תנ"ך - זבובי
מות
יבאיש
יביע
שמן
רוקח
יקר
מחכמה
מכבוד
סכלות
מעט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זְב֣וּבֵי
מָ֔וֶת
יַבְאִ֥ישׁ
יַבִּ֖יעַ
שֶׁ֣מֶן
רוֹקֵ֑חַ
יָקָ֛ר
מֵחָכְמָ֥ה
מִכָּב֖וֹד
סִכְל֥וּת
מְעָֽט:
(קהלת פרק י פסוק א)
זְבוּבֵי
מָוֶת
יַבְאִישׁ
יַבִּיעַ
שֶׁמֶן
רוֹקֵחַ
יָקָר
מֵחָכְמָה
מִכָּבוֹד
סִכְלוּת
מְעָט:
(קהלת פרק י פסוק א)
זבובי
מות
יבאיש
יביע
שמן
רוקח
יקר
מחכמה
מכבוד
סכלות
מעט:
(קהלת פרק י פסוק א)
זבובי
מות
יבאיש
יביע
שמן
רוקח
יקר
מחכמה
מכבוד
סכלות
מעט:
(קהלת פרק י פסוק א)
תרגום מגילות:
יִצרָא
בִישָׁא
דְשָׁכֵין
עַל
תַּרעֵי
לִיבָּא
הֵי
כְדִיבְבָא
וְגָרֵים
מוֹתָא
בְעָלְמָא
עַל
דְּמַסרֵי
חַכִּימָא
בְעִידָּן
דְּחָטֵי
וּמחַבֵּיל
שְׁמָא
טָבָא
דְהוּא
דָמֵי
מִן
קִדמַת
דְּנָא
לִמשַׁח
רְבוּתָא
דִמבֻסַם
בְּבֻסמִין
וְכַמָה
יָאֵי
וְיַקִיר
יַתִּיר
מִן
חָכמַת
חַכִּימִין
וְעוֹתֶר
עַתִּירִין
גְּבַר
דְּטַפשׁוּתֵיהּ
זְעֵיר
וְקַלִיל
:
מסורה קטנה:
זבובי
-
ל';
יביע
-
ל'
בסיפ';
רוקח
-
ב'
מל';
מחכמה
מכבוד
-
ל'.
רש"י:
זבובי
מות
יבאיש
יביע
וגו'
-
לפי
שאמר
"וחוטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה"
(קה'
ט
,
יח)
,
חזר
ואמר:
לא
סוף
דבר
חוטא
אחד
,
אלא
אפילו
על
ידי
חטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה.
זבובי
מות
-
כגון
בימי
החורף
,
שאין
בזבובים
כח
והם
קרובים
למות
,
גם
אז
אם
בא
לתוך
שמן
רוקח
ומעורב
בבשמים
-
הוא
מבאישו;
ומשהוא
מבאיש
הוא
מעלה
קצף
שקורין
'אשקומא'
בלעז
,
ונראין
בו
כמו
אבעבועות;
וזהו
משמעו
של
יביע.
[(ת"ג
בשם
ר'
מנחם
קרא:)
זבובי
מות
-
טיפה
של
מת.
יבאיש
יביע
שמן
רוקח
-
כמו:
יבאיש
שמן
רוקח
יביע
,
כלומר:
מבאיש
שמן
ערב
,
הנובע
וזוחל
מחמת
שהוא
לח;
בלעז
'פרייש';
ואעפ"י
כן
הוא
מבאישו.]
הרי
דבר
קל
שהפסיד
דבר
חשוב.
כך
יקר
מחכמה
ומכבוד
סכלות
מעט
-
הרי
שהיה
אדם
זה
שקול
במחצה
עוונות
ומחצה
זכיות
,
ובא
ועבר
עבירה
אחת
-
הכריעתו
לכף
חובה;
נמצא
סכלות
זה
,
שהוא
דבר
מועט
,
יקר
ושוקל
וכבד
יותר
מכל
החכמה
והכבוד
שהיה
בו
,
שהרי
הכריע
את
כולם.
יקר
-
לשון
כובד
הוא:
כבד
ושוקל
יותר
מן
חכמה
וכבוד
שבו.
ומדרשי
אגדה
(ראה
קה"ר
י
,
א)
מושלים
יצר
הרע
לזבוב
מות:
יבאיש
יביע
שם
טוב
,
שהוא
ערב
משמן
רוקח.
רשב"ם:
(שילוב
פרשני
של
ט
,
יח
עם
י
,
א:)
ודומה
ומשול
הוא
לזבובים
,
שאינן
ראויים
לכלום
כי
אם
למיתה
,
שמבאישים
ומביעים
שמן
מבוסם.
יביע
-
פתרונו
לפי
עיניינו:
שמַזְהִים
ומקלקל
השמן.
יקר
-
לשון
כובד.
יש
רוע
וכובד
בסכלות
וכסילות
מעט
,
יותר
מחכמה
ומכבוד
,
שזה
ה"חוטא"
מאבד
"הרבה
טובה"
בכסילותו
וסיכלותו.
ר' יוסף קרא:
זבובי
מות
יבאיש
יביע
שמן
רוקח
-
זבוב
אחד
או
שני
זבובים
מתים
שיפלו
בשמן
רוקח
,
יבאיש
את
השמן.
יביע
-
לשון
"אבעבועות"
(שמ'
ט
,
ט):
אע"פ
שהזבוב
דבר
מועט
הוא
,
מסריח
את
השמן
שהוא
דבר
גדול
ועושה
אותו
אבעבועות
,
ומנפיחו
ומפיג
את
טעמו.
וכשם
שדבר
מועט
מבאיש
שמן
רוקח
,
שהוא
דבר
חשוב
,
כמו
כן
יקר
מחכמה
ומכבוד
(בנוסחנו:
מכבוד)
סכלות
מעט.
יקר
-
פתרונו:
כבד;
וכן
פתרון
המקרא:
סכלות
מעט
שיש
בו
באדם
מכריע
ומכביד
על
החכמה
והכבוד
שיש
בו
,
אע"פ
שהחכמה
והכבוד
שיש
בו
יתירים
על
אותו
סכלות
מעט.
שאם
ימצא
באדם
סכלות
מעט
-
שעושה
סכלות
מעט
לפני
הבריות
,
מניחים
הם
החכמה
והכבוד
שיש
בו
ומליזים
אחריו
על
הסכלות
שעשה.
נמצא
שסכלות
מעט
מכריע
את
החכמה
ואת
הכבוד
,
כשם
שזבובי
מות
,
שהוא
דבר
מועט
-
מבאיש
שמן
רוקח
שהוא
דבר
גדול;
והוא
הדין
ש"חוטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה"
(קה'
ט
,
יח).
ראב"ע:
זבובי
מות...
-
נמצא
בכל
המקרא
לשון
יחיד
במקום
רבים
במקומות
רבים;
והנכון
בעיני
,
שדרכם
דרך
קצרה:
זבובי
מות
יבאיש
יביע
-
עניינו:
כל
זבוב
יבאיש
במקומו;
כמו
"בנות
צעדה"
(בר'
מט
,
כב)
-
כל
בת
צעדה
כל
אחת
ואחת
במקומה
(ראה
פירושו
שם);
"ותקח
האשה
את
שני
האנשים
ותצפנו"
(יהו'
ב
,
ד)
-
צפנה
כל
אחד
במקומו;
"ויקח
חזקיהו
את
הספרים
ויקראהו"
(יש'
לז
,
יד)
-
קרא
כל
אחד
ואחד
לבדו;
ופָרַשׂ
הספר
שהיו
בה
הדברים
הכתובים
במקרא.
ומלת
יביע
קשה
במקום
הזה.
יש
מפרשים
בה
(ראה
רש"י)
-
מן
"אבעבועות"
(שמ'
ט
,
ט).
ולא
אבה
דקדוק
הלשון
,
כי
שורש
'אבעבועות'
-
'בעה'
,
מן
הפעלים
שהלמ"ד
שלהם
איננו
שלם;
וכמוהו
"מים
תבעה
אש"
(יש'
סד
,
א);
"נבעה
בחומה
נשגבה"
(יש'
ל
,
יג).
והקרוב
אלי
היותו
מ"מבוע"
(קה'
יב
,
ו)
,
כי
דגשות
הבי"ת
-
להתבלע
הנו"ן
שהוא
פ"א
הפועל;
ויורה
עליו
"נחל
נובע"
(מש'
יח
,
ד).
והעניין
,
כי
הזבובים
המתים
יבאישו
שמן
רוקח
,
שאין
למעלה
מריחו
הטוב
,
ולא
יפסק
הביאוש
,
כי
הזבובים
יביעוהו;
ויהיה
פועל
יוצא.
ודע
,
כי
יקר
הקמוץ
הוא
תואר
השם;
ומלת
'יקר'
בשוא
תחת
היו"ד
הוא
שם
,
כמו
'כבוד';
ולעולם
הוא
קמוץ
,
והוא
שוה
במקום
המוכרת
והסמוך
,
כמו
"בגדי
השרד"
(שמ'
לא
,
י):
"וכל
יקר
ראתה
עינו"
(איוב
כח
,
י);
"ואת
יקר
תפארת
גדולתו"
(אס'
א
,
ד).
ונקמץ
הסמוך
,
להפריש
בינו
ובין
תואר
השם
הסמוך:
"יְקַר
רוח
איש
תבונה"
(מש'
יז
,
כז).
על
כן
יטעה
האומר
בתפלת
ראש
השנה
'ולכבוד
שמך
יקר
יתנו'
בקמצות
היו"ד;
והאמת
שהוא
בשוא
,
כמו
"וכל
הנשים
יתנו
יקר
לבעליהן"
(אס'
א
,
כ).
ועניין
יקר
בפסוק
הזה
הוא
האדם;
והעניין:
כמו
שהזבובים
המתים
יבאישו
השמן
הרוקח
,
כן
יבאיש
לאדם
,
שהוא
יקר
מחכמה
וכבוד
,
שיש
בו
סכלות
מעט.
כי
סכלות
מעט
לחכם
ישחית
זכרו
ויבאישנו;
וזה
הסכלות
הוא
חטא.
וזה
הפסוק
דבק
בפסוק
שלמעלה
"וחוטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה"
(קה'
ט
,
יח):
גם
חטא
אחד
לחכם
הוא
דבר
קשה.
הלא
תראה
ששלמה
המלך
נראה
אליו
המקום
פעמים
(ראה
מ"א
ג
,
ה;
ט
,
ב)
,
ובנה
מקום
לכבוד
המקום
,
ונסבה
ורחבה
חכמתו
למעלה
(ע"פ
יח'
מא
,
ז)
מהקדמונים
והאחרונים
,
ולא
נמצא
עולתה
בו
(ע"פ
תה'
צב
,
טז);
ובעבור
חטא
אחד
-
שלא
חפש
על
נשיו
מה
היו
עושות
,
והם
בנו
לאלהיהם
מעושר
שלמה
-
נכתב
עליו
כל
מה
שנכתב
במקרא
בדברי
אחיה
(ראה
מ"א
יא
,
לא
-
לג)
ונחמיה
(ראה
נחמ'
יג
,
כו).
ואל
תתמה
,
כי
כל
חטא
הוא
קטן
וגדול
לפי
מעלת
העושה
,
כעניין
"בקרובי
אקדש"
(וי'
י
,
ג);
ומה
נכבד
דרש
קדמונינו
ז"ל
(ראה
תנח'
וישלח
,
י)
במלת
"וסביביו
נשערה
מאד"
(תה'
נ
,
ג).
וכן
נכתבו
מלות
קשות
על
גדולים
משלמה
המלך
על
דבר
קל
,
ולא
נעשה
בזדון
,
רק
אחרים
סבבו
הדבר
(ראה
במ'
כ
,
יב).
רלב"ג:
הנה
כמו
שזבובי
מות
יבאיש
השמן
הרוקח
ויביע
אותו
,
כן
יבאיש
סכלות
מעט
האיש
אשר
הוא
יקר
מחכמה
ומכבוד
(בנוסחנו:
מכבוד)
שנמצאו
בו.
ר' ישעיה מטראני:
זבובי
מות
-
כמו
שהזבובים
מתים
מבאישים
ומעלים
אבעבועות
השמן
הרוקח
,
כך
סכלות
מעט
שיש
לו
לאדם
מפסיד
דבר
שהוא
יקר
מחכמה
ומכבוד;
שפעמים
המלך
מפסיד
מלכותו
בשביל
סכלותו.