תנ"ך - וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֙אוּ֙ יְמֵ֣י הָרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ: (קהלת פרק יב פסוק א)

טקסט וניקוד:

וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ: (קהלת פרק יב פסוק א)

טקסט בלבד:

וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ: (קהלת פרק יב פסוק א)

תיקון קוראים:

וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ: (קהלת פרק יב פסוק א)

תרגום מגילות:
וּתהֵי דְכִיר יָת בָּריָיך לְיַקָרוּתֵיהּ בְּיוֹמֵי רְבוּתָך עַד דְּלָא יֵיתוֹן לְוָתָך יוֹמֵי בִישׁתָּא וְיִמטוֹן עֲלָך יוֹמִין דְּתֵימַר לֵית לִי בְהוֹן רַעֲוָא :

עין המסורה:
וזכר - ה"י ראשי פסוקים נסב ו"ו מיחדין (כלומר: הצורות היחידות מסוגן הבאות בו"ו בראש פסוק): וי' כ , יט; במ' ג , לד; ז , יג; דב' ג , כח; ש"ב טו , לה; יש' כה , ז; יח' לג , יד; לז , כא; עמ' ח , ג; מל' א , יד; תה' מט , יג; פט , ו; איוב ט , כה; קה' יב , א; דנ' ה , כה. בחורתיך - ב' , חד חסר וחד מלא: קה' יא , ט; יב , א.

מסורה קטנה:
בוראיך - ל'; בחורתיך - ב' חד חס' וחד מל'.

רש"י:
וזכור את בוראך (בנוסחנו: בוראיך) - תמן תנינן (משנה אבות ג , א): עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלשה דברים וכו'; וממקרא זה דרש: וזכור את בוראך - שתתן דין וחשבון לפניו; [ וזכור את בארך - באר שנבעת ממקורה , היא טיפה סרוחה של לובן;] וזכור את בורך - קברך , מקום עפר , רמה ותולעה. ימי הרעה - ימי הזקנה והחלשות.

רשב"ם:
וזכור - ותהיה זהיר שתזכור הבורא , למען תמנע מחטא בימי הילדות , לעשות תשובה עד אשר לא יבואו - טרם יבואו ימי הרעה , ימי הזיקנה , שתאמר במעשיך הראשונים אין לי בהם חפץ , מחמת שלא תדע יום מיתתך ברוב חלשות של זקנתך. ועל כן תהיה זריז לשוב בתשובה מקודם לכך.

ר' יוסף קרא:
ואם תרצה לשמוח בילדותיך , שמח כך שתזכור את בוראך (בנוסחנו: בוראיך). עד אשר לא יבאו ימי הרעה - אילו ימי הזקנה וימי המיתה. עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים וכו' - כי בעת הזקנה נראה לו לאדם כל העולם חשוך מרוב יובש הגוף וכהיות עינים; ודרך העולם שהעבים באים לפני הגשם , ואחר הגשם האור מאיר והשמש זורח , אבל לזקן נראה כאילו העבים שבים אחר הגשם; כי החשך לעולם לזקן.

ראב"ע:
וזכר. מצאנו "נעורים" (תה' קכז , ד); "עלומים" (ראה יש' נד , ד); "זקונים" (בר' לז , ג) - כולם לשון זכרים; רק בחורותיך יצא מהדרך. ויש אומר (ראה השרשים: 'בחר') שהם שתי לשונות , ויפרש "משרת משה מבְּחוריו" (במ' יא , כח) - כמו 'מבְּחורותיו' , כי כל 'בַּחורים' - אם יסָמכו לא ישתנו (ראה ש"א ח , טז; יואל ג , א). ימי הרעה - הם ימי הזקנה לזקן וימי החולי לַכּל; הוא החולי שימות בו.

רלב"ג:
ולזה ראוי שתזכור את בוראך (בנוסחנו: בוראיך) בימי בחורותיך , שיהיה לך פנאי בזה , ותמָצא מוכן להשתדל במושכלות לחוזק כליך הגופיים העוזרים לשכלך בזה העת , עד אשר לא יבאו ימי הרעה , והם ימי השיבה והישישות , ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי חפץ בהם.

ר' יוסף כספי:
ולכן: זכור את בוראיך בימי בחורותיך וכו' - הפך נוהג העולם. ויאריך בספור הִנָּתק והִפָּסד האדם מעט מעט עד שישוב אל העפר , והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

ר' ישעיה מטראני:
ימי הרעה - הם ימי הזקנה.
ריכוז קישורים