֶׁה מִן טוּרָא לוּחֵי אַבנִין בִּידֵיהּ וּבגֵין חוֹבֵי יִשׂרָאֵל אִתיַקַרוּ יְדוֹהִי וּנפַלוּ וְאִתְּבַרוּ בְּכֵין אֲזַל מֹשֶׁה וְשָׁף יָת עִגלָא וּבַדַּר יָת עַפרֵיהּ לְנַחלָא וְאַשׁקִי יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל וּתרֵין וּקטַל יָת כָּל מָא דְאִתחַיַב קְטוֹל וּסלֵיק זִמנָא תִניָאנָא לִרקִיעָא וְצַלִי קֳדָם יְיָ וְכַפַּר עַל בְּנֵי יִשׂרָאֵל בְּכֵין אִתפַּקַד לְמַעֲבַד מַשׁכְּנָא וַאֲרוֹנָא בֵּי הִיא שָׁעֲתָא אוֹחִי מֹשֶׁה וַעֲבַד יָת מַשׁכְּנָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת אֲרוֹנָא וְשַׁוִי בַאֲרוֹנָא יָת תְּרֵין לוּחַיָא אוּחרָנִין וּמַנִי יָת בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָא לְמִקרַב קוּרבָּנָא עַל מַדבְּחָא וּלנַסָכָא יָת חַמרָא עַל קוּרבָּנָא וּמנַיִין הֲוָה לְהוֹן חַמרָא לְנַסָכָא הֲלָא אִינוּן בְּמַדבְּרָא לָא אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית זְרַע וְאַף לָא תֵינִין וְגוּפנִין וְרִמוֹנִין אֵלָא הֲווֹ אָזְלִין לְכַרמֵי עֵין גֶּדִי וְנָסְבִין מִתַּמָן אֶתכָּלִין דְּעִנבִּין וְעָצְרִין מִנְהוֹן חֲמַר וּמנַסְכִין יָתֵיהּ עַל מַדבְּחָא רַבעוּת הִינָא לְאִמְרָא חַד :

עין המסורה:
אשכל - ה' חסר: *בר' יד , יג , כד; *במ' יג , כג; דב' א , כד; שה"ש א , יד.

מסורה קטנה:
אשכל - ה' חס'.

רש"י:
אשכל הכפר - יש בושם ששמו 'כפר' , כמו "כפרים עם נרדים" (שה"ש ד , יג) , ועשוי כעין אשכולות. בכרמי עין גדי - [שם מקום , ] שם הוא מצוי. וראיתי באגדה (ראה שה"ז א , יד) , שאותן כרמים עושין פירות ארבעה או חמישה פעמים בשנה. ודוגמא היא לכמה כפרות ומחילות שמחל לי הקדוש ברוך הוא על כמה נסיונות שניסיתיו במדבר.

רשב"ם:
צרור המור דודי לי - עכשיו שניהם שוכבים על מיטתם ומדברים יחד דברי ריצוי , ופייוסן - שבח זה לזה. מתוק וערב דודי לי , שהוא שוכב ולן עמי ומניח ראשו בין שתי שדיי; כצרור של מור ובשמים שריחו טוב ומבוסם עלי וכאשכל בושם של כופר חביב ונעים לי דודי , שאותו אשכול גדל בכרמים של עין גדי ומשובח הוא. (ביאור לשוני:) כופר - בושם , כמו "כפרים עם נרדים" (שה"ש ד , יג). בכרמי - אילן שהוא גדל בו קורא הכתוב 'כרם' , כמו "מגדיש ועד קמה ועד כרם זית" (שו' טו , ה). עין גדי - שם מקום הוא , הוא "חצצון תמר" המתורגם: "עין גדי" (ת"א בר' יד , ז; וראה דה"ב כ , ב).

ר' יוסף קרא:
אשכל הכופר - כבושם הגדל באשכלות החביב , כן דודי לי. בכרמי עין גדי - הגדל ב"חצצון תמר" , תרגומו: "עין גדי" (ת"א בר' יד , ז; וראה דה"ב כ , ב).

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
אשכול הכופר - בלשון קדר: 'כאפור'; ובלשון לעז: 'כפרא'. ויש אומרים 'תנתכת' , [ויש אומרים שהוא מין בשם;] ויש אומרים שהוא מין 'קרנפל' (צפורן); והראשון קרוב. בכרמי עין גדי - שם מקום.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
אמרה כנסת ישראל: זכור לי ברית אברהם , שהלך שמעו בכל העולם כמו נרד , והיה שם כצרור המור (ראה שה"ר א , יג). ושדי הם התורות והמצות שהיה מלמד לאנשי דורו עד הודו כי אין כמו השם , כאשר לא ימצא כדמות אשכל הכופר בעין גדי; שהיה מגיד שבחו לשם.

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ענתה: אע"פ שיש לי ריח טוב , כי גם המלך היה מתאוה להריח נרדי , יותר ריח טוב יש לך; והייתי מתאוה שילין בין שדי , ואחבק הדומה לאשכול הכופר שהוא בעין גדי.

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
אשכל הכופר. יש אומרים שהוא 'תנתכת'. והקרוב , שהוא בלשון ישמעאל וכך בלשון לעז , כי הוא כמו 'אשכולות'. עין גדי - מקום בארץ ישראל שימצא שם אשכל הכופר.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ענתה היא ואמרה: אע"פ שריחי נודף , ואפילו המלך כשהוא במסיבו יתאוה להריח נרדי , יותר ריח נודף יש לדודי , שהוא צרור המור; והייתי מתאוה שילין בין שדי , והייתי חושבת שאני מחבקת אשכל הכופר.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
אשכל הכופר - משל על השכינה.

רלב"ג:
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי - אמר זה הכח הנפשי , שהשכל ההיולאני דומה לאשכל הכפר , שהוא הוייה בלתי שלימה , רצוני שהוא התחלת העשות הפרי. והנה עין גדי היה בהרים , לפי מה שירָאה בספר יהושע (טו , סב) ובמקומות אחרים זולתו (ש"א כג , כט; כד , א; דה"ב כ , ב). והוא מבואר שאשכל הכפר תשלם הוייתו בזמן יותר ארוך הרבה מזמן השלמת הרבה משאר הפירות. והנה בהרים יצטרך בהשלמת הוייתו אל זמן יותר ארוך ממה שיצטרך אליו בעמק ובשרון , והנה בהרים יותר נבחר ויותר מעולה. וכזה יאמר , שהשכל ההיולאני הוא שלמות בלתי גמור , יקשה צאתו לפועל; אבל כשיצא לפועל הוא יותר נבחר ויותר נעלה משאר הכחות בעלי השלמות.

ר' יוסף קמחי:
אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי - הכופר הוא 'אל קרונפל' בלשון ערבי , וריחו טוב מאוד. ולמה נקרא אשכול? - מפני שהוא נתלה מצוארי הנשים וענקיהן , וקושרות אותו על גרגרותיהן (ע"פ מש' ג , ג). ומאי דכתיב בכרמי עין גדי? - זכרון לזמן שהעלה המלך דוד ארון ברית יי' לביתו בשמחה (ראה ש"ב ו) , והיה עובר בכרמי עין גדי שהוא בגבול יהודה. וכמו שהכופר מִטלטל , שיכול האדם להסיר אותה מצואר לצואר , (כך היה הארון מיטלטל מבית לבית) וממקום למקום , מבית אבינדב אשר בגבעה לבית עובד אדום הגתי , ומבית עובד הגתי לבית דוד (ראה שם) עליו השלום , עד זמן שנבנה בית קדשי הקדשים.

ר' ישעיה מטראני:
אשכול הכופר דודי לי - כופר נקרא בלעז 'קמפרא' , שריחו גדול וערב. בכרמי עין גדי - שאותו הכופר גדל בכרמים שלעין גדי; ועיר של 'ציפרי' נקראת 'עין גדי'.
ריכוז קישורים