תנ"ך - אני
חבצלת
השרון
שושנת
העמקים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲנִי֙
חֲבַצֶּ֣לֶת
הַשָּׁר֔וֹן
שׁוֹשַׁנַּ֖ת
הָעֲמָקִֽים:
(שיר השירים פרק ב פסוק א)
אֲנִי
חֲבַצֶּלֶת
הַשָּׁרוֹן
שׁוֹשַׁנַּת
הָעֲמָקִים:
(שיר השירים פרק ב פסוק א)
אני
חבצלת
השרון
שושנת
העמקים:
(שיר השירים פרק ב פסוק א)
אני
חבצלת
השרון
שושנת
העמקים:
(שיר השירים פרק ב פסוק א)
תרגום מגילות:
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
בְּעִידָּן
דְּמָרֵי
עָלְמָא
מַשׁרֵי
שְׁכִינְתֵיהּ
בֵּינַאי
אֲנָא
מְתִילָא
לְנַרגֵּיס
רַטִיב
מִן
גִּינְתָא
דְעֵדֶן
וְעוּבָדַי
יָאֲיָן
כְּוַרדָּא
דִבמֵישַׁר
גִּינְתָא
דְעֵדֶן
:
רש"י:
חבצלת
-
היא
שושנה.
שושנת
העמקים
-
נאה
משושנת
ההרים
לפי
שמרטבת
תמיד
,
שאין
כח
החמה
שולט
שם.
רשב"ם:
ואני
מבוסמת
ונודפת
ריח
טוב
כחבצלת
הגדילה
בבקעת
מישור
וכשושנת
העמקים
,
ועל
כן
יש
לך
להרחיב
דעתך
עלי
כאשה
נאה
ודירה
נאה
וכלים
נאים
(ראה
ברכות
נז
,
ב)
ולשמוח
עמי
,
כי
בכל
אלה
זכיתה.
(ביאור
לשוני
לשה"ש
א
,
טז
-
ב
,
א:)
"רעננה"
(שה"ש
א
,
טז)
-
עניין
רך
וטוב
(ע"פ
בר'
יח
,
ז;
ראה
מחברת:
'רענן')
הוא.
'ערש'
-
לשון
נקיבה
הוא
,
ולכך
כתב
"רעננה"
,
כמו
שנאמר
"והנה
(בנוסחנו:
הנה)
ערשו
ערש
ברזל"
וגו'
,
"תשע
אמות
אורכה"
(דב'
ג
,
יא).
"רהיטנו"
(שה"ש
א
,
יז)
-
פתרונו
לפי
עיניינו
,
אחד
מבינייני
הבית
הוא.
"ברותים"
(שם)
-
ממיני
ברושים.
חבצלת
-
נצה
הנותנת
ריח
,
ושושנת
העמקים
-
כפל
מלה.
ר' יוסף קרא:
חבצלת
השרון
-
משבחת
עצמה:
אף
אני
נאה
ויפה
כעשב
הנקרא
'חבצלת'.
חבצלת
השרון
-
מישרה
וערבה;
ויש
לומר
-
שם
מקום:
'על
אנשי
השרון
היה
אומר'
(תפילת
מוסף
ליום
הכיפורים);
ויש
לומר:
מקום
קיבוץ
מים
וטיט.
שושנת
העמקים
-
הגדילה
בעמק.
ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
חבצלת
-
יש
אומרים
שהוא
'וורד'
(בלשון
ישמעאל);
ויש
אומרים
שהוא
צמח
אחד
נכבד
שיש
לו
ריח
טוב
,
ועינו
כעין
שחרות.
שושנת
-
יש
אומרים
שהוא
צמח
לבן
,
יש
לו
ריח
טוב
,
והוא
חם
מאד
עד
שריחו
יכאיב
הראש;
ויתכן
להיותו
כן.
ויהיה
פירושו
מן
'שש':
כי
לעולם
הוא
ששה
עלים
לבנים
,
גם
בתוכו
כדמות
בד
,
סעיפים
ארוכים
,
גם
הם
ששה.
ויהיה
פירוש
"שפתותיו
שושנים"
(שה"ש
ה
,
יג)
-
בריח
ולא
בעין.
רלב"ג:
אני
חבצלת
השרון
שושנת
העמקים
-
דבר
ידוע
כי
החבצלת
והשושנה
יצטרכו
אל
לחות
רב
להִזון;
ובשרון
ובעמקים
ירבה
הלחות
,
ולזה
תפרח
שם
יותר
השושנה
והחבצלת
ויעמדו
ברעננותם.
והנה
תאמר
זאת
החושקת
,
שכמו
שחבצלת
השרון
ושושנת
העמקים
מוכן
להם
מזונם
בקלות
,
כן
מוכן
אליה
בקלות
הִשָלמהּ
בשאר
הכחות
הנפשיות
והַגיע
הצורות
הדמיוניות
בה.
ויִחס
השושנה
אל
העמקים
,
כי
היא
מצטרכת
-
לפי
מה
שאחשוב
-
אל
הלחות
יותר
,
והעמק
ימָצא
בה
הלחות
יותר
ממה
שימָצא
בשרון.
וכבר
התבאר
מדברינו
בפתיחת
זה
הספר
אופן
החכמה
בהמשילו
זה
הכח
לשושנה.
והנה
נרחיב
המאמר
בזה
המקום
,
ונאמר
שהוא
מבואר
,
כי
השושנה
היא
אחד
מהפרחים
ומהיותר
נבחרים
מהם
בעצמותם;
והפרחים
בכלל
הוא
מה
שיצא
ראשונה
מהצמח
קודם
שיצא
הפרי
או
הזרע
,
אשר
הכונה
אליו
תחלה.
וכן
הענין
בצורות
הדמיוניות
עם
השכל.
וזה
,
כי
מה
שישיג
השכל
הוא
הפרי
אשר
הכונה
אליו
תחלה
,
והגעת
הצורות
הדמיוניות
בנפש
הוא
השלמות
שיגיע
קודם
השגת
השכל
,
ולזה
המשיל
זה
הענין
לשושנה.
וגם
כן
השושנה
היא
בכח
הפרי
או
הזרע
היוצא
ממנה
,
וכן
הצורות
הדמיוניות
הם
בכח
המושכלות
אשר
ישיגם
השכל
,
אבל
השכל
יפשיט
מהם
המשיגים
ההיולאניים
אשר
היו
בהם
פרטיות
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
הנפש'
וב'מה
שאחר
הטבע'.
ר' יוסף קמחי:
אני
חבצלת
השרון
שושנת
העמקים
-
הכלה
משבחת
עצמה
ומספרת
הדרה.
חבצלת
-
פירשוהו
בלשון
ערב
'אלנרגסה'
,
ומפרש
הנוצרים
פירשו
בלשון
'ליליו';
ולא
זה
כדברי
זה.
שושנת
העמקים
-
משל
זה
כשהלכו
ישראל
במדבר
והיו
יפים
ומהוללים
,
כמו
שנאמר
"זכרתי
לך
חסד
נעוריך...
בארץ
ערבה
ושוחה"
(יר'
ב
,
ב
,
ו)
,
כמו
שאמר
בכאן:
שרון
ועמקים.
ר' ישעיה מטראני:
אני
חבצלת
השרון
-
האהובה
משבחת
עצמה
ואומרת:
אני
דומה
לחבצלת
השרון
-
חבצלת
הגדילה
במישור
,
ולשושנה
הגדילה
בעמקים.
חבצלת
-
'ייליו'
בלעז;
שושנה
-
'רוסא'
בלעז.
ודוד
קמחי
פירש
הפך
(ראה
שרשים:
'חבצל'
,
'ששן').