תנ"ך - אם־ישך
הנחש
בלוא־לחש
ואין
יתרון
לבעל
הלשון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־יִשֹּׁ֥ךְ
הַנָּחָ֖שׁ
בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ
וְאֵ֣ין
יִתְר֔וֹן
לְבַ֖עַל
הַלָּשֽׁוֹן:
(קהלת פרק י פסוק יא)
אִם־יִשֹּׁךְ
הַנָּחָשׁ
בְּלוֹא־לָחַשׁ
וְאֵין
יִתְרוֹן
לְבַעַל
הַלָּשׁוֹן:
(קהלת פרק י פסוק יא)
אם־ישך
הנחש
בלוא־לחש
ואין
יתרון
לבעל
הלשון:
(קהלת פרק י פסוק יא)
אם־ישך
הנחש
בלוא־לחש
ואין
יתרון
לבעל
הלשון:
(קהלת פרק י פסוק יא)
תרגום מגילות:
כַּד
מִתגָּרַן
חִיוָיָן
קָלַן
לְטָרקָא
וּלנָזקָא
בְעָלְמָא
עַל
חוֹבֵיהוֹן
דְּבֵית
יִשׂרָאֵל
דְּלָא
עֲסִיקוּ
בְאוֹרָיתָא
בִחשַׁאי
וְאַף
לֵית
מוֹתַר
בִּגבַר
אָכֵיל
קִרצִין
דְּמִשׁתַּעֵי
לִישָׁן
בִּישׁ
אֲרוּם
בְּאִישָׁתָא
דְגֵיהִנָם
עֲתִיד
לְאִתּוֹקָדָא
:
עין המסורה:
בלוא
-
ו'
מלא
(בלישנא):
יש'
נה
,
א
(פעמיים)
,
ב
(פעמיים);
יר'
ב
,
יא;
*קה'
י
,
יא.
מסורה גדולה:
בלוא
ו'
מל'
וסימנהון
הוי
כל
צמא
ב'
בו
למה
תשקלו
ב'
בו
ועמי
המיר
כבודו
אם
ישך
הנחש.
רש"י:
אם
ישך
הנחש
את
איש
בלא
(בנוסחנו:
בלוא)
לחש
-
מחמת
שלא
לְחָשוֹ
החַבָּר
שלא
ישוך
(ראה
תה'
נח
,
ה
-
ו)
,
ואין
יתרון
-
לחבָּר
הרשע
,
שהיה
יכול
ללוחשו
ולא
לחש.
כך
,
אם
בני
עירך
נכשלים
באיסורין
מחמת
שאין
החכם
דורש
להם
ומלמדם
את
חקי
התורה
,
אין
יתרון
בשתיקתו
ולא
ישׂתכר.
רשב"ם:
אם
ישך
הנחש
-
אם
הנחש
נושך
את
האדם
,
בשביל
שהלוחש
לא
ליחש
עליו
לחש
הוא
נושך.
ואין
לו
יתרון
לבעל
הלשון
,
שיודע
ללחוש
ולא
ליחש.
כך
הוא
מוכיח
,
לפי
שיש
לו
ללוחש
ללחוש
למען
לא
ישוך
הנחש.
בלא
לחש
-
לשון
זה
נופל
על
הנחש.
כמו
"נחשים
צפעונים
אשר
אין
להם
לחש
ונשכו"
וגו'
(יר'
ח
,
ז).
ר' יוסף קרא:
אם
ישך
הנחש
בלא
(בנוסחנו:
בלוא)
לחש
-
פתרונו:
שמא
ראית
מימיך
שישוך
הנחש
בלא
לחש?
דבר
זה
אי
אפשר!
אלא
בתחלה
לוחש
וזורק
בו
באדם
ארס
,
ואחר
כך
נושכו
וממית.
ובכל
זאת
אין
לו
יתרון.
אף
לשון
הרע
שאדם
אומר
על
חבירו
דומה
לו:
בתחלה
אומר
לשון
הרע
על
חבירו
,
והמקבלו
הולך
והורג
את
מי
שנאמר
עליו;
ואין
יתרון
לבעל
הלשון
שאמרו.
[דבר
אחר:
אם
ראית
שישוך
הנחש
את
האדם
,
זהו
לפי
שהאדם
הוא
בלא
לחש
-
שלא
למד
חכמת
לחישה
כנגד
נשיכת
הנחש
,
ואם
כן
,
מה
יתרון
לו
שיש
לו
לשון
גדול
ואינו
יודע
ללחוש?
על
כן
אמרתי
,
שיתרון
ורוח
הוא
הכשר
חכמה
(ראה
לעיל
,
י).]
ראב"ע:
אם
ישך
-
חזר
לעניין
שלמעלה
,
והוא
"ופורץ
גדר
ישכנו
נחש"
(פס'
ח).
ויתכן
שזה
הגדר
הוא
שגדר
השליט.
ודמה
המלשין
לנחש
,
והעניין:
אין
יתרון
לבעל
הלשון
מן
הנחש
הצפעוני
שלא
ישמע
לחש
(ע"פ
יר'
ח
,
יז)
,
שיזיק
ולא
יהנה.
רלב"ג:
אם
ישוך
הנחש
האדם
המלחש
,
מפני
שלא
לָחַש
לחשוֹ
,
מה
יתרון
לאדם
המלחש
בזה
הלַחַש
אשר
הוא
יודע?
והנה
לא
נעזר
בו
בעת
הצורך!
כן
הענין
באלו
הרעות.
וזה
,
שאם
יבאו
אלו
הרעות
לאדם
החכם
בעת
התירו
הקשר
אשר
בינו
ובין
השם
יתעלה
(ראה
פירושו
לעיל
,
ח)
,
מה
יתרון
לו
בחכמתו
,
והוא
לא
נעזר
בה
בעת
הצורך?
הנה
לזאת
הסבה
יקרה
לחכם
שיגיעהו
כמקרה
הכסיל
(ע"פ
קה'
ב
,
טו).
ר' יוסף כספי:
ולכן
אמר
על
זה
,
רצוני:
על
השליט
השוגג:
חופר
גומץ
בו
יפול
,
וכן
מסיע
אבנים
וכו'
,
וכן
אם
קהה
הברזל
,
וכן
אם
ישוך
הנחש
וכו'
,
וכן
ושפתות
כסיל
תבלענו.
ר' ישעיה מטראני:
אם
ישוך
הנחש
את
האדם
ומזיקו
,
מי
גרם
לו
היזק
זה?
בלא
(בנוסחנו:
בלוא)
לחש
-
כלומר:
מפני
שלא
נלחש
על
פי
החַבָּר.
ואין
יתרון
וריוח
בדבר
זה
לבעל
הלשון
,
דהיינו:
החובר
,
שהיה
יכול
ללוחשו
ולא
לחשו.
וזהו
משל
,
כלומר:
אם
ראית
בני
דורך
נכשלים
באיסורים
ובעברות
,
מי
גרם
להם
המכשול
הזה?
מפני
שלא
הוזהרו
על
פי
החכם
וראש
הדור
,
ולאותו
חכם
אין
לו
שום
יתרון
וריוח
על
דבר
זה.