תנ"ך - וזאת
לפנים
בישראל
על־הגאלה
ועל־התמורה
לקים
כל־דבר
שלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו
וזאת
התעודה
בישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְזֹאת֩
לְפָנִ֨ים
בְּיִשְׂרָאֵ֜ל
עַל־הַגְּאֻלָּ֤ה
וְעַל־הַתְּמוּרָה֙
לְקַיֵּ֣ם
כָּל־דָּבָ֔ר
שָׁלַ֥ף
אִ֛ישׁ
נַעֲל֖וֹ
וְנָתַ֣ן
לְרֵעֵ֑הוּ
וְזֹ֥את
הַתְּעוּדָ֖ה
בְּיִשְׂרָאֵֽל:
(רות פרק ד פסוק ז)
וְזֹאת
לְפָנִים
בְּיִשְׂרָאֵל
עַל־הַגְּאֻלָּה
וְעַל־הַתְּמוּרָה
לְקַיֵּם
כָּל־דָּבָר
שָׁלַף
אִישׁ
נַעֲלוֹ
וְנָתַן
לְרֵעֵהוּ
וְזֹאת
הַתְּעוּדָה
בְּיִשְׂרָאֵל:
(רות פרק ד פסוק ז)
וזאת
לפנים
בישראל
על־הגאלה
ועל־התמורה
לקים
כל־דבר
שלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו
וזאת
התעודה
בישראל:
(רות פרק ד פסוק ז)
וזאת
לפנים
בישראל
על־הגאלה
ועל־התמורה
לקים
כל־דבר
שלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו
וזאת
התעודה
בישראל:
(רות פרק ד פסוק ז)
תרגום מגילות:
וּכְהַדָא
מִנהַגָא
בְּעִדָּנָא
דְמִלְקַדמִין
מִתנַהֲגָא
בְיִשׂרָאֵל
בִּזמָן
דְּשָׁקְלָן
וְטָרַן
וּפָרְקָן
וּמַחלְפָן
חַד
מִן
חַברֵיהּ
וּמקַיְימִין
כָּל
מִדָּעַם
אַטלַע
גְּבַר
יָת
נַרתֵּיק
יַד
יַמִינֵיהּ
וְאוֹשֵׁיט
בֵּיהּ
קִניָן
לְחַברֵיהּ
וְהַכֵי
נָהֲגִין
לְמִקנֵי
בֵית
יִשׂרָאֵל
חַד
מִן
חַברֵיהּ
קֳדָם
סָהֲדַיָא
:
עין המסורה:
וזאת
-
י"ו
ראשי
פסוקים:
שמ'
כה
,
ג;
וי'
ו
,
ז;
ז
,
א
,
יא;
טו
,
ג;
*במ'
ד
,
יט
,
לא;
ו
,
יג;
דב'
ד
,
מד;
ו
,
א;
לג
,
א
,
ז;
יר'
מד
,
כט;
זכ'
יד
,
יב;
מל'
ב
,
יג;
רות
ד
,
ז.
רש"י:
על
הגאולה
-
זו
מכירה.
תמורה
-
זו
חליפין.
שלף
איש
נעלו
-
זהו
קניין
,
כמו
שאנו
קונין
בסודר
במקום
נעל.
ונחלקו
חכמי
ישראל
בדבר
(ראה
ב"מ
מז
,
א)
,
מי
נתן
למי;
יש
שאמרו:
קונין
בכליו
של
קונה
,
ובועז
נתן
לגואל;
ויש
שאמרו:
קונין
בכליו
של
מַקנה
,
וגואל
נתן
לבועז.
וזאת
התעודה
-
משפט
העדות.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
וזאת
לפנים
בישראל
-
מה
שאנו
עושין
היום
לקיים
דבר
מכירה
ומחילה
(אולי
צ"ל:
וגאולה)
,
ואנו
קונין
בכליו
של
קונה
ומקנה
כדברי
רבותינו
,
היו
הן
עושין
על
ידי
שליפת
נעל.
על
הגאולה
-
הבא
לגאול
נחלת
קרוביו.
ועל
התמורה
-
הבא
להמיר
חפץ
בחפץ.
לקיים
כל
דבר
-
בין
איש
לרעהו.
התעודה
-
שליפת
הנעל
היא
עדות
כל
דבר
קיום.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
וזאת
לפנים
וגו'
-
מה
שדורות
הללו
קונין
עכשיו
בקנין
בכנף
בגדיהם
,
היו
דורות
הראשונים
קונין
על
ידי
ששלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו.
וזאת
התעודה
בישראל
-
הקניין
הוא
העדות
בישראל;
שלאחר
שמעידים
עדים
שהקנה
לו
בקניין
,
אין
לאחַר
קניין
כלום
תרעומת.
ראב"ע:
לפנים
-
בימים
הקדמונים
שעברו
,
כמו
הפנים
שהם
הראשונים.
על
הגאולה
-
אם
אדם
יגאל
,
או
יחליף
שדה
בשדה.
וזאת
התעודה
-
מגזרת
"עדות"
(תה'
יט
,
ח);
על
זה
היו
מעידים.
ויש
שפירשו
במלת
תעודה
-
רגילות
ומנהג.
והראשון
הוא
הנכון.
וישלף
-
בעז
שלף
נעלו
ונתן
לגואל.
והנה
זה
כאשר
אמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
מז
,
א):
'חליפין';
והטעם:
שקבלת
זה
הנעל
,
ונתתה
תחתיו
גאולתך.
והטעם
-
הנעל
,
בעבור
שהוא
נמצא
תמיד;
ולא
יתכן
להסיר
חלוק
או
מכנסים
,
שלא
ישאר
ערום.
ויש
אומרים
(שם)
,
כי
הגואל
שלף
נעלו
ונתנו
לבועז;
והטעם:
כאשר
נתתי
לך
זה
הנעל
,
כן
הגאולה.
רלב"ג:
וזאת
לפנים
בישראל
-
רוצה
לומר:
זה
היה
הדין
מימים
קדומים
על
דבר
הקנין
והחליפין
,
לקיים
כל
דבר
בדרך
שלא
יוכל
לשוב
ממנו
אחר
זה;
והוא
,
שהיה
שולף
נעלו
הקונה
ונותן
אותה
למַקְנה
,
וכאלו
יִקנה
המַקנה
הנעל
,
ובקנותו
הנעל
היה
מַקנה
לקונה
הדבר
ההוא
מהקנין
או
מהחליפין.
וזה
היה
כמו
עדות
אל
קיום
הקנין
או
החליפין.
ר' יוסף כספי:
וזאת
לפנים
-
בזמן
העבר;
וכן
"לפנים
הארץ
יסדת"
(תה'
קב
,
כו).
שלף
איש
נעלו
-
כבר
כתבתי
במקום
אחר
(מ"כ
ח"א
ע' 19
)
,
כי
ב'נעל'
נמצא
בעברי
שלש
לשונות
,
והם:
'שלף'
,
'שַל'
(שמ'
ג
,
ה)
,
'חלץ'
(דב'
כה
,
ט);
והכל
מיוחד
במינו
,
ומי
שהלך
בארץ
ההיא
ידע
זה.
ואולם
השולף
היה
בכאן
הגואל
,
וכן
כל
מפשיט
עצמו
מִדָבָר.
ונהגו
בנעל
,
כי
הוא
הנמצא
והקל
יותר
משיפשוט
בגדיו
המכונסים.
וכל
אלו
הענינים
ממנהגי
הארץ
ההיא
-
לתת
רושם
בנפשות
,
כמו
"ורחצו
ידיהם"
בעניין
העגלה
(ראה
דב'
כא
,
ו)
,
וכן
רבים
בפעולות
הנביאים
,
כי
כן
היה
מנהג
כל
הארץ
גם
כן.
וכבר
הארכתי
על
זה
בענייני
יחזקאל
וזולתו
(ראה
מ"כ
ח"א
ע' 20
ואי').
ר' ישעיה מטראני:
וזאת
לפנים
בישראל
-
דברי
הספר
הם
,
שאומרים:
כן
היה
מנהג
אז
בישראל.
על
הגאולה
-
זו
מכירה
,
ועל
התמורה
-
זו
חליפין;
שלף
איש
נעלו
-
זהו
קניין
,
כמו
שאנו
קונים
בסודר.
נעלו
-
של
יד
(ראה
תרגום)
,
'גוונטו'
בלעז.
וזאת
התעודה
-
זאת
התורה
וזה
המשפט
היה
נוהג
בישראל.