תנ"ך - יתומים
היינו
אין
ואין
אב
אמתינו
כאלמנות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְתוֹמִ֤ים
הָיִ֙ינוּ֙
ְאֵ֣ין
וְאֵ֣ין
אָ֔ב
אִמֹּתֵ֖ינוּ
כְּאַלְמָנֽוֹת:
(איכה פרק ה פסוק ג)
יְתוֹמִים
הָיִינוּ
ְאֵין
וְאֵין
אָב
אִמֹּתֵינוּ
כְּאַלְמָנוֹת:
(איכה פרק ה פסוק ג)
יתומים
היינו
אין
ואין
אב
אמתינו
כאלמנות:
(איכה פרק ה פסוק ג)
יתומים
היינו
אין
ואין
אב
אמתינו
כאלמנות:
(איכה פרק ה פסוק ג)
תרגום מגילות:
הֲוֵינָא
דָמַיִין
בְּגָלוּתָא
לְיַתמִין
דְּלֵית
לְהוֹן
אָב
אִמָתַנָא
כְּאַרמְלָן
:
עין המסורה:
אין
(כתיב;
ואין
קרי)
-
י"ב
חסר
ו"ו
בראש
תיבה
וקרי:
ראה
איכה
ב
,
ב.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
יתומים
היינו
ואין
אב
-
פתרונו:
יתומים
היינו
ולא
מפני
שאין
לנו
אב
,
שהרי
יש
לנו
אב
,
אלא
מפני
שאין
האב
יכול
לעזור
את
הבן
והבן
אין
יכול
לעזור
את
האב
,
אנו
נחשבים
כיתומים
שאין
להם
אב.
וסוף
המקרא
מוכיח
על
פתרון
זה
,
שאומר:
אמותנו
(בנוסחנו:
אמתינו)
כאלמנות
,
'אלמנות'
לא
נאמר
אלא
'כאלמנות'
,
שהבעלים
חיים
ואינם
יכולים
לפרנסם.
ראב"ע איכה הפירוש:
יתומים
-
ועוד
היינו
עם
הגרים
עלובים
,
כאילו
יתומים
היינו;
ואין
אב
-
ידוע
שמנהג
משפחת
האב
לעזר
היתומים.
ר' יוסף כספי:
יתומים
היינו
ואין
אב
-
כטעם
"בתולה
ואיש
לא
ידעה"
(בר'
כד
,
טז)
,
וכן
"וחיו
ולא
ימותו"
(במ'
ד
,
יט);
"כי
מת
אתה
ולא
תחיה"
(יש'
לח
,
ב).
ואמרוֹ
יתומים
היינו
-
מטעם
'הוא
הוא'
,
ואמרו
כאלמנות
הוא
מטעם
'הדומה'
,
והכל
אחד.
והטעם
בזה:
אפילו
מחיים.