תנ"ך - לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם: ס (איכה פרק ב פסוק יב)

לְאִמְהוֹן הֲווֹ אָמְרִין אָן עִיבּוּר וַחֲמַר כַּד צָהַן כִּקטִילָא בִּפתָאוּת קַרתָּא כַּד אִתאֲשַׁד נַפשְׁהוֹן לְגוֹ עַטפוּת אִמְהוֹן :

וָיין - ז' (הו"ו בקמץ): *בר' יד , יח; שו' יט , יט; יש' ה , יב; איכה ב , יב; דנ' י , ג; נחמ' ה , טו; דה"ב יא , יא. אמתם - ב': יר' טז , ג; איכה ב , יב.

לאמתם - ל' וחד לאמתם; ויין - ז'; בהתעטפם - ל'; בהשתפך - ל'.

ל': שי"ן בהשתפך קודם תי"ו 'התפעל' , כמו "וישתמר" (מי' ו , טז).

ל': האֵם היא המינקת , על כן זכר האמות ולא זכר האבות.

לאמותם יאמרו - ה"עולל" וה"יונק" שזכר (לעיל , יא). כחלל - המוכה מכת חרב.