תנ"ך - מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ז)

טקסט וניקוד:

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ז)

טקסט בלבד:

מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ז)

תיקון קוראים:

מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ז)

תרגום מגילות:
אֲמַר מָרֵי עָלְמָא לְעַמָא בֵית יִשׂרָאֵל אִילוּלֵי מִתכַּנשִׁין כָּל עַמְמַיָא דִמתִילִין לְמוֹי דְּמַיָא דְהָא אִנוּן סַגִּיאִין לָא יָכְלִין לְמִטפֵּי יָת רַחֲמַי מִנִיך וְאִין מִתכַּנשִׁין כָּל מַלכֵי עַמְמֵי אַרעָא דִמתִילִין לְמוֹי דְּנַהרָא דְנָגְדִין בִּתקוֹף לָא יָכְלִין לְמִמחֵי יָתִיך מִן עָלְמָא וְאִלוּלֵי יָהֵב גְּבַר יָת כָּל מָמוֹן בֵּיתֵיהּ לְמִקנֵי חָכמְתָא בְגָלוּתָא אֲנָא מַהדַּר לֵיהּ כְּפוּל לְעָלְמָא דְאָתֵי וְכָל בִּזְתָא דְבַזוּ מִן מַשׁרְיָתָא דְגוֹג יְהֶא דִילֵיהּ :

עין המסורה:
יוכלו - י"א (מלא וחסר): יהו' ז , יב; ש"ב יז , יז; יש' נו , י; יר' א , יט; ו , י; יא , יא; טו , כ; הו' ח , ה; תה' יח , לט; שה"ש ח , ז; *איכה ד , יד. יבוזו - ג' (ב' מלא ואחד חסר): מש' ו , ל; *שה"ש ח , א , ז.

מסורה קטנה:
יוכלו - י"א; ישטפוה - ל'; יבוזו - ג'.

רש"י:
מים רבים לא יוכלו לכבות - על שכינם בלשון 'רשפים' (ראה לעיל , ו) נופל עליהם לשון 'לא יכבו'. מים רבים - האומות. ונהרות - שריהם ומלכיהם. לא ישטפוה - על ידי חוזק ואימה ועל ידי פיתוי והסתה. אם יתן איש את כל הון ביתו כדי להמיר אהבתך - בוז יבוזו לו (ראה במ"ר ב , טז). כל אלה הקדוש ברוך הוא ובית דינו מעידין , שכן כנסת ישראל "מתרפקת על דודה" (לעיל , ה) עתה.

רשב"ם:
מי זאת עולה - עכשיו היא מדברת עמו בדברי אהבה: כל הרואים אשר ראוני הולכת אחריך תמהו עלי ואמרו זה לזה: מי זאת שהלכה אחרי אוהבה ועולה מן המדבר ומתחברת עם דודה? ואנכי תחת עץ תפוח עוררתי אהבתך אלי , ואותו מקום אָהַבְתה וחִמַדְתה מאד , ועל כן נתרצית אלי שם; כי באו לאמך שם צירים וחבלים ממך בעת לידתה , ושם הוּלדתה. ועל אותה אהבה אנכי מתחננת לפניך שתשימני כחותם על ליבך - כחותם הנחתם במקום חתימתו , וכחותם על זרועך שימני , למען תהיה אהבתי לך לזכרון. כי עזה כמות וקשה כשאול האהבה אשר לי עליך , וגחליה של אהבה גחלי אש , שלהבת חזקה וקשה. מים רבים לא יוכלו לכבותה , ואם יתן איש את כל הונו ביתו וממונו בשביל האהבה שיש לי עליך שאסירנה ממך , יהיה לי אותו ממון לביזוי. דמיון על כנסת ישראל , שמזכרת בתוך גלותה אהבת מתן תורה שהייתה בסיני ודיבור של "נעשה ונשמע" (שמ' כד , ז) , ובאותה אהבה היא בטוחה ומתפללת לפניו להחיש לה קץ גאולה וישועה. (ביאור לשוני:) מתרפקת - לשון חיבור , ולשון ערבי הוא. חבלתך - חבלה ממך; כמו "בני יצאוני" (יר' י , כ) - כמו 'יצאו ממני'. ושמה חבלה ילדתך - כפל מלה. ילדתך - ילדה אותך. רשפיה - לשון גחלים לכבות. אצל גחלים נופל ומוסב לשון כיבוי. שלהבתיה - תיבה אחת היא , כמו "יפיפיה" (בנוסחנו: יפה - פיה; יר' מו , כ); וכן הרבה.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מים רבים - אילו יתקבצו כל אומות העולם לא יוכלו להזיק לכנסת ישראל.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
ועניין מים רבים - הם האומות , שנמשלו למים רבים; כעניין "ימשני ממים רבים" (ש"ב כב , יז); וכן "את מי הנהר הגדולים" (יש' ח , ז); וכמו כן רבים. אם יתן איש... - כמו המן - ללעג יהיה , שלא יוכל לשנות דת ישראל; כי המקום הוא שומר תורתו , כעניין "אתה יי' תשמרם" (תה' יב , ח) , שהוא חוזר על הפסוק הראשון , שהוא "אמרות יי' אמרות טהורות" (שם , ז).

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ועניין בוז יבוזו לו - היו בני אדם מלעיגים עליו.

רלב"ג:
שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת יה (בנוסחנו: שלהבתיה). מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. אמרה אליו - לחוזק האהבה ולגודל תשוקתה להפיק רצונו כפי היכולת - שתשימה כחותם על לבו במה שיצטרך אליו ממנה בשכל העיוני. וכן אמרה אליו שיעשה במה שיצטרך אליו ממנה בשכל המעשי , והוא אמרהּ: כחותם על זרועך. והרצון בזה , כי כמו החותם שיחתום בו האדם כאשר ירצה , כן תהיה היא אליו מוכנת תמיד במה שתוכל לחתום אליו מאלו הצורות הדמיוניות אשר יצטרכו אליו. ואמרה - נותנת סבה בזה - כי אהבתה אליו היא בתכלית החוזק , לא יוכל איש על הסרתה בשום פנים , כמו המות והשאול שהוא בתכלית החוזק , ואופן החוזק בהם הוא שלא יוכל איש על הסרתם בשום פנים; ושזאת האהבה בוערת בקרבה בערה חזקה , לא יכבוה מים רבים ונהרות לא ישטפוה , ולא יסירוה ביתרון ההון כי היא תבזה כל דבר בערך אל אהבתו , ולזה לא תשתדל כי אם במה שידריך אל חפצו.

ר' יוסף קמחי:
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו - כלומר: מלכי האומות וחיילותיהם לא יוכלו לכבות את האהבה הזאת , שהיא אהבת עולם ואין למעלה ממנה , שנאמר "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד" (יר' לא , ב). ואם יתנו כל הון מלכותם וכל חמדתם כדי להשיג האהבה כמו זאת מאת הקדוש ברוך הוא או להפר אותה מישראל , בוז יבוזו להם ולא תתקיים מחשבתם , לעֹצם האהבה שבין הקדוש ברוך הוא וישראל.
ריכוז קישורים