תנ"ך - דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד: (קהלת פרק יב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד: (קהלת פרק יב פסוק יא)

טקסט בלבד:

דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד: (קהלת פרק יב פסוק יא)

תיקון קוראים:

דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד: (קהלת פרק יב פסוק יא)

תרגום מגילות:
פִּתגָמֵי חַכִּימִין מְתִילִין לְזִקְתָא וּלקִלשׁוֹנִין דְּאָנְצִין לְאַלָפָא חָכמְתָא לִסרִיקֵי מַנדְּעָא הֵיכְמָה דִמאַלֵיף זִיקָא לְתוֹרְתָא וְרַבָּנֵי סַנהֶדרִין מָרֵי הִלכְּתִין וּמִדרָשִׁין דְּאִתיְהִיבוּ עַל יְדוֹי דְּמֹשֶׁה נְבִיָא דַייָ דִּרעָא בִלחוֹדוֹי יָת עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל בְּמַדבְּרָא בְּמַנָא וּברִיגּוּגִין :

עין המסורה:
נתנו - ו' (דגושים): *וי' י , יד; יח' לא , יד; לב , כג , כט; לה , יב; *קה' יב , יא. מרעה - ב' (וחסר): יר' יז , טז; קה' יב , יא.

מסורה גדולה:
נתנו ו' כי חקך למות שמה אדום קברתיה לאכלה דברי חכמים.

מסורה קטנה:
כדרבנות - ל'; וכמשמרות - ל'; נטועים - ל'; אספות - ל'; נתנו - ו'; מרעה - ב'.

רש"י:
דברי חכמים - סייג שעשו לתורה בגזירות , להרחיק את האדם מן העבירה; כגון אכילת קדשים עד השחר , והם אמרו: עד חצות [וקריאת שמע דערבית כמו כן]. כדרבונות - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה , אף דבריהם מכוונין את האדם לדרכי חיים. וכמסמרות (בנוסחנו: וכמשמרות) נטועים - [קבועים.] מה מסמר זה קבוע , אף דבריהם קבועים; ומה נטיעה פרה ורבה , אף דבריהם פרים ורבים , למצוא בהם טעם. בעלי אסופות - מסמרים שיש להם גולגלת אסופה וגסה; 'גרושא' בלעז. כך פרשו דונש בן לברט (דונש ע' * 44 ). נתנו מרועה אחד - כל דבריהם דברי אלהים חיים; הוא אמרן , ורועה אחד נתנן: משה מפי הגבורה. וכמשמרות - כתיב בשי"ן; שהתורה עשרים וארבעה ספרים , כמניין מִשְׁמְרוֹת כהונה ולוייה.

רשב"ם:
דברי חכמים - וכך היה רגיל שלמה המלך לומר: חכמים הן כדרבן הזה , המלמד את הבהמה ללכת בדרך יושר; וכן השומע על דברי חכמים לא יסלף ולא יעקל ויקלקלו דרכיו. וכמסמרות (בנוסחנו: וכמשמרות) נטועים - כפל מלה , כמסמרות שהם נטועים ותחובים בראשי המקל , שהן דרבונות , כך הן החכמים בעלי אסופות - שמיישרים בני אדם להדריכם במעגל ישר; וכל חכמותיהן נתנו מרועה אחד - שכולן נאמרו מפי משה , אשר שמעם וקיבלם מפי הגבורה. ויותר מהמה - ויותר ממה שהחכמים מזהירים אותך , בני , הזהר , שהרי אין קץ ואין יכולת לעשות ספרים הרבה לכתוב כל החכמות בתוכם. ולהג הרבה - כפל מלה: ודברים הרבה של חכמה יגיעת בשר הן , שאין בני אדם יכולין לכתוב כל ספרי חכמה. סוף דבר של חכמה הכל נשמע; בכלל דבר זה: את האלהים ירא לשמור מצותיו - שיהיו כל מעשיך לשם שמים , כי זה עיקר מעשה של כל האדם כי את מעשה אשר יעשה האדם , הקדוש ברוך הוא יביאהו במשפט על כל שגגותיו ונעלמותיו , בין שהאדם רע בין שהוא טוב יביאהו לדין. סוף דבר וגו' - חוזר ושונה כללו. בעלי אסופות - חכמים נקראים 'בעלי אסופות' , על שם בני אדם המתאספין לשמוע דבריהם. הזהר - הוי זהיר. ולהג - פתרונו לפי עיניינו: דברי כתבי ספרים. 'לַהַג' כולו שורש באותיותיו: לַחַץ , לַהַב , לַעַג , לַחַש (השווה דונש ע' * 96 ).

ר' יוסף קרא:
ואומר לך כלל זה: דברי חכמים כדרבונות - שמוֹרין דיעה לפרה , כך דברי חכמים מורים דיעה לעולם; על כן הט אזנך ושמע לדבריהם (ע"פ מש' כב , יז): ודברים כמסמרות (בנוסחנו: כמשמרות) נטועים - ותקועים בחזקה ואינם זזין ממקומם המסמרות , לפי שהם בעלי אסופות - פירושו: גדולים ועבים בראשם , שנאסף רוב ברזל שם; כך אין לך לזוז מדברי חכמים. נתנו מרועה אחד - הוא משה רבינו זה שלמה על עצמו אמר.

ראב"ע:
דברי. יש בדברי הקדמונים דברים שהם כדרבונות לבהמה , שמייסרים ומפקחים את הנפש , ויש כמסמרות נטועים הגדולים , שיַאספו הדלתות שלא יתפרדו; וזאת תורת האדם (ע"פ ש"ב ז , יט). ויש אומרים (ראה מחברת פיל': 'אספות' ורש"י): וכמסמרות נטועים דברי בעלי אסופות , הם הלוקטים מספרים רבים ויחברו מחברות; אע"פ שיֵחלקו , כולם למדם בורא אחד. ומלת רועה - בעבור שדימה האדם לבהמה הצריכה דרבונות.

רלב"ג:
דברי חכמים הם כדרבונות שמכוונים אל היושר בחרישה , כן דברי חכמים הולכים כלם נכח הדרוש אשר יחקרו עליו. והם נטועים כמסמרות (בנוסחנו: כמשמרות) , רוצה לומר , שהם קיימים במקום אחד , כי הם יעיינו בעצם הדברים ובמשיגיהם אשר הם תמיד באופן אחד , לא במקריהם אשר להם במה שהם פרטיים. והם בעלי אסופות , רוצה לומר , כי אלו הדברים אשר יחקרו בהם הם טבעיים , משותפים לכל אישי המין ההוא או הסוג ההוא. והשאר , והוא החקירה בעניינים האישיים במה שהם אישיים ,

ר' יוסף כספי:
ואחר שאלו השני חלקים יש באדם , רצוני: הגוף והנפש , הנה ראוי שנעשה שני חלקים מהחכמות; האחד - החכמה במעשי העולם הזה בקנינים ובצרכי הגוף , והיא החכמה הנזכרת תמיד בזה הספר , ובזאת , כמו שהתבאר , ראוי שנחזיק במצּוּע ובשווּי; והחלק האחר היא החכמה העיונית , אשר תכליתה אל הרוח והנפש. לכן כל מעשי העולם הזה הוא הבל הבלים , ובזה סיים , כמו שזכר זה בראש ספרו (קה' א , ב); אבל החכמה העיונית הוא הצורך וההכרח , לכן: ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם וגו' , בקש למצוא דברי חפץ וכו' - כי שם לבו בעיוניות וחבר ספרים בם; וכן אמר בראש ספרו על עצמו: "אני... הגדלתי והוספתי חכמה" וכו' (קה' א , טז).

ר' ישעיה מטראני:
דברי חכמים - מפני שדברי חכמים , שמפרשים את התורה על ידי הלכה למשה מסיני ועל ידי גזירה שוה וקל וחומר , הם דומים לדרבונות שמיישרים את הפרה לחרישה , כך מיישרים דבריהם את האדם להבין את התורה ביושר (ראה לעיל , י). וכמסמרות (בנוסחנו: וכמשמרות) שהם נטועים , שאינם זזים ממקומם , כך הם דברי חכמים - שאין לזוז מהם ימין ושמאל. בעלי אסופות - אותם חכמים שלומדים באסיפת חבורה , שמתפלפלים ומתווכחים זה עם זה לבאר הדבר על אמתו. ניתנו מרועה אחד - כל דבריהם ניתנו למשה בסיני.
ריכוז קישורים