תנ"ך - שוקיו
עמודי
שש
מיסדים
על־אדני־פז
מראהו
כלבנון
בחור
כארזים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שׁוֹקָיו֙
עַמּ֣וּדֵי
שֵׁ֔שׁ
מְיֻסָּדִ֖ים
עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז
מַרְאֵ֙הוּ֙
כַּלְּבָנ֔וֹן
בָּח֖וּר
כָּאֲרָזִֽים:
(שיר השירים פרק ה פסוק טו)
שׁוֹקָיו
עַמּוּדֵי
שֵׁשׁ
מְיֻסָּדִים
עַל־אַדְנֵי־פָז
מַרְאֵהוּ
כַּלְּבָנוֹן
בָּחוּר
כָּאֲרָזִים:
(שיר השירים פרק ה פסוק טו)
שוקיו
עמודי
שש
מיסדים
על־אדני־פז
מראהו
כלבנון
בחור
כארזים:
(שיר השירים פרק ה פסוק טו)
שוקיו
עמודי
שש
מיסדים
על־אדני־פז
מראהו
כלבנון
בחור
כארזים:
(שיר השירים פרק ה פסוק טו)
תרגום מגילות:
וְצַדִּיקַיָא
אִנוּן
עַמוּדֵי
עָלְמָא
בְּסִיסָן
עַל
סוּמכֵי
דְהַב
טָב
אִנוּן
פִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
דַעֲסִיקִין
בְּהוֹן
וּמוֹכְחִין
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
לְמַעֲבַד
רְעוּתֵיהּ
יָאֵי
הוּא
מִתמְלֵי
עִלָוֵיהוֹן
רַחֲמִין
כְּסָבָא
וּמחַוַר
חוֹבֵיהוֹן
דְּבֵית
יִשׂרָאֵל
כִּתלַג
ומִתעַתַּד
לְמַעֲבַד
נִצחָן
קְרָבָא
בְעַמְמַיָא
דְעָבְרִין
עַל
מֵימְרֵיהּ
כְּעוֹלֵים
גִּיבָּר
וְחַסִין
כְּגוּלמֵישִׁין
:
עין המסורה:
כלבנון
-
ד':
הו'
יד
,
ו
,
ז;
תה'
עב
,
טז;
שה"ש
ה
,
טו.
רש"י:
שוקיו
-
כעמודי
שש
,
[וחבירו
במגלת
אסתר:
"על
גלילי
כסף
ועמודי
שש"
(אס'
א
,
ו).]
המיוסדים
על
אדני
פז.
מראהו
גבוה
כארזי
לבנון.
בחור
כארזים
-
נבחר
בין
הבנים
כארז
בין
שאר
עצים.
רשב"ם:
שוקיו
זקופות
וחזקות
כעמודי
שייש
המיוסדים
על
אדני
פז
מופז
,
ורגליו
כאדני
מופז.
מראהו
נאה
וזיותן
כלבנון
המגדל
פרחים
וניצנים
,
ובחור
הוא
בגובהו
ובקומתו
כארזים;
כעיניין
שנאמר
"אשר
כגובה
ארזים
גובהו"
וגו'
(עמ'
ב
,
ט).
ר' יוסף קרא:
שוקיו
כעמודי
שש
המיוסדים
על
אדנים
של
פז
-
שהוא
נאה
,
כך
שוקיו
נאות
,
תקועין
בכפות
רגליו.
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
שוקיו
-
הוא
האש
והאויר.
על
אדני
פז
-
היא
הארץ;
כמו
"על
מה
אדניה
הטבעו"
(איוב
לח
,
ו).
מראהו
כלבנון
-
כי
מי
שיכנס
בלבנון
יראה
אילן
יפה
,
יחשוב
שאין
למעלה
ממנו
ולא
ימָצא
כמוהו
,
עד
שיראה
אחרים
יותר
נאים
ויפלא
בעיניו;
כן
מעשה
השכינה.
בחור
כארזים
-
שהם
שלמים
,
שלא
יבלו
מעשיו;
כענין
שנאמר
"חדשים
לבקרים"
(איכה
ג
,
כג).
ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
שוקיו
-
הוא
הגוף
,
שממנו
נברא
כל
העולם.
ועניין
שש
-
שיש
לו
שש
קצוות.
אדני
פז
-
הם
הארץ;
כעניין
"על
מה
אדניה
הטבעו"
(איוב
לח
,
ו).
מראהו
כלבנון
-
העניין
,
שיש
בלבנון
עצים
שאין
להם
מספר
אצל
בני
אדם;
וכשיראה
אחד
מהן
יחשוב
שאין
כמוהו
-
ולא
ילך
כי
אם
מעט
בלבנון
וימצא
יותר
מופלא
ונכבד
ממנו.
כן
מעשה
המקום.
בחור
כארזים
-
שהוא
עומד.
וכן
מעשיו
לא
יכלו
,
כי
חדשים
לבקרים
רבה
אמונתו
(ע"פ
איכה
ג
,
כג).
רלב"ג:
שוקיו
עמודי
שש
מיוסדים
על
אדני
פז
מראהו
כלבנון
בחור
כארזים
-
בעבור
שהשוקים
יהיה
עליהם
עמידת
הבעל
חיים
,
כמו
שיסמוך
הבית
על
העמודים
,
אמרה
-
להעיר
על
קיום
אלו
העמודים
והיסודות
אשר
קיומו
בהם
,
והוא
השכל
הפועל
אשר
בו
ישוב
נצחי
-
שהם
כעמודי
השש
מיוסדים
על
אדני
פז
,
שהם
רבי
הקיום.
ואמרה
להורות
על
יופיו
והמעלה
אשר
לו
בנפש
-
כי
מראהו
כלבנון
,
והוא
בית
המקדש
(ראה
שה"ר
ז
,
ג)
שהיה
בתכלית
היופי
והיתה
לו
מעלה
גדולה
בנפש.
או
היה
הרמז
בזה
ליער
הלבנון
,
שהיו
שם
עצים
יפים
ונבחרים
מאד.
ואולם
אמרה
בחור
כארזים
-
הנה
הרצון
בו
,
שכמו
שהארזים
היו
נבחרים
מבין
שאר
העצים
ביפים
וגדלם
,
כן
הוא
נבחר
מבין
שאר
כחות
הנפש.
ר' יוסף קמחי:
שוקיו
עמודי
שש
מיסדים
על
אדני
פז
מראהו
כלבנון
בחור
כארזים.
שש
בזה
המקום
-
אבן
נקרא
בלשון
ערב
'מרמר';
מן
"רצפת
בהט
ושש"
(אס'
א
,
ו);
ואינו
דבר
יקר
מאד
להתערב
עם
אדני
פז
,
ולא
ערב
אותם
שלמה
עליו
השלום.
כאשר
המשיל
הראש
לפז
,
שנאמר
"ראשו
כתם
פז"
(לעיל
,
יא)
,
והוא
תחלת
הגוף
,
רצה
להמשיל
הרגלים
לפז
,
שהם
סוף
הגוף
,
להיותו
נכבד
ויקר
משני
קצותיו.
ואי
אפשר
להיות
נכבד
ויקר
משני
קצותיו
ונבזה
באמצע
,
לפיכך
סיים
דבריו
ושכלל
אמריו
במהלל
הדוד
הזה
הנחמד
בפז
שהוא
יקר
ונכבד:
מראהו
כלבנון
-
שהוא
הר
הטוב
(ע"פ
דב'
ג
,
כה)
מאד
בין
ההרים
,
בחור
כארזים
-
שהוא
גבוה
ויפה
ונבחר
מהעצים.
וזה
מַהלל
כל
הגוף
ביחד.