תנ"ך - אחזו־לנו
שעלים
שעלים
קטנים
מחבלים
כרמים
וכרמינו
סמדר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙
שֻֽׁעָלִ֔ים
שֻׁעָלִ֥ים
קְטַנִּ֖ים
מְחַבְּלִ֣ים
כְּרָמִ֑ים
וּכְרָמֵ֖ינוּ
סְמָדַֽר:
(שיר השירים פרק ב פסוק טו)
אֶחֱזוּ־לָנוּ
שֻׁעָלִים
שֻׁעָלִים
קְטַנִּים
מְחַבְּלִים
כְּרָמִים
וּכְרָמֵינוּ
סְמָדַר:
(שיר השירים פרק ב פסוק טו)
אחזו־לנו
שעלים
שעלים
קטנים
מחבלים
כרמים
וכרמינו
סמדר:
(שיר השירים פרק ב פסוק טו)
אחזו־לנו
שעלים
שעלים
קטנים
מחבלים
כרמים
וכרמינו
סמדר:
(שיר השירים פרק ב פסוק טו)
תרגום מגילות:
בָּתַר
דַּעֲבַרוּ
יָת
יַמָא
אִתרָעַמוּ
עַל
מַיָא
וַאֲתָא
עֲלֵיהוֹן
עֲמָלֵק
רַשִׁיעָא
דִּנטַר
לְהוֹן
דְּבָבוּ
עַל
עֵיסַק
בְּכוֹרְתָא
וּבִרכְתָא
דִשׁקַל
יַעֲקֹב
אֲבוּנָא
מִן
עֵשָׂו
וַאֲתָא
לַאֲגָחָא
קְרָבָא
בְיִשׂרָאֵל
עַל
דִּבטִילוּ
מִפִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
וַהֲוָה
עֲמָלֵק
רַשִׁיעָא
גָּנֵיב
מִתְּחוֹת
גַּדפֵּי
עֲנָנֵי
יְקָרָא
נַפשָׁתָא
בְשִׁבטֵי
דְדָן
וּמקַטֵיל
יָתְהוֹן
עַל
דַּהֲוָא
בִידֵיהוֹן
פִּיסלֵיהּ
דְּמִיכָה
בֵּי
הִיא
שָׁעֲתָא
אִתחַיַיבוּ
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
דִּמתִילָן
לְכַרמָא
לְאִתחַבָּלָא
אִלוּלֵי
צַדִּיקֵי
דָרָא
הַהוּא
דִּמתִילָן
לִבסַם
טָב
:
רש"י:
אחזו
לנו
שועלים
-
שמע
הקדוש
ברוך
הוא
את
קולם
,
צוה
את
הים
ושטפם;
זהו
אחזו
לנו
את
השועלים
הללו
,
הקטנים
עם
הגדולים
(ע"פ
תה'
קטו
,
יג)
,
שאף
הקטנים
היו
מחבלים
הכרמים
בעוד
כרמינו
סמדר
-
שהענבים
דקים.
כשהיתה
בת
ישראל
יולדת
זכר
היא
טומנתו
,
והיו
המצריים
נכנסין
לבתיהם
ומחפשין
את
הזכרים
,
והתינוק
טמון
והוא
בן
שנה
או
בן
שתים
,
והם
מביאין
תינוקות
בבית
,
והתינוק
מצרי
מדבר
ותינוק
ישראל
עונהו
ממקום
שטמון
שם
,
והם
תופסין
אותו
ומשליכין
ליאור.
ולמה
קראם
'שועלים'?
-
מה
השועל
הזה
מביט
לפנות
לאחוריו
לברוח
,
אף
מצריים
מביטים
לאחוריהם:
"אנוסה
מפני
בני
ישראל"
(ראה
שמ'
יד
,
כה).
שעלים
קטנים
כתיב
,
חסר
ו"ו
,
על
שהים
נפרע
מהם
,
שנמדד
בשעלו
של
מקום
(ראה
יש'
מ
,
יב;
שה"ר
ב
,
לג).
רשב"ם:
אחזו
לנו
שועלים
-
עכשיו
היא
מספרת
ואומרת:
כשהיינו
שם
אני
ואהובי
בתוך
הפרדס
לטייל
שם
,
ראינו
שועלים
קטנים
מחבלים
כרמים
שהוציאו
סמדר
,
כי
אז
הם
נוחות
ורכות
להתחבל
,
ובאו
בני
ביתינו
והרגום
ולקחום.
וכראותינו
את
כל
זאת
שמחנו
בטייולינו
ובאהבתינו
,
ובחר
דודי
בי
ואני
בחרתי
בו
,
שהרי
הוא
המטייל
הרועה
סוסיו
בשושנים.
ואמרתי
לו
,
קודם
שיהא
נופח
רוח
חמימות
היום
וקודם
שינוסו
הצללים
,
עד
חצי
היום
,
שחמה
זורחת
ועומדת
בראש
כל
אדם:
סוב
דמה
לך
דודי
לצבי
או
לאייל
,
שהם
קלים
לרוץ
,
וחזור
בדרך
הרים
וגבעות
כאשר
באתה;
כמו
שאמר
למעלה
"מדלג
על
ההרים"
(פס'
ח).
דימיון
על
המצריים
שטבעו
בים
(ראה
שמ'
יד)
על
אשר
חיבלו
כנסת
ישראל
,
ועל
כן
נתחבב
הקדוש
ברוך
הוא
אליה
והשרה
שכינתו
בתוכה
,
עד
שחטאת
במעשה
העגל
(ראה
שמ'
לב)
וחזר
הקדוש
ברוך
הוא
מעליה
בדרך
אשר
בא
בו
(ע"פ
מ"א
יג
,
י).
(ביאור
לשוני:)
אחזו
-
לשון
פַּעְלו
(כך
נקוד
בכה"י)
,
כמו
"מדוע
אֶחֱרו
פעמי
מרכבותיו"
(שו'
ה
,
כח).
וכרמינו
סמדר
-
מוסב
על
"הגפנים
סמדר"
(לעיל
,
יג).
עד
שיפוח
היום
-
לשון
'ניפוח'
,
כמו
"ויפח
באפיו"
(בר'
ב
,
ז).
עד
-
בעוד
,
כמו
"עד
שהמלך
במסיבו"
(שה"ש
א
,
יב).
הרי
בתר
-
שם
מקום
הר
הוא;
ויש
לפרש
שהוא
לשון
פלוג
וחילוק
,
כמו
"ויבתר
אותם"
(בר'
טו
,
י).
ר' יוסף קרא:
והיא
גם
אמרה
העת
הייתה
בשדה
לעבדיה:
אחזו
לנו
שועלים
-
איזהו
שועלים?
שועלים
קטנים
,
שהם
מחבלים
כרמים.
וכרמינו
סמדר
-
נעשה
סמדר.
ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
אחזו
לנו
-
לשון
צווי
,
וכמשקלו
"שחדו
בעדי"
(איוב
ו
,
כב);
ויש
להם
שלישי
במקרא:
"אהבו
את
יי'"
(תה'
לא
,
כד).
מחבלים
-
משחיתים;
כמו
"וחבל
את
מעשה
ידיך"
(קה'
ה
,
ה).
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ענתה
היא
ואמרה
לנעריה:
אחזו
לנו
שועלים;
והעניין:
לכו
שמרו
את
הכרם
מן
השועלים;
כי
אני
רוצה
ללכת
שם
עם
דודי
שהוא
הרועה
בשושנים
,
בעבור
הריח
הטוב
שיש
לשושנים.
ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
אמרה
לנערותיה:
לכו
לכרם
ושמרוהו
מן
השועלים
,
כי
דודי
לי
ואני
לו;
הוא
הדומה
לעופר
הרועה
בשושנים
-
שריחו
נודף.
ואתה
דודי
,
עד
שיפוח
רוח
היום
,
וזה
יהיה
אחר
נוס
הצללים
שהוא
חצי
היום
-
שוב
למקומך.
רלב"ג:
אחזו
לנו
שועלים
שועלים
קטנים
מחבלים
כרמים
וכרמינו
סמדר
-
מפני
שבכאן
מונעים
אחרים
מההשגה
האמתית
בדברים
,
זולת
ההמָשך
אל
ההנאות
הגופיות
,
והם
ההטעאות
אשר
יקרו
מצד
המחשבה
והדמיון
,
עד
שנחשוב
במה
שהוא
מקרי
שהוא
עצמי
,
ונחשוב
במה
שהוא
בלתי
נמצא
שהוא
נמצא
,
או
הפך
-
הנה
ראוי
שיוסרו
תחלה
אלו
המונעים.
וזה
אמנם
יהיה
במלאכת
ההגיון
,
כי
היא
תיישיר
השכל
להשמר
מאלו
ההטעאות
ולקחת
הדרכים
והסדרים
אשר
בהם
יפול
האמת
בדבר
-
דבר.
ואמר
השכל
,
שראוי
תחלה
שיאחזו
להם
אלו
המונעים
,
פן
ישחיתו
מה
שישתדלו
בהשגתו;
וכבר
יקל
להם
השחתתו
מפני
שהם
עדיין
בתחלת
ההשגה.
ואמר
,
ממשֵל
,
שיאחזו
להם
אלו
השועלים
אשר
הם
-
ואם
הם
קטנים
-
הם
מחבלים
כרמים
וישחיתום
מעשות
פרי;
כל
שכן
שצריך
להם
האחז
אלו
השועלים
מפני
שהכרם
אשר
להם
הוא
סמדר
,
רצוני
,
שכבר
התחיל
להוציא
פריו
הוצאה
חלושה
,
ולזה
ישָחת
בפחותה
שבסבות.
ר' יוסף קמחי:
אחזו
לנו
שועלים
שועלים
קטנים
מחבלים
כרמים
וכרמינו
סמדר
-
הם
עמלק
,
שהוא
מבני
עשו
,
שנאמר
"הנה
קטון
נתתיך
בגוים
בזוי
אתה
מאד"
(עו'
א
,
ב)
,
כמו
השועלים
,
ומפסידים
(גורמים
הפסד).
ואל
תתמה
על
שזכר
אותם
המלך
שלמה
,
ואל
יהיה
בעיניך
דבר
מעט
שמְלָאם
לִבן
לבא
להלחם
במחנה
שכינה
-
ונאמר
בעמים
אחרים
"שמעו
עמים
ירגזון"
וכו'
(שמ'
טו
,
יד);
לפיכך
נאמר
"כתוב
זאת
זכרון
בספר
ושים
באזני
יהושע"
וגו'
(שמ'
יז
,
יד)
,
ונאמר
"מלחמה
ליי'
בעמלק
מדור
דור"
(שם
,
טז).
ונאמר:
וכרמינו
סמדר
-
משל
למה
שנאמר
"ואתה
עיף"
וכו'
(דב'
כה
,
יח).
ר' ישעיה מטראני:
אחזו
לנו
שועלים
-
אומרת
האהובה:
ואני
,
כשראיתי
שאהובי
היה
רוצה
לשמוח
עמי
בכרמים
,
אני
צויתי
לעבדיי
לתקן
הכרמים
,
ואמרתי:
אחזו
לנו
השועלים
שמחבלים
הכרמים.