תנ"ך - ראיתי
את־כל־המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רָאִ֙יתִי֙
אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים
שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וְהִנֵּ֥ה
הַכֹּ֛ל
הֶ֖בֶל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
(קהלת פרק א פסוק יד)
רָאִיתִי
אֶת־כָּל־הַמַּעֲשִׂים
שֶׁנַּעֲשׂוּ
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ
וְהִנֵּה
הַכֹּל
הֶבֶל
וּרְעוּת
רוּחַ:
(קהלת פרק א פסוק יד)
ראיתי
את־כל־המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח:
(קהלת פרק א פסוק יד)
ראיתי
את־כל־המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח:
(קהלת פרק א פסוק יד)
תרגום מגילות:
חֲזֵיתִי
יָת
כָּל
עוּבָדֵי
בְנֵי
אֱנָשָׁא
דְּאִתעֲבִידוּ
בְעָלְמָא
הָדֵין
תְּחוֹת
שִׁמשָׁא
וְהָא
כוֹלָא
הַבלָא
וּתבִירוּת
רוּחָא
:
רש"י:
רעות
רוח
-
שבר
רוח
,
כמו
"רועו...
וחותו"
(יש'
ח
,
ט).
רוח
-
'טלנט'
(בלעז)
,
סוף
המעשה
בא
לידי
כאב
לב.
רשב"ם:
ורעות
רוח
-
ורצון
רוח.
ורְעוּת
מן
פעל
של
רָעָה
(בכה"י
רָעַה)
,
כמו
דְּמוּת
מן
דָּמָה
(בכה"י:
דַמַה)
,
רְאוּת
מן
רָאָה
,
עֱנוּת
מן
עָנָה.
רוח
-
'טלנט'
בלעז.
ר' יוסף קרא:
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלם.
ונתתי
את
לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמש
(בנוסחנו:
השמים)
הוא
עניין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו.
וראיתי
(בנוסחנו:
ראיתי)
את
כל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח.
שלשה
מקראות
אילו
-
פתרון
אחד
להם
,
וזה
פתרונם:
אל
תאמר
,
שזה
שאני
אומר
שכל
מה
שאדם
עמל
תחת
השמש
הבל
הוא
(ראה
לעיל
,
ג)
,
מפני
שהייתי
חסר
מהם
ולא
ניסיתי
בהם
,
אבל
אילו
כינסתי
כסף
וזהב
ודברים
חמודים
לא
הייתי
מגנה
עליהם
וחושבם
הבל
-
אל
תאמר
כן
,
שהרי
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלם
,
ונתתי
את
לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמש
-
לראות
באי
זה
דבר
יעמול
אדם
תחת
השמש
שיהיה
לו
יתרון
(ראה
לעיל
,
ג).
וראיתי
שבכל
שיעמול
אדם
בו
-
עניין
רע
הוא;
פתרונו:
עינוי
רע
הוא
שנתן
אלהים
לבני
האדם
,
לענות
בו
את
בני
אדם.
לַעֲנוֹת
בו
-
כמו
'לְעַנּוֹת
בו';
כמו
"עד
מתי
מאנת
לֵענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
,
ותרגומו:
"לאיתכנעא"
(ת"א).
לענות
בו
-
פתרונו:
להכניע
בו
את
בני
האדם;
שזה
שעשה
הקדוש
ברוך
הוא
שכל
עמל
האדם
הבל
-
כדי
שיהו
הבריות
כנועים
מפניו.
וראיתי
את
כל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח
-
'מל
טלנט'
בלעז.
ראב"ע:
ראיתי.
פירוש
ורעות
רוח
-
כמו
"אפרים
רועה
רוח
ורודף
קדים"
(הו'
יב
,
ב)
,
שלא
יועיל
ולא
ישביע.
ועניין
רוח
-
כמו
הבל
,
בעבור
רובי
תהפוכותיו
ושלא
יוכל
אדם
לתופשו
ביד;
כעניין
"כי
רוח
יזרעו"
(הו'
ח
,
ז)
,
וכן
"כי
רוח
עברה
בו"
(תה'
קג
,
טז).
ויתכן
היות
ורעות
-
כמו
'מחשבת';
ויורה
עליו
"רעיון
רוח"
(להלן
,
יז).
ומשקלם
'דמות'
ו'דמיון'
,
מהפעלים
שהלמ"ד
שלהם
איננו
שלם.
רלב"ג:
וזה
,
שכל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
הם
דברים
,
לא
יעמדו
אפילו
רגע
אחד
בענין
אחד;
ולזה
יחשב
שכל
אחד
מהם
הוא
הבל
ורעיון
רוח
(ע"פ
קה'
ד
,
טז)
,
שאין
לו
מציאות
בעצמו.
ר' יוסף כספי:
ועוד
ביאור
לזה:
ראיתי
את
כל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח
-
וזה
הענין
הרע
הנזכר
(לעיל
,
יג)
,
אשר
יענו
ויתעסקו
בו
בני
האדם
בהגדלת
המעשים
,
הוא
ענין
מקולקל
ומעֻוָת
,
לא
יוכל
לתקון
,
והוא
ענין
לא
יוכל
להיות
שָלֵם
,
ודי
בזה
מום
רע.
ואיך
יהיה
מתוקן
המלאכה
,
ואין
בו
,
רק
שבושים
ובהלות?
ואיך
יהיה
שָלֵם
,
והוא
מקבל
התוספת
תמיד?
וכן
לאין
תכלית
,
כי
המספר
,
כמו
שידוע
,
יתוסף
לאין
תכלית?
וכוון
לאַמֵת
ולהוליד
זאת
התולדה
,
רצוני
,
שזה
הקצה
הראשון
הוא
ענין
רע
ומחשבת
הבל
וחכמת
תהו.
ר' ישעיה מטראני:
ורעות
רוח
-
כלומר:
עסק
שלכלום;
וכך
מתפרש
"רעיון
רוח"
(להלן
,
יז)
,
ודומה
לו
"אפרים
רועה
רוח"
(הו'
יב
,
ב)
-
מתעסק
בהבלים
,
"ורועה
זונות"
(מש'
כט
,
ג)
-
מתעסק
בזונות;
וכך
פירש
בן
עזרא
(השווה
ראב"ע
לפסוקנו).