תנ"ך - טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה: ס (איכה פרק ב פסוק ט)

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם־נְבִיאֶיהָ לֹא־מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְהוָה: ס (איכה פרק ב פסוק ט)

טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מה': ס (איכה פרק ב פסוק ט)

טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה: ס (איכה פרק ב פסוק ט)

תרגום מגילות:

טְבַעוּ בְאַרעָא תַּרעַהָא עַל דִּנכַסוּ יָת חֲזִירָא וְאוֹבִילוּ מִן דְּמֵיהּ עֲלֵיהוֹן הוֹבַד וְתַבַּר מְזוּזְתַהָא מַלכַּהּ וְרַברְבָנַהָא בֵינֵי עַמְמַיָא עַל דַּעֲבַרוּ עַל פִּתגָמֵי אוֹרָיתָא אַף נְבִיאַהָא אִתמְנַע מִנְהוֹן רוּחַ קֻדשָׁא לָא אַשׁכַּחוּ מֵימְרָא דַייָ :

עין המסורה:

טבעו - ב' וראשי פסוקים: תה' ט , טז; איכה ב , ט. אבד - ב': מ"ב כא , ג; איכה ב , ט. ואחד: ואבד - יר' נא , נה. בריחיה - ב' מלא: יר' נא , ל; איכה ב , ט. בריחיה - ד' (בכתיבים שונים): יש' טו , ה; יר' נא , ל; יונה ב , ז; איכה ב , ט. לא - מצאו - ד': יר' יד , ג; איוב לב , ג; איכה א , ו; ב , ט.

מסורה קטנה:

טבעו - ב' ורא' פסוק'; בריחיה - ב' מל'; לא - מצאו - ד'.

רש"י:

טבעו בארץ שעריה - מדרש אגדה (ראה שם ב , יג): לפי שחלקו כבוד לארון , שנאמר "שאו שערים ראשיכם" (תה' כד , ז) , לפיכך לא שלטה בהן בִּרְיָא וטבעו בארץ. ורבותינו אמרו (ראה סוטה טו , א): מעשה ידי דוד היו , לפיכך לא שלטו בהם שונאים. אין תורה - אין בהם מורה הוראה.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

מלכה ושריה בגוים אין תורה - כלומר: אינן יכולים לעסוק בתורה בגלות מעוני ומרוב עבודה (ע"פ איכה א , ג). גם נביאיה לא מצאו חזון מיי' - מיום שגלו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

ומן היום שפסקו חיל וחומה שלה , טבעו בארץ שעריה אבד ושיבר בריחיה - שכל עיר שחרבו חומותים שלה , שעריה ובריחיה למה? אין אדם נותן לב עליהם לבנותם , ומאליהם הם אובדים ומשתברים. מלכה ושריה בגוים אין תורה - פתרונו: מן היום שגלו מלכה ושריה בגוים , אין תורה מתקיימת בישראל , שמאותו היום בטלו כל המצות התלויות בארץ. גם האומות גוזרין עליהם גזירות לבטל את התורה. גם נביאיה לא מצאו חזון - שמימות חגי , זכריה ומלאכי פסקה נבואה מישראל.

ראב"ע איכה הפירוש:

ט': כאשר טבעו שעריה , הלך המלך בגולה ונשאר בלא משנה תורה; גם הנביאים - נפסקה נבואתם בארץ נכריה.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:

ט': אבד ושבר - שב אל השם , הכתוב בפסוק ראשון (לעיל , ח).

ר' יוסף כספי:

אבד ושבר - מבנין 'הדגוש' - לחוזק האִבוד והשברון; והקש על זה בכל העברי. ואין קושיא כי תמצא בכמה מקומות לשון פעל 'קל' על תאר שהוא בלי ספק בתכלית החזק , כמו שקדם: "לשבור בחורי" (א , טו) , וכן "וישראל אהב את יוסף" (בר' לז , ג) , כי הבקי בהגיון ידע כי זכירת החלוש אינו מכריח שלילת החזק. גם ידע שכל קניין הוא עניין , וזה ידוע ליודעים לדבר. וכבר הארכתי על זה במקום אחר , והמצאתי למה היו הבניינים ארבעה סוגים , ודי בזה בכאן. מלכה ושריה - כל שכן יתר העם. אין תורה - זהו היותר רע , כל שכן לגולים , כי אם יש תורה יש קמח (ראה משנה אבות ג , ז). וגם הטעם הזה , לפי שהמלכים והשרים נהוג שימצא אצלם מורים להם הדרך ילכו בה בכל מעשיהם , כמו שמבואר בספרי הנביאים. וכן גם נביאיה , כי בהיותם בגלות וצרה לא ימצאו חזון מיי' , כמו שמבואר.

ר' ישעיה מטראני:

בגוים אין תורה - אינם יכולים לעסוק בתורה בתוך הגוים.