תנ"ך - ראה ה' והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא: ס (איכה פרק ב פסוק כ)

רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם־תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם־יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדנָי כֹּהֵן וְנָבִיא: ס (איכה פרק ב פסוק כ)

ראה ה' והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא: ס (איכה פרק ב פסוק כ)

ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא: ס (איכה פרק ב פסוק כ)

תרגום מגילות:

חֲזִי יְיָ וְאִסתַּכַּל מִן שְׁמַיָא לְמַן אִסתַּקַפתּ כִּדנָן אִם חָזֵי לְמֵיכַל נְשַׁיָא פֵירֵי בִטנַהָא עוּלֵימַיָא דְמִתלָפְפִין בִּסדִינִין עֲנָת מִדַּת דִּינָא וְכֵן אֲמַרַת אִם חָזֵי לְמִקטַל כָּהֲנָא וּנבִיָא בְּבֵית מַקדְּשָׁא דַייָ כְּמָא דִקטַלתּוּן לִזכַריָה בַר עִדּוֹא כָהֲנָא וּנבִיָא דֵּין דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

עוללת - ב' ומלא: איכה א , כב; ב , כ. עללי - ז' חסר (בלישנא): שו' כ , מה; ש"א טו , ג; עו' א , ה; תה' קלז , ט; איוב ג , טז; טז , טו; איכה ב , כ. (מסורה זאת מונה , כנראה , רק את החסרים היחידאים הן בתיבות והן בלישנא). אם - ו' פסוקים בכתובים 'אם אם' באמצע פסוק: תה' ז , ד; קכז , א; קלז , ו; מש' ד , טז; איכה ב , כ; אס' ד , יד. וארבעה ראשי פסוקים: תה' כז , ג; קלב , ג; איוב ו , יב; כז , ד. במקדש אדני - ב': יהו' כד , ו; איכה ב , כ. אדני - י"ד כתיב כן בסיפרא: ראה איכה א , יד. אדני - קל"ד (בלישנא): ראה איכה א , יד. ונביא - ז' בלשון נביאיה: מ"א יג , יא; יש' ג , ב; ט , יד; כח , ז; תה' צ , יב; איכה ב , כ; דנ' ט , כד.

מסורה קטנה:

עללי - ז' חס'; ונביא - ז' בלשון נביאיה.

רש"י:

עוללי טפוחים - ילדים רכים שעודן גדילים בטפחי אמותם [כעין "טפחתי וריביתי" (להלן , כב) , וכמו "טפחה שמים" (יש' מח , יג). ורבותינו דרשוהו (ראה איכ"ר ב , כג) בדואג בן יוסף , שהיתה אמו מודדתו בטפחים בכל יום לתת זהב לבית המקדש לפי מה שהיה גדל] [ולבסוף אכלתו]. אם יהרג במקדש יי' כהן ונביא - רוח הקודש משיבתם: וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע? כמו שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחות ליואש ועשאוהו עבודה זרה: "ורוח... לבשה את זכריה בן יהוידע" וגו' (דה"ב כד , ב) , והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה (ראה שם , כא - כב).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

ראה יי' והביטה למי עוללת כה - כמו שעוללת לי: השמע עם (ע"פ דב' ד , לג) שתאכלנה נשים פריים עוללי טיפוחים? או ראה שיהרג במקדש כהן ונביא , כשם שנהרגו כהנים על עבודתם?! עוללי טיפוחים - פתרונו: עוללי גידולים.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

למי עוללת כה - כשם שעוללת לי (ע"פ איכה א , כב). [כלומר:] השמע עם (ע"פ דב' ד , לג) שתאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים , כשם ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהן" להברות "למו" (איכה ד , י)? או ראה שיהרג במקדש יי' כהן ונביא כשם שנהרגו על עבודתם כהנים?

ראב"ע איכה הפירוש:

ר': שהנשים אוכלות בניהם , והנביאים והכהנים נהרגים בַמקדש. והמפרש (ראה רש"י) כי על זכריה ידבר - דרך דרש (ראה איכ"ר ב , כג).

ראב"ע איכה דקדוק המלים:

ר': טפוחים - מגזרת 'טפח' (ראה יש' מח , יג); כמנהג הנשים עם ילדיהן הקטנים שיִשנו.

ר' יוסף כספי:

למי - הטעם: למי זולתי. טפוחים - מטעם 'טפח' , כמנהג הנשים עם ילדיהן. אם יהרג - על יד נבוכדנצר. ואין ספק שנביאים מתו שם , ואם נמלטו ירמיה וברוך , כי היו היותר מעולים. וכבר ביאר המורה שתוף 'נביא' (מו"נ ב , לה). כהן ונביא - זה שני כתרים , רוצה לומר: כתר כהונה וכתר תורה; ולפנים אמר "מלך וכהן" (לעיל , ו) , שהם כתר מלכות וכתר כהונה.

ר' ישעיה מטראני:

עוללי טיפוחים - עניין תיקון וגידול , שמתקנים התינוקות בטפחיים. אם היה פורענות כזה שיהרג במקדש יי' כהן ונביא.