תנ"ך - ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם: ס (איכה פרק ב פסוק י)

טקסט וניקוד:

יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם: ס (איכה פרק ב פסוק י)

טקסט בלבד:

ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם: ס (איכה פרק ב פסוק י)

תיקון קוראים:

ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם: ס (איכה פרק ב פסוק י)

תרגום מגילות:
יָתְבִין עַל אַרעָא וְשָׁתְקִין סָבֵי כְנִשׁתָּא דְצִיוֹן אַסִיקוּ אֵפֶר מוּקלֶה עַל רֵישֵׁיהוֹן קְטַרוּ סַקִין אַחִיתוּ לְעַפרָא רֵישֵׁיהוֹן בְּתוּלָתָא דְּבִירוּשׁלֶם :

עין המסורה:
ישבו - כ': בר' מז , ד , ו; *שמ' כג , לג; וי' כג , מב; *דב' ג , יט; כה , ה; יהו' א , יד; מ"ב י , ל; טו , יב; יר' נ , לט; יח' לא , ו; הו' ג , ד; ט , ג; *זכ' ח , ד; תה' קלב , יב; קמ , יד; איוב טו , כח; לח , מ; איכה ב , י; נחמ' ח , יד. ישבו לארץ (ישיבה לארץ) - ד': יש' ג , כו; מז , א; איוב ב , יג; איכה ב , י. בתולת - ב' בסיפרא (בכתיבים שונים): איכה ב , י; ה , יא.

מסורה קטנה:
ישבו - כ'; ראשן - ל'; בתולת - ב' בסיפ'.

רש"י:
ישבו לארץ וגו' - כמשמעו. ומדרש אגדה (ראה איכ"ר ב , יד): נבוכד נצר הושיבן לארץ כשמרד בו צדקיהו ועבר על שבועתו; בא וישב לו בדיפי של אנטוכיא , ושלח בשביל סנהדרין , ובאו לקראתו. ראה אותן אנשים של צורה , והושיבן בקתידראות של זהב. אמר להם: סדרו לי תורתכם פרשה ופרשה ותרגמוה לי; כיון שהגיעו לפרשת נדרים , אמר להם: ואם רצה לחזור , יכול הוא? אמרו לו: ילך אצל חכם ויתיר לו; אמר להם: [בפניו או שלא בפניו? אמרו לו: בפניו; אמר להם:] אם כן , אתם התרתם לצדקיהו את שבועתו; צוה ושמטום והושיבום לארץ וקשרו שערות ראשם בזנבות הסוסים וגיררום.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ישבו לארץ ידמו - כמו "ויתפשו את המלך ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה וידבר (בנוסחנו: וידברו) אתו משפט" (מ"ב כה , ו). היה מפרש רבי מנחם ברבי חלבו הזקן: כיון שתפש מלך בבל את צדקיהו בערבות יריחו , אותה שעה סימא את עיניו והביאו לבבל סומא , לקיים מה שנאמר "והבאתי אותו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות" (יח' יב , יג). כיון שבא לבבל , שלח והביא זקני ירושלם לפניו; אמר: כתוב בתורתכם "איש כי ידר נדר ליי' או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו ולא (בנוסחנו: לא) יחל דברו" (במ' ל , ג) - כלום אדם יכול להפר לו שבועה? השיבוהו: הוא אינו מוחל , אבל אחרים מוחלין לו. אמר להם: אם כן , אתם מחלתם לצדקיהו את השבועה שהמלכתיו והבאתיו באָלָה שלא ימרוד בי , ובזה את אלתי והפר את בריתי ומרד בי! מיד גזר והושיבום לארץ וגזר שיהרגו , דכתיב: ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון (ראה איכ"ר ב , יד).

ראב"ע איכה הפירוש:
י': על שנפלה גבהות ציון , ישבו על העפר הזקנים בגולה , והבתולות לא תשמחנה בחופתם.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
י': ראשן - שער ראשן. [וכן "ויגז... ראשו" דאיוב (א , כ) , שרוצה לומר: שיער ראשו; ועיין שם.] או כמשמעו.

ר' יוסף כספי:
זקני - שדרכם לשבת על כסאות , גם בשערים , במקום גבוה. הורידו לארץ ראשן - כמשמעו , כטעם "ויקוד ארצה" (שמ' לד , ח). והראש הוא גבוה לנכח המקיף , והאדם המתמרמר ישפילהו ויגיעהו עד עפר , כמו שנראה תמיד. בתולות ירושלם - הֵפך דרך הבתולות לסלסל ראשן.
ריכוז קישורים