תנ"ך - יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה: ס (שיר השירים פרק ב פסוק יד)

טקסט וניקוד:

יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת־קוֹלֵךְ כִּי־קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה: ס (שיר השירים פרק ב פסוק יד)

טקסט בלבד:

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה: ס (שיר השירים פרק ב פסוק יד)

תיקון קוראים:

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה: ס (שיר השירים פרק ב פסוק יד)

תרגום מגילות:
כַּד רְדַף פַּרעֹה רַשִׁיעָא בָתַר עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל הֲוָת מְתִילָא כְנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל לְיוֹנְתָא דִסגִירָא בְחַגוֵי טִינָרָא וְחִויָא מְעִיק לַהּ מִגָּיו וְנַצָא מְעִיק לַהּ מִבַּרָא כְּדֵין הֲוָת כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל סְגִירְתָא מֵאַרבַּע סִטרֵי דְעָלַם דְּמִן קֳדָמֵיהוֹן יַמָא וּמִן בָּתְרֵיהוֹן רָדֵיף סָנְאָה וּמִן תְּרֵין סִטרֵיהוֹן מַדבְּרָא מַליָן חִיוָיָן קָלַן דְּנָכְתִין וְקָטְלִין בַּאֲרִיסֵיהוֹן יָת בְּנֵי אֱנָשָׁא מִן יָד פְּתַחַת פּוּמַהּ בִּצלוֹ קֳדָם יְיָ וּנפַקַת בְּרָת קָלָא מִן שְׁמֵי מְרוֹמָא וַאֲמַרַת אַנתּ כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל דִּמתִילָא לְיוֹנְתָא דַכיָא וּמִטַמרָא בִסגוֹר חַגוֵי טִינָרָא וּבחֶביוֹנֵי דְרֵיגְתָא אַחזִינִי יָת חִזוָנִיך וְיָת עוֹבָדִיך תָּקְנָן אַשׁמִיעִינִי יָת קָלִיך אֲרוּם קָלִיך מְעָרַב בִּצלוֹתָא בְּבֵית מַקדְּשָׁא וְחֶזוִיך שַׁפִּיר בְּעוֹבָדִין טָבִין :

עין המסורה:
בחגוי - ג': יר' מט , טז; עו' א , ג; שה"ש ב , יד. השמיעני - ב': שה"ש ב , יד; ח , יג. ומראיך - ג' מלא בלישנא: נח' ג , ה; שה"ש ב , יד; דנ' א , יג.

מסורה גדולה:
ג' מל' בלשנ' והראיתי גוים ומראיך נאוה ויראו לפניך מראינו .

מסורה קטנה:
בחגוי - ג'; המדרגה - ל'; הראיני - ל'; מראיך - ל'; ומראיך - ל' ומל'.

רש"י:
יונתי בחגוי הסלע - זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים על הים (ראה שמ' יד , ט) , ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים , ולא לדפנות מפני חיות רעות. למה היו דומין באותה שעה? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לנקיק הסלע , והיה הנחש נושף בה; תכנס לפנים - הרי הנחש , תצא לחוץ - הרי הנץ. אמר לה הקדוש ברוך הוא: הראיני את מראיך - את כשרון פעלך , למי את פונה בעת צרה; השמיעיני את קולך - "ויצעקו בני ישראל" (שמ' יד , י; ראה שה"ר ב , ל). בחגוי - נקיק , והוא לשון שבר , ודומה לו "יחוגו וינועו" (תה' קז , כז); "והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא" (יש' יט , יז); וכשהן רבים קורא להם 'חגוי'. וכן 'קצה' - "קצוי" (יש' כו , טו); וכן "ויכרות את מדויהם" (ש"ב י , ד) , ויסודו 'מד'. מדרגה - 'אישקלונש' בלעז; כשעושין חריץ סביבות המגדלים ושופכים העפר למעלה להגביה התל סביב , עושין אותו מדרגות מדרגות , זו למעלה מזו. בסתר המדרגה - פעמים שיש בהן חורים ונכנסים שם שרצים ועופות.

רשב"ם:
יונתי בחגוי הסלע - עתה מדבר האוהב לאהובתו מחוץ לבית אביה , על שאמרנו למעלה (פס' ט) שהוא מסתכל ומשגיח דרך נקבים וחלונות , ועל כן הוא אומר לה: יונתי ואהובתי הצפונה וטמונה ככבודה בת מלך השוכנת פנימה (ע"פ תה' מה , יד) , הראיני את מראיך , השמיעיני את קולך לשורר שיר באהבתך , למען אשמע מאחרי קירות הבית , שהרי קולך ערב ומראך נאוה. והיא הלכה וברחה אליו ועשתה רצון אוהבה , והלכו לטייל שניהם בפרדס להתחבב שם באהבתם זה עם זה. דימיון להקדוש ברוך הוא אשר פקד וזכר כנסת ישראל להעלותה מעוני מצרים. (ביאור לשוני:) בחגוי - לשון "נקיקי הסלעים" (יש' ז , יט). המדריגה - כמו "ונפלו המדרגות" (יח' לח , כ) , עניין מעלות הם.

ר' יוסף קרא:
יונתי בחגוי הסלע - עתה מספר: אני אמרתי לה: צאי עמי , ויונתי יושבת בצינעה בביקוע סלע. בחגוי - כמו "והיתה ארץ יהודה לחגה" (ראה יש' יט , יז) , וכן "ויחגו (לפנינו: יחוגו) וינועו" (תה' קז , כז). בסתר המדרגה - לעינין סלע , וכפל מילה על בחגוי הסלע. הראיני את מראיך השמיעיני את קולך - כשתלכי עמי. ומראך (בנוסחנו: ומראיך) - תואר שלך - נאה לי.

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
בחגוי - מן "חוג הארץ" (יש' מ , כב); והוא מקום גבוה , כמו "שוכני בחגוי סלע" (עו' א , ג). המדרגה - כדמות אבנים זו על זו; כמו "ונפלו המדרגות" (יח' לח , כ). ערב - מתוק , "וערבה ליי'" (מל' ג , ד).

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
יונתי - ענתה שכינה: אחר צאת ישראל ממצרים , דמיתיך בלכתך אחרי במדבר (ע"פ יר' ב , ב) ליונה בסתר המדרגה , שהם העננים. הראיני את מראיך - זהו "ויאמינו ביי'" (שמ' יד , לא); השמיעיני את קולך - "אז ישיר משה" (שמ' טו , א; ראה שה"ר ב , לא).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ענה דודי ואמר לי (ראה לעיל , י): את כמו יונה במקום גבוה ובסתר; הראיני מראייך , השמיעיני קולך!

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ועוד: יונתי בחגוי הסלע - אמר לה: את נסתרת בביתך , ולא אוכל לראותך , כמו יונה שהיא בחגוי הסלע. הראיני את מראיך - מאחד החרכים (ראה לעיל , ט) , או השמיעיני את קולך - אמרי לי מה אעשה.

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
בחגוי הסלע - מן "חוג הארץ" (יש' מ , כב) , והוא 'הפוך'. או הם שני שרשים והעניין אחד. המדרגה - כמו 'מעלות'; כמו "ונפלו המדרגות" (יח' לח , כ); וכן בלשון ישמעאל. ערב - כמו "וערבה ליי'" (מל' ג , ד): טוב ונחמד. נאוה - תאוה הוא לעינים (ע"פ בר' ג , ו).

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
וקרא אותה 'יונתי' - בעבור שיצאה ממצרים. ועניין בסתר המדרגה - שהיו ישראל מסותרים בעננים. הראיני את מראיך - זה הוא "ויאמינו ביי'" (שמ' יד , לא). השמיעיני את קולך - "אז ישיר משה ובני ישראל" (שמ' טו , א); או יהיה פירושו: שאמרו "נעשה ונשמע" (שמ' כד , ז); והוא יותר נכון.

רלב"ג:
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך (בנוסחנו: ומראיך) נאוה - קראהּ 'יונתי' , לפי שהיונה יש לה סגולה מבין שאר הבעלי חיים שלא תזדווג כי אם אל הזכר אשר נולד עמה. וכן זאת החשוקה , להיות עתה כל השתדלותה לעבודתו , לא תטה ממנו כלל , ולהיותה עתה גם כן יותר מוכנת להזדווג עמו. והנה זה הפסוק הוא נאות לפי המשל ולפי הנמשל. ואולם הֵאוֹתוּתו לפי המשל הוא , כי ממנהג החושקים להתחבר יחד במקומות הנסתרים כמו חגוי סלע וסתר המדרגה; ושם יחשוק ראשונה לראות מראיה ולשמוע קולה , ואחר כן יתעורר להתחבר עמה. ובזה יאמר עתה , מפני שלא נשלם ביניהם עדיין מה שישלם לו בו החבור , שהוא יחשוק לראות מראיה ולשמוע קולה שם. ואולם האותותו לפי הנמשל הוא , שהוא יאמר אליה שבמקומות הנעלמים יצטרך שתראה אליו מה שהושג אליו באמצעות החושים , עד שיעשה מזה גזרה כוללת עם ההִשנות. וזכר מזה המראים והקולות לבד , לפי ששני אלו החושים הם מוכנים יותר אל העיון משאר החושים , וזה מעניינם מבואר. ולזה מי שנפקד ממנו אחד מאלו החושים או שניהם הוא מעט ההכנה מאד. ושאר החושים הם יותר מוכנים בהשתמש בצרכי הגוף.

ר' יוסף קמחי:
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך (בנוסחנו: ומראיך) נאוה - זו היא בעלוֹתם מים סוף , ובידוע שעל שפת הים סלעים ומדרגות. הראיני את מראיך - כשעלו מן הים אל היבשה. השמיעיני את קולך - כשפצחו השירה , כמו שנאמר "אז ישיר משה ובני ישראל" (שמ' טו , א). כי קולך ערב ומראך נאוה - כשהיתה שיחתם ערבה והם טובים ונאים , ישרים אמונים , שנאמר "ויאמינו ביי' ובמשה עבדו" (שמ' יד , לא).

ר' ישעיה מטראני:
יונתי בחגוי הסלע - אַת , רעייתי , שדומה ליונה שעומדת בביקועי הסלע ובסתר המדרגה , הראיני את מראיך ויופייך , ונלך ונשמח יחד בתוך הכרמים.
ריכוז קישורים