תנ"ך - כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ: ס (איכה פרק ג פסוק לג)

טקסט וניקוד:

כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי־אִישׁ: ס (איכה פרק ג פסוק לג)

טקסט בלבד:

כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש: ס (איכה פרק ג פסוק לג)

תיקון קוראים:

כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש: ס (איכה פרק ג פסוק לג)

תרגום מגילות:
אֲרוּם בְּגֵין דְּלָא עַנִי גְבַר לִבֵּיהּ בְּתַענִיתָא אֲרוּם גְּרַם לְתַבָּרָא בְּנֵי אֱנָשָׁא :

מסורה קטנה:
ויגה - ל'.

רש"י:
כי לא ענה... ויגא (בנוסחנו: ויגה) בני איש מלבו ומרצונו - כי העון גורם. ["הוגה" (לעיל , לב) , ויגא - לשון 'תוגה' הם.]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כי לא ענה מלבו ויגא (בנוסחנו: ויגה) בני איש - כי לא מלבו ולא מרצונו ענה בני איש , ולא הוגה אותם , ואין רצונו ואין חפצו לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ - כל המוסרין בייסורין. כי לא ענה מלבו מוסב אף על לדכא תחת רגליו , וכה פתרונו: כי לא לבו ולא רצונו לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ , כל נכנעים בעמל , ולא מלבו להטות משפט גבר נגד פני עליון.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש - כי לא מלבו ומרצונו ענה בני איש , ולא הוגה אותם , ואין רצונו ואין חפצו לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ - כל המיוסרין בייסורין. כי לא ענה מלבו מוסב אף על לדכא תחת רגליו. וכה פתרונו: כי לא לבו ולא רצונו לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ - כל נכנעים בעמל וביגיעה , ולא מלבו להטות משפט גבר נגד פני עליון.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
כ': מלבו - מרצונו. ויגא (בנוסחנו: ויגה) - אל"ף תחת ה"א. והוא מבניין 'הכבד הנוסף' , כמו "היְצא אתך" (בר' ח , יז).

ראב"ע איכה הפירוש:
כ': מלבו - ולא עלה במחשבתו.

ר' יוסף כספי:
מלבו - כרצונו לבד , מבלי סבה מניעה; וכן "כי לא מלבי" (במ' טז , כח). ומלת ויגה - מטעם "הוגה" (לעיל , לב) , כי שרש הכל 'יגה' , מעניין 'תוגה'; והיה ראוי: 'יְיַגֶּה'. והכונה בזה לומר , כי אנו בני אדם הם הסבה כי יי' יענה אותנו , כטעם "עונותיכם הטו אלה" (יר' ה , כה). וכל ספרי הקודש מלאים מזה המונח , וכן הוא האמת. וזה העניין נמשך עד אמרו "מה יתאונן" , "נחפשה" וכו' (להלן , לט - מ) , כי "לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ" (להלן , לד) נמשך בטעם עם ויגה בני איש , כי זה מין גדול מן הענוי והיגון שיגיע לבני אדם. והנה מלת לא משרתת לכל , כאלו אמר ירמיהו: דע כי יי' מלבו לא יענה ולא יְיַגה בני איש לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ. וכבר הודעתיך (ראה יש' כח , כז) כי מלה אחת שוללת תוכל לשרת למאה ואלף.

ר' ישעיה מטראני:
כי לא עינה מליבו ויגה - דבר זה לא מליבו היה ומרצונו להוגות ולדכא בני אדם תחת רגליו , אלא הכל גרם לנו עוונותינו.
ריכוז קישורים