תנ"ך - מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת: (קהלת פרק א פסוק טו)

טקסט וניקוד:

מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת: (קהלת פרק א פסוק טו)

טקסט בלבד:

מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות: (קהלת פרק א פסוק טו)

תיקון קוראים:

מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות: (קהלת פרק א פסוק טו)

תרגום מגילות:
גְּבַר דְּסָרִיבָן אוֹרחָתֵיהּ בְּעָלְמָא הָדֵין וּמִית בְּהוֹן וְלָא הֲדַר בִּתיוּבתָּא לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאִיתַּקָנָא בָתַר מוֹתֵיהּ וּגבַר חַסִיר מִן אוֹרָיתָא וּפִקוֹדַיָא בְחַיוֹהִי בָּתַר מוֹתֵיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאִתמְנָאָה עִם צַדִּיקַיָא בְגִנְתָא דְעֵדֶן :

מסורה קטנה:
מעות - ל'; לתקן - ל' וחס'; וחסרון - ל' ומל'; להמנות - ל' ומל'.

רש"י:
מעוות - בחייו , לא יוכל לתקון - משמת; מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (ראה ע"ז ג , א). ורבותינו פירשוהו (משנה חגיגה א , ז) על הבא על הערוה והוליד ממזר , או על תלמיד [חכם] הפורש מן התורה , שהיה ישר מתחילתו ונתעוות. וחסרון לא יוכל להמנות - שחיסר עצמו ממניין הכשירים , לא יוכל להמנות עמם בקיבול שכרם.

רשב"ם:
מעוות לא יוכל לתקון - שאם עיוות אדם את מעשיו , אינו יכול להיות מתוקן במעשיו כבתחילה לפני הקדוש ברוך הוא. וחסרון לא יוכל - כופל מלתו: ואם חיסר שום דבר , אותו חסרון אינו יכול להיות עוד מנוי וספור עם המוֹתר שנשתייר.

ר' יוסף קרא:
מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות - תחלת דבר הוא , ואינו מחובר למעלה. וזה פתרונו: לפי שהסכלות גורם לסכל שעושה דבר מעות שלא יוכל לתקון אחריו , וסכלות גורם לו חסרון שלא יוכל עוד להמנות , וכשאני רואה שהסכל עושה דבר שאינו יכול לתקנו ויחסר מתוך שטותו דבר שאינו יכול למלאותו עוד , ראיתי אני ולקחתי מוסר; ודברתי אני עם לבי לאמר: אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני מלך בירושלם. ולבי ראה הרבה חכמה ודעת - פתרונו: ובחרתי אני הרבה חכמה ודעת; כמו "השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה" (דב' יב , יג) , שפתרונו: בכל מקום אשר תבחר; אף כאן: ולבי ראה הרבה חכמה ודעת - פתרונו: בחר הרבה חכמה ודעת.

ראב"ע:
מעוות - פעוּל , כמו 'מדובר'. והם שני שרשים; והעניין אחד , שלם ושאיננו שלם. ומלת לתקֹן - פועל עומד; והענין - על דרך הפירוש הראשון שלשני הפסוקים שהם לפני זה: אחר שראה ש"הכל הבל" (לעיל , יד) , ולא יוכל ההבל לשוב כמו עומד , כי המעוות לא יוכל להיותו נתקן , כי תולדתו מעוותת; ובעל החסרון אין בו יכולת להמנות עם השלמים. וזה הפירוש - בחסרון 'בעל' מחסרון; או יהיה שם התואר , כמו 'ראשון' ו'אחרון'; או ישוב על מעות , ויהיה מעות לבדו בתולדתו , ומעות - חסרון מחסרונו. ועל הפירוש השני - שהנולד במערכת חסרה אין בו כח להשלים נפשו. והנה נמצא המתעסק לחקור עיקר התולדות ממלאכת שמים , מתעסק בתוהו; וזה נכון ברוב מבני אדם וברוב ממעשיהם.

רלב"ג:
הנה החמר השפל הוא מעוות עד שלא יוכל לתקון בשום פנים; כי הצורה , אשר תשתדל בשמירת מציאות נמצא - נמצא מאלו הנמצאים , לא ישמע אליה החמר תמיד , אבל יגברו הכחות המתפעלות על הפועלות , ויקרה מזה ההפסד. והוא גם כן בתכלית החסרון , עד שלא יוכל להמנות ולהיות אחד שלם. וזה , שכל מה שיקנה מהצורות קצתם באמצעות קצתם , יוסיף שלמות; אלא שעם כל זה ימָצא הענין בסוף מגיע אל נמצא שישיגהו ההפסד , והוא האדם. או ירצה בזה , שהחסרון שיש לחומר הראשון לא יוכל להמנות לרבוייו , רוצה לומר , שלא יושג מספר חסרונותיו. או ירצה בזה , שיש לו חסרון עד שלא יוכל להמנות שיהיה אחד מהנמצאות , לפי שזה החמר אין לו מציאות לבדו , כמו שהתבאר בראשון מ'השמע'.

רלב"ג - ביאור המילות:
להמנות - רוצה לומר שהחמר , אשר הוא סבת העוות והחסרון - כמו שהתבאר ב'טבעיות' - הוא חסר , עד שלא יושג בו המנין באופן שיהיה אחד; כי באחד ימנה כל נמנה. או יהיה הרצון בזה , שלא יוכלו להמנות חסרונותיו , כי עצמוּ מִסַפֵּר (ע"פ תה' מ , ו).

ר' יוסף כספי:
ועוד ביאור לזה: ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח - וזה הענין הרע הנזכר (לעיל , יג) , אשר יענו ויתעסקו בו בני האדם בהגדלת המעשים , הוא ענין מקולקל ומעֻוָת , לא יוכל לתקון , והוא ענין לא יוכל להיות שָלֵם , ודי בזה מום רע. ואיך יהיה מתוקן המלאכה , ואין בו , רק שבושים ובהלות? ואיך יהיה שָלֵם , והוא מקבל התוספת תמיד? וכן לאין תכלית , כי המספר , כמו שידוע , יתוסף לאין תכלית? וכוון לאַמֵת ולהוליד זאת התולדה , רצוני , שזה הקצה הראשון הוא ענין רע ומחשבת הבל וחכמת תהו.

ר' ישעיה מטראני:
מעוות לא יוכל לתקון - העניין הזה שאדם עמל כל ימיו ולבסוף אין לו יתרון , הוא דבר מעוות ומקולקל שלא יוכל אדם לתקון אותו; ודבר מחוסר הוא , שלא יוכל להימנות בכלל דבר שלם והגון.
ריכוז קישורים