תנ"ך - דומה
דודי
לצבי
או
לעפר
האילים
הנה־זה
עומד
אחר
כתלנו
משגיח
מן־החלנות
מציץ
מן־החרכים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דּוֹמֶ֤ה
דוֹדִי֙
לִצְבִ֔י
א֖וֹ
לְעֹ֣פֶר
הָאַיָּלִ֑ים
הִנֵּה־זֶ֤ה
עוֹמֵד֙
אַחַ֣ר
כָּתְלֵ֔נוּ
מַשְׁגִּ֙יחַ֙
מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת
מֵצִ֖יץ
מִן־הַחֲרַכִּֽים:
(שיר השירים פרק ב פסוק ט)
דּוֹמֶה
דוֹדִי
לִצְבִי
אוֹ
לְעֹפֶר
הָאַיָּלִים
הִנֵּה־זֶה
עוֹמֵד
אַחַר
כָּתְלֵנוּ
מַשְׁגִּיחַ
מִן־הַחַלֹּנוֹת
מֵצִיץ
מִן־הַחֲרַכִּים:
(שיר השירים פרק ב פסוק ט)
דומה
דודי
לצבי
או
לעפר
האילים
הנה־זה
עומד
אחר
כתלנו
משגיח
מן־החלנות
מציץ
מן־החרכים:
(שיר השירים פרק ב פסוק ט)
דומה
דודי
לצבי
או
לעפר
האילים
הנה־זה
עומד
אחר
כתלנו
משגיח
מן־החלנות
מציץ
מן־החרכים:
(שיר השירים פרק ב פסוק ט)
תרגום מגילות:
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
בִּזמָן
דְּאִתגְּלִי
יְקָרָא
דַייָ
בְּמִצרַיִם
בְּלֵיליָא
דְפִסחָא
וּקטַל
כָּל
בּוּכרָא
רְכִיב
עַל
חֲזִיזָא
קַלִילָא
וּרהַט
כְּטַביָא
וּכאוּרזֵילָא
דְאָזְלָא
וְאַגֵּין
עַל
בָּתַּיָא
דְאַנַן
תַּמָן
וְאִתעַתַּד
בָּתַר
אָשְׁיָאתָא
וְאַשׁגַּח
מִן
כַּוַאתָא
וְאִסתַּכַּל
מִן
חֲרַכַּיָא
וַחֲזָא
דְמָא
דְנִיסכָּא
דְפִסחָא
וּדמָא
דִגזֵירַת
מִיהוּלתָּא
דַחֲקִיק
עַל
תַּרעַנָא
וְחָשׁ
מִן
שְׁמֵי
מְרוֹמָא
וְחָס
וַחֲזָא
לְעַמֵיהּ
דְּאָכְלִין
יָת
נִכסַת
חַגָּא
טְוֵי
נוּר
עַל
תְּמָכָה
וְעֻלשִׁין
וּפַטִיר
וְחָס
עֲלַן
וְלָא
יְהַב
רְשׁוּתָא
לְמַלאַך
מְחַבַּל
לְחַבַּל
בַּן
:
עין המסורה:
עומד
-
ו'
מלא:
שמ'
ג
,
ה;
שה"ש
ב
,
ט;
דנ'
יא
,
טז;
דה"ב
ד
,
ד;
ו
,
ג;
כג
,
יג.
החלנות
-
ג'
חסר
(בלישנא):
יח'
מ
,
כה;
מא
טז;
שה"ש
ב
,
ט.
מסורה קטנה:
עומד
-
ו'
מל';
כתלנו
-
ל';
החלנות
-
ג'
חס';
(החרכים)
-
ל'.
רש"י:
דומה
דודי
-
בקלות
מרוצתו
,
שמיהר
לבוא
,
כצבי
וכעופר
האיילים
(ראה
שה"ר
ב
,
כ).
עופר
-
אייל
בחור.
הנה
זה
עומד
וגו'
-
סבורה
הייתי
לישב
עגונה
עוד
ימים
רבים
,
והנה
הוא
הודיע
שהיה
עומד
ומציץ
מחלונות
השמים
את
העשוי
לי;
שנאמר
"ראה
ראיתי
את
עני
עמי"
(שמ'
ג
,
ז).
רשב"ם:
דומה
דודי
לצבי
ואייל
בקלות
רגליו
,
אשר
מיהר
לירד
בבית
אבי
להוציאני
משם
,
וכאשר
בא
שם
,
עמד
מחוץ
לבית
אבי
והשגיח
והציץ
והביט
בי
בחלונות
וחרכי
הבית
להסתכל
בי
,
ולא
יכול
לראות
בי
כל
כך
,
ונתבייש
ליכנס
בתוך
הבית
לדבר
בי
ולראותי
מפני
בית
אבי.
ענה
דודי
והשמיע
קולו
אלי
ללכת
אליו
ולברוח
עמו:
שהרי
עברו
ימי
החורף
והגשמים
,
והנצנים
-
הפרחים
נראו
בארץ
באילנות
,
ועת
זמיר
-
קיטוף
הכרמים
הגיע
,
וקול
התורים
והציפורים
נשמע
בארצינו
מפני
ימות
הקיץ
אשר
הגיעו
,
ועצי
התאינה
הנצו
פגים
והגפנים
הוציאו
סמדר
ונתנו
ריח
,
ועל
כן
אני
אומר
ליך
לקום
ולברוח
עמי;
כעיניין
של
אוהב
המחכה
עד
ימות
הקיץ
כדי
שתלך
אהובתו
עמו
,
וכאשר
הגיעו
ימי
ניסן
שהפרחים
באילנות
וכל
בריות
באהבה
,
חוזר
אליה
למען
תלך
עמו.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
אשר
דילג
וקיפץ
קץ
גלות
מצרים
והחיש
ישועה
ופדות
לכנסת
ישראל
,
בחודש
ניסן
שהוא
תכלית
החורף
ותחילת
הקיץ
,
זמן
פריחת
אילנות
וקול
המיית
הציפורים
ההומים
ומשוררים
לבקרים
,
ועצי
התאינה
חנטו
פגים
והגפנים
הוציאו
סמדר
ונדף
ריח
,
כי
הוא
חודש
אהוב
וחמוד
ומתוק
לכל
בשר.
(ביאור
לשוני:)
ענה
דודי
-
לשון
הרמת
קול
,
כמו
"וענו
הלוים"
(דב'
כז
,
יד).
מציץ
מן
החרכים
-
כפל
מילה
על
משגיח.
החרכים
הם
חלונות
,
כמו
"בעד
החלון"
(בר'
כו
,
ח)
-
מתרגמינן:
"מן
חרכא"
(ת"א).
עת
הזמיר
-
לשון
קיטוף
הוא
,
כמו
"ענבי
נזיריך
לא
תזמור"
(בנוסחנו:
תבצר;
וי'
כה
,
ה)
,
ומתרגמינן:
"לא
תקטוף"
(ת"א).
פגיה
-
כמו
'נצניה'
,
ופתרונו
לפי
עיניינו.
הסתיו
-
לשון
חורף
הוא
,
דמתרגמינן:
"סתוא"
(ת"א
בר'
ח
,
כב).
סמדר
-
עינין
פרח
ונצה
הוא.
ר' יוסף קרא:
דומה
דודי
לצבי
-
שמועה
באה
אלי
שהיה
דומה
לצבי
בקפיצתו.
הנה
זה
עומד
אחר
כותלינו
-
קול
מהרה
בא
משמו.
ומציץ
-
לשון
'חרך'
,
תרגום
של
חלון
(ת"א
בר'
כו
,
ח).
ועל
שמביט
מבחוץ
לִפְנים
נופל
לומר
'מן'
,
מבפנים
לחוץ
-
'בעד';
כמו
"בעד
החלון"
של
אבימלך
(בר'
כו
,
ח)
,
וכן
"בעד
החלון"
של
אם
סיסרא
(שו'
ה
,
כח).
ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
כתלנו
-
קיר.
משגיח
-
מביט;
כמו
"ממכון
שבתו
השגיח"
(תה'
לג
,
יד).
מציץ
-
רואה;
מעניינו.
ויש
אומרים:
מן
"ציצית
ראשי"
(יח'
ח
,
ג).
החרכים
-
תרגום
"חלון"
(ראה
ת"א
לבר'
כו
,
ח).
ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
כאשר
עברו
ימי
הכרמים
שבה
אל
ביתה.
וכאשר
החלו
האילנות
להציץ
,
אמרה:
קול
דודי
,
והוא
דומה
לצבי
במרוצתו
,
מציץ
מן
החרכים
-
אולי
יראני.
ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
עופר
האיילים
-
הוא
הקטן.
ויש
אומרים
,
כי
עינו
דמות
עופר.
כתלינו
-
ידוע
בלשון
תרגום:
"מתשם
בכתליא"
(עז'
ה
,
ח);
וכן
חרכים
-
תרגום
"בעד
החלון"
(ת"א
לבר'
כו
,
ח).
רלב"ג:
דומה
דודי
לצבי
או
לעופר
האילים
הנה
זה
עומד
אחר
כתלנו
משגיח
מן
החלונות
מציץ
מן
החרכים
-
המשילתהו
לצבי
או
לעופר
האילים
,
לקלות
מרוצתו
וחשקו
להגיע
אל
התכלית.
ואמרה
שהוא
אחר
כתלם
-
להורות
שאין
החבור
עדיין
ביניהם
בדרך
שתִשלם
זאת
ההשגה
,
אבל
ביניהם
מחיצה
ומסך.
ומפני
שהמחיצה
ביניהם
,
אמרה
שהוא
מציץ
אליה
ומשגיח
מן
הפתחים
הקטנים
,
אשר
לא
יתכן
שתצא
היא
אליו
דרך
אלו
הפתחים
ולא
שיבא
הוא
אליה
עד
שיִשלם
החבור
ביניהם.
ר' יוסף קמחי:
דומה
דודי
לצבי
או
לעפר
האילים
הנה
זה
עומד
אחר
כתלינו
משגיח
מן
החלנות
מציץ
מן
החרכים
-
נמשל
לצבי
או
לעופר
,
שהוא
רץ
וממהר
ללכת.
ונאמר
משגיח
מן
החלונות
מציץ
-
לזמן
שנאמר
"וראה
את
הדם
על
המשקוף
ועל
שתי
המזוזות"
(שמ'
יב
,
כג).
ומציץ
מן
החרכים
-
כענין
משגיח
מן
החלונות.
מציץ
-
כמו
"ועליו
יציץ
נזרו"
(תה'
קלב
,
יח).
ותרגום
"חלון"
(בר'
ח
,
ו):
"חרכא"
(ת"א).
ר' ישעיה מטראני:
קול
דודי
הנה
זה
בא
-
מספרת
האהובה
לחברותיה:
פעם
אחת
היה
מעשה
ושמעתי
קול
דודי
שהיה
בא
ומדלג
לבוא
אלי
במרוצה
,
והיה
דומה
דודי
לצבי
במרוצתו
,
והנה
זה
בא
ועומד
אחר
כותלינו
,
ומשגיח
מן
החלונות
לראותי
ומציץ
מן
החרכים.
משגיח
ומציץ
-
לשון
הבטה
וראייה.
חרכים
-
חלונות
,
תרגום
"חלון"
(בר'
כו
,
ח):
"חרכאה"
(ת"א).