תנ"ך - קול
דודי
הנה־זה
בא
מדלג
על־ההרים
מקפץ
על־הגבעות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ק֣וֹל
דּוֹדִ֔י
הִנֵּה־זֶ֖ה
בָּ֑א
מְדַלֵּג֙
עַל־הֶ֣הָרִ֔ים
מְקַפֵּ֖ץ
עַל־הַגְּבָעֽוֹת:
(שיר השירים פרק ב פסוק ח)
קוֹל
דּוֹדִי
הִנֵּה־זֶה
בָּא
מְדַלֵּג
עַל־הֶהָרִים
מְקַפֵּץ
עַל־הַגְּבָעוֹת:
(שיר השירים פרק ב פסוק ח)
קול
דודי
הנה־זה
בא
מדלג
על־ההרים
מקפץ
על־הגבעות:
(שיר השירים פרק ב פסוק ח)
קול
דודי
הנה־זה
בא
מדלג
על־ההרים
מקפץ
על־הגבעות:
(שיר השירים פרק ב פסוק ח)
תרגום מגילות:
אֲמַר
שְׁלֹמֹה
מַלכָּא
בְּעִידָּן
דַּהֲווֹ
פָלְחִין
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
בְּמִצרַיִם
סְלֵיקַת
קְבִילַתהוֹן
לִשׁמֵי
מְרוֹמָא
הָא
בְכֵין
אִתגְּלִי
יְקָרָא
דַייָ
לְמֹשֶׁה
עַל
טוּרָא
דְחוֹרֵב
וְשַׁדַּר
יָתֵיהּ
לְמִצרַיִם
לְמִפרַק
יָתְהוֹן
וּלאַפָּקָא
יָתְהוֹן
מִגּוֹ
דְחוֹק
מַרוַת
מִצרַיִם
וּמטָא
עַל
קִיצָא
בְּגֵין
זָכְוָתָא
דַאֲבָהָתְהוֹן
דִּמתִילִין
בְּטוּרַיָא
וּשׁוַר
עַל
זְמָן
שִׁעבּוּדָא
מְאָה
וְתִשׁעִין
שְׁנִין
עַל
צַדקוּתָא
דְאִימְהָתָן
דִּמתִילִין
לְגִבעָתָא
:
רש"י:
קול
דודי
וגו'
-
חזר
המשורר
על
הראשונות;
כאדם
שקיצר
בדבריו
,
וחוזר
ואומר:
לא
אמרתי
לפניכם
ראשית
הדברים.
הוא
התחיל
ואמר:
"הביאני
המלך
חדריו"
(שה"ש
א
,
ד)
,
ולא
סיפר
היאך
פקדם
במצרים
בלשון
חיבה;
ועכשיו
חזר
ואמר:
משיכה
זו
שאמרתי
לכם
,
שמשכני
דודי
ורצתי
אחריו
(ראה
שם)
,
כך
היתה:
נואש
הייתי
אומרת
(ע"פ
יר'
ב
,
כה)
לגאולה
עד
תם
ארבע
מאות
שנה
שנאמרו
בין
הבתרים
(ראה
בר'
טו
,
יג)
,
וקול
דודי
הנה
זה
בא
-
לפני
הקץ
,
כמדלג
על
ההרים
ומקפץ
בגבעות.
רשב"ם:
קול
דודי
הנה
זה
בא
-
אשר
בא
אלי
במרוצה
ונחיצה
,
מדלג
ומקפץ
על
ההרים
והגבעות
כאילו
הוא
רץ
בבקעה
ובמישור.
דימיון
לאשר
נגלה
הקדוש
ברוך
הוא
בגלות
מצרים
להוציא
כנסת
ישראל
מבינותם.
ר' יוסף קרא:
(קול
דודי)
-
כמו
לא
היה
שלמה
בביתו
,
ובא
קול
לפניו:
הנה
בא
שלמה!;
ומספרת
היא:
קול
אמר:
הנה
זה
דודי
בא
-
הולך;
והיה
הקול
מספר:
דולג
על
ההרים.
ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
כאשר
עברו
ימי
הכרמים
שבה
אל
ביתה.
וכאשר
החלו
האילנות
להציץ
,
אמרה:
קול
דודי
,
והוא
דומה
לצבי
במרוצתו
,
מציץ
מן
החרכים
-
אולי
יראני.
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
והיא
הלכה
אל
ביתה
,
כמו
שאמרה
לו:
"קורות
בתינו
ארזים"
(שה"ש
א
,
יז).
והנה
הוא
בא
אחריה
בעת
צאת
בני
אדם
להתענג
לחוץ
,
לראות
הניצים
(ראה
להלן
,
יב).
קול
דודי
-
אמרה
כי
דודה
,
מרוב
דלוגו
ומרוצתו
,
שמעה
קול
רגליו.
רלב"ג:
קול
דודי
הנה
זה
בא
מדלג
על
ההרים
מקפץ
על
הגבעות
-
אחר
שהגיע
להם
שלמות
המדות
במה
שקדם
מזה
המשל
,
החל
הנָה
לדרוך
בזכירת
הגעת
הידיעה
בבחינת
האמת
מהשקר
,
עד
שישמור
מההטעאות
אשר
יהיו
מצד
הדמיון
והמחשבה
,
כי
זה
צריך
שיהיה
קודם
בַּסדר
לחקירה
מענייני
הנמצאות.
וזה
היה
ממנו
עד
"על
משכבי
בלילות"
(שה"ש
ג
,
א)
לפי
ביאור
אחד
מהבאורים
שנראו
לנו
בזה
,
או
עד
"מי
זאת
עולה
מן
המדבר"
(שם
,
ו)
לפי
ביאור
אחר.
והנה
זכר
בדריכתם
אל
אלו
השלמויות
-
אשר
אינם
מכוונים
לעצמם
-
חשקם
,
כאלו
הוא
מתחלת
הענין
אל
השלמות
התכליתיי
,
במה
שזכר
מדבריהם
זה
עם
זה
לא
אל
אלו
השלמויות
לבד;
אבל
מה
שיביאם
להשתדל
בהם
הוא
ההגעה
אל
השלמות
התכליתי
אשר
אליו
היה
החשק
מתחלת
הענין.
והוא
מבואר
,
כי
מי
שלא
ידע
איך
יבחן
האמת
מהשקר
יקרה
לו
מהגמגום
והמבוכה
שידלג
ויקפץ
מאחד
מחלקי
הסותר
לאחר
,
ולא
תנוח
דעתו
באחד
מהם
,
לשערו
בקצת
ספקות
יקרו
בתחלת
המחשבה
בכל
אחד
מהם.
והנה
אין
לו
במה
יבחן
אי
זה
מאלו
הספקות
הם
צודקות
ואי
זה
מהם
הם
לקוחות
כפי
תחלת
המחשבה
או
הדמיון
,
עד
שיבדיל
מהם
העינינים
העצמיים
מהמקריים
והצודקים
מהבלתי
צודקים.
ולזה
אמרה
,
שדודה
הוא
מדלג
על
ההרים
ומקפץ
על
הגבעות
-
מצד
המבוכה
אשר
תקרה
לו
בעניינים
אשר
יחקור
בהם.
ואפשר
שנאמר
שהרצון
בזה
,
שדודה
בא
אליה
בתכלית
המרוצה
להעירה
אל
שתשתדל
במה
שיגיעהו
אל
השלמות
,
ולזה
הוא
מדלג
ומקפץ
,
לחוזק
המרוצה.
ר' יוסף קמחי:
קול
דודי
הנה
זה
בא
מדלג
על
ההרים
מקפץ
על
הגבעות
-
עתה
התחילה
הכלה
לספר
מתחלת
אירוסיה
כל
מה
שהיה
ביניהם
ממצרים
עד
שבאו
לארץ
,
כמו
שספר
הוא
בפרשת
"לסוסתי"
עד
"שמאלו
תחת
לראשי"
(א
,
ט
-
ב
,
ו).
ופירוש
מדלג
ומקפץ
-
מן
לישנא
דרבנן
(ראה
גיטין
מט
,
ב):
'אקפץ
ואלוונו
כדי
שאגבנה
בחובי'.
ונאמרה
זו
בשביל
הזמן
שירד
הקדוש
ברוך
הוא
להצילם
,
כמו
שנאמר
"וארד
להצילו
מיד
מצרים"
(שמ'
ג
,
ח).
ומה
שנאמר
קול
דודי
הנה
זה
בא
-
הבשורה
שהביא
להם
משה
רבינו
,
עליו
השלום
,
והנבואה
והשמועה
,
כמו
שנאמר
"ויאמן
העם
וישמעו
כי
פקד
יי'
את
בני
ישראל"
(שמ'
ד
,
לא).
ר' ישעיה מטראני:
קול
דודי
הנה
זה
בא
-
מספרת
האהובה
לחברותיה:
פעם
אחת
היה
מעשה
ושמעתי
קול
דודי
שהיה
בא
ומדלג
לבוא
אלי
במרוצה
,
והיה
דומה
דודי
לצבי
במרוצתו
,
והנה
זה
בא
ועומד
אחר
כותלינו
,
ומשגיח
מן
החלונות
לראותי
ומציץ
מן
החרכים.
משגיח
ומציץ
-
לשון
הבטה
וראייה.
חרכים
-
חלונות
,
תרגום
"חלון"
(בר'
כו
,
ח):
"חרכאה"
(ת"א).