תנ"ך - גם־תנין
תנים
חלצו
שד
היניקו
גוריהן
בת־עמי
לאכזר
כי
ענים
כיענים
במדבר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גַּם־תַּנִּין֙
תַּנִּים֙
חָ֣לְצוּ
שַׁ֔ד
הֵינִ֖יקוּ
גּוּרֵיהֶ֑ן
בַּת־עַמִּ֣י
לְאַכְזָ֔ר
כַּיְ
עֵנִ֖ים
כַּיְעֵנִ֖ים
בַּמִּדְבָּֽר:
ס
(איכה פרק ד פסוק ג)
גַּם־תַּנִּין
תַּנִּים
חָלְצוּ
שַׁד
הֵינִיקוּ
גּוּרֵיהֶן
בַּת־עַמִּי
לְאַכְזָר
כַּיְ
עֵנִים
כַּיְעֵנִים
בַּמִּדְבָּר:
ס
(איכה פרק ד פסוק ג)
גם־תנין
תנים
חלצו
שד
היניקו
גוריהן
בת־עמי
לאכזר
כי
ענים
כיענים
במדבר:
ס
(איכה פרק ד פסוק ג)
גם־תנין
תנים
חלצו
שד
היניקו
גוריהן
בת־עמי
לאכזר
כי
ענים
כיענים
במדבר:
ס
(איכה פרק ד פסוק ג)
תרגום מגילות:
אַף
בְּנָתָא
דְיִשׂרָאֵל
מְפַנְקָתָא
לִבנֵי
עַמְמַיָא
דְּדָמיָן
לְתַנִינָא
טָלְעָן
בּוּזָא
אֲנִיקוּ
רוּבֵיהוֹן
כְּנִשׁתָּא
דְעַמִי
מְסִירָא
לְאַכזְרָאִין
וְסָפְדָא
עַל
בְּנַהָא
כְּנַעָמִיוֹתָא
בְּמַדבְּרָא
:
עין המסורה:
כי
ענים
(כתיב;
כיענים
קרי)
-
ח'
מילין
כתיב
תרתין
וקרי
חדה:
ראה
איכה
א
,
ו.
מסורה קטנה:
תנין
-
תנים
ק';
היניקו
-
ל';
גוריהן
-
ל';
כי
ענים
-
כיענים
ק'.
רש"י:
גם
תנים
-
אעפ"י
שאכזרי
הוא
,
חלצו
שד;
כשרואה
את
בנו
בא
מרחוק
רעב
,
חולץ
שדיו
מתוך
נרתיקו
―
שיש
לו
כיסוי
על
דדיו
ומוציאו
מתוכו
,
כדי
שלא
יראהו
בנו
מכוסה
ויחזור
לאחוריו
―
והניקו
(בנוסחנו:
היניקו)
גוריהן
(ראה
תנח'
בחוקותי
ג).
בת
עמי
לאכזר
-
רואים
את
בניהם
צועקים
ללחם
ואין
פורש
להם
,
שחייהם
קודמים
להם
לחיי
בניהם
(ראה
ב"מ
סב
,
א)
,
מחמת
הרעב.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
גם
תנין
חלצו
שד
הניקו
(בנוסחנו:
היניקו)
גוריהן.
חלצו
-
פתרונו:
הוציאו
,
כמו
"וחלצו
את
האבנים"
(וי'
יד
,
מ).
תנין
זה
כשרואה
גוריו
[מרחוק]
מושך
שדיו
מחיקו
ומראה
אותם
[להם]
כדי
שיבאו
וינקו
,
אבל
בת
עמי
לאכזר
,
כיענה
זו
שאכזרית
על
בניה
,
לפי
שצמקו
שדיהן
מחמת
הרעב.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
גם
תנין
חלצו
שד
-
גם
תנין
שנקרא
'אכזר'
,
דכתיב
"ראש
פתנים
אכזר"
(דב'
לב
,
לג)
,
אע"פ
כן
כשרואה
את
בניו
-
חלצו
שד;
פתרונו:
הוציאו
,
כמו
"וחלצו
את
האבנים"
(וי'
יד
,
מ).
תנין
זה
כשרואה
גוריו
,
מושך
שדיו
מחיקו
ומראה
אותם
,
כדי
שיבא
ויינק.
אבל
בת
עמי
לאכזר
כיענה
זו
שאכזרית
על
בניה
,
לפי
שצמקו
שדיהן
,
ולפיכך
דבק
לשון
יונק
אל
חכו
בצמא.
פורש
אין
להם
-
בוצע
אין
להם.
כל
זה
גרם
שחשך
תארם
(ראה
לעיל
,
א).
ראב"ע איכה הפירוש:
ג':
הזכרים
יקחו
שד
הנקבות
ויניקו
גורי
הנקבות
,
ובת
עמי
לא
עשתה
כן.
ויש
אומרים:
גם
תנין
חלצו
שד
-
נשי
ציון
,
ויניקו
גוריהן.
ר' יוסף כספי:
גם
תנין
-
ראֵה
הפלגת
אכזריות
שהגיע
לבנות
ירושלים
לחוזק
צרתם
,
כי
לא
רצו
להניק
ילדיהן
עד
שדבק
לשון
יונק
אל
חכו;
ולכן
היה
להן
אכזריות
יותר
גדול
מבעלי
חיים
הצבועים
,
כי
אף
בנות
התנין
-
כטעם
"כפיר
ותנין"
(תה'
צא
,
יג)
-
חלצו
שדיהן
,
הניקו
(בנוסחנו:
היניקו)
גוריהן.
וטעם
חלצו
-
לפי
שהשַד
נסתר
ונטמן
לִפנים
עד
שימשך
ויצא
לחוץ.
והנה
כתב
החכם
אבן
קמחי
(רד"ק
,
שרשים)
בשרש
'תנן'
בשם
רבותינו
ז"ל
(איכ"ר
ד
,
ו;
תנח'
בחוקותי
ג)
עניין
אמרוֹ
גם
תנין
חלצו
שד
,
וכדאי
הם
לסמוך
עליהם.
עוללים
-
גדולים
מן
היונקים;
ונקראו
כן
מצד
היותם
פועלים
פועל
-
מה
,
כמו
שנקראו
'נערים'
מצד
היותם
מתנערים
תמיד.
והפליג
לומר
על
העוללים:
שאלו
לחם.
ר' ישעיה מטראני:
גם
תנין
חלצו
שד
-
לשון
"וחלצה
נעלו"
(דב'
כה
,
ט).
שד
-
כמו
'שָדַיִם'
,
כלומר:
גם
התנים
,
שהן
חיות
אכזריות
,
הוציאו
השדיים
שלהן
והניקו
(בנוסחנו:
היניקו)
בניהם
,
אבל
בת
עמי
היא
דומה
לאכזר
,
שאינם
יכולין
להניק
בניהם
מפני
שצמקו
שדיהן
מחמת
הרעב
,
ומתוך
כך
נראה
אכזריות.