תנ"ך - צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ: ס (איכה פרק ב פסוק יח)

טקסט וניקוד:

צָעַק לִבָּם אֶל־אֲדנָי חוֹמַת בַּת־צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה אַל־תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ אַל־תִּדֹּם בַּת־עֵינֵךְ: ס (איכה פרק ב פסוק יח)

טקסט בלבד:

צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך: ס (איכה פרק ב פסוק יח)

תיקון קוראים:

צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך: ס (איכה פרק ב פסוק יח)

תרגום מגילות:
צְוַח לִבְּהוֹן קֳדָם יְיָ דְּרָחֵים עֲלֵיהוֹן שׁוּר קַרתָּא דִכנִשׁתָּא דְצִיוֹן זְלוֹגִי כְנַחלָא דִמעִין יֵימָם וְלֵילֵי לָא תִתְּנִי תַנחוּמִין לִיך לְפַיָיגָא צְלוֹתִיך וְלָא תִשׁתּוֹק בָּבַת עֵינַך :

עין המסורה:
צעק - ב': מ"א כ , לט; איכה ב , יח. אדני - י"ד כתיב כן בסיפרא: ראה איכה א , יד. אדני - קל"ד (בלישנא): ראה איכה א , יד.

מסורה קטנה:
צעק - ב' אל המלך; הורידי - ל' בטע'; פוגת - ל' בסיפ' מוג'.

רש"י:
פוגת - העברה; [ובלעז:] 'טרישלימינט'; כמו "ויפג לבו" (בר' מה , כו). בת עינך - שחור שבעין , שקורין 'פרונילא' (בלעז).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
[צעק לבם] - בתחלה לא צעקו אלי בלבם , אבל בבוא עליהם צרה וצוקה , צעק לבם אל יי'. אל תתני פוגת לך. פוגה - פתרונו: מעצור , כמו "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" (איכה ג , מט).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ועתה , בגלותם , צעק לבם אל יי' - ואילו צעק לבם אליו בעוד שהיו יושבין על אדמתם בשלוה , עד שלא גלו , לא היו גולים ולא היו צריכין לצעוק בגלותם. אל תתני פוגת לך - פתרונו: אל תתני מעצור לך; כמו "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" (איכה ג , מט).

ראב"ע איכה הפירוש:
צ': צעק לב צָרַיִך (ראה לעיל , יז); והטעם , כי נתנו צעקות כנגד השם , והיו אומרים לחומת בת ציון שתבכה ,

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
צ': פוגַת - דָבֵק , והטעם: פוגת עין; מגזרת "ויפג לבו" (בר' מה , כו).

ר' יוסף כספי:
צעק לבם - כנוי לאנשי בת ציון ויהודה. ואמר ירמיהו אל החומה שתוריד דמעה - וכל זה מליצת שיר , כמו שנהג בכל זה הספר. גם דרך השיר לדבר פעם לנסתר פעם לנכח , וכל ספר תלים בזה הדרך. פוגת - שם מוכרת , כמו "שְנַת" (תה' קלב , ד) , ורבים כן בעברי. תדום - לנקבה נסתרת , היא בת עינך.

ר' ישעיה מטראני:
פוגת לך - לשון שינוי , כמו "ויפג ליבו" (בר' מה , כו). תרגום "וריחו לא נמר" (יר' מח , יא): "וריחיה לא פג" (ת"י).
ריכוז קישורים