תנ"ך - עשיתי
לי
גנות
ופרדסים
ונטעתי
בהם
עץ
כל־פרי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עָשִׂ֣יתִי
לִ֔י
גַּנּ֖וֹת
וּפַרְדֵּסִ֑ים
וְנָטַ֥עְתִּי
בָהֶ֖ם
עֵ֥ץ
כָּל־פֶּֽרִי:
(קהלת פרק ב פסוק ה)
עָשִׂיתִי
לִי
גַּנּוֹת
וּפַרְדֵּסִים
וְנָטַעְתִּי
בָהֶם
עֵץ
כָּל־פֶּרִי:
(קהלת פרק ב פסוק ה)
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים
ונטעתי
בהם
עץ
כל־פרי:
(קהלת פרק ב פסוק ה)
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים
ונטעתי
בהם
עץ
כל־פרי:
(קהלת פרק ב פסוק ה)
תרגום מגילות:
עֲבַדִית
לִי
גִּנַת
שִׁקיָן
וּפַרדֵּסִין
וּזרַעִית
בְּהוֹן
כָּל
מִינֵי
עִסבִּין
מִנְהוֹן
לְצוֹרֶך
מֵיכְלָא
וּמִנְהוֹן
לְצוֹרֶך
מִשׁתְּיָא
וּמִנְהוֹן
לְצוֹרֶך
אָסוּתָא
כָּל
מִינֵי
עִסבֵּי
בוּסמִין
וּנצַבִית
בְּהוֹן
אִילָנֵי
סְרָק
וְכָל
אִילָנֵי
בוּסמִין
דְּאֵיתִיאוּ
לְוָתִי
מַזִיקֵי
וּטלָנֵי
מִן
הַנדְּקָא
וְכָל
אִילָן
עָבֵיד
פֵּירִין
וּתחוּמֵיהּ
מִן
שׁוּר
קַרתָּא
דִירוּשׁלֶם
עַד
כֵּיף
יַמָא
דְשִׁילוֹחַ
:
עין המסורה:
עשיתי
-
ג'
ראשי
פסוקים:
תה'
קיט
,
קכא;
קה'
ב
,
ה
,
ו.
רש"י:
עץ
כל
פרי
-
שהיה
שלמה
מכיר
בחכמתו
את
גידי
הארץ:
איזה
גיד
שהולך
לכוש
,
ונטע
בו
פלפלין;
איזה
הולך
לארץ
חרובין
,
ונטע
בו
חרובין.
שכל
גידי
הארצות
באים
לציון
,
שמשם
משתיתו
של
עולם
,
שנאמר
"מציון
מכלל
יופי"
וגו'
(תה'
נ
,
ב);
לכך
נאמר:
עץ
כל
פרי.
במדרש
תנחומא
(תנ"ב
קדושים
י).
ר' יוסף קרא:
בניתי
לי
בתים
נטעתי
לי
כרמים
וכו'
,
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים.
גנות
-
גן
ירק.
ופרדסים
-
אילני
פירות.
עשיתי
לי
ברכות
מים
וגו'
[כדי
להשקות
מהם
הגנות
והפרדסים;
וגם
עשיתי
לי
יער
צומח
עצים.
מפי
רבי.]
קניתי
עבדים
ושפחות
וגו'.
כנסתי
לי
גם
כסף
וזהב
וסגולת
מלכים
-
דברים
חמודים
שמלכים
ושרי
המדינות
מסגלים
אותם.
שרים
ושרות
-
בני
אדם
היודעים
בכל
כלי
שיר.
עשיתי
לי
שרים
ושרות
-
תיקנתי
לי
זכרים
ונקבות
לשורר
לפני.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י)
שרים
ושרות
-
מיני
כלי
זמר.
שדה
ושדות
-
כמו
'שדה
תיבה
ומגדל'
(ראה
שבת
קכב
,
ב);
'אישקרינש
אייפריטש'
בלעז.
ראב"ע:
עשיתי.
'גן'
-
לשון
זכר:
"גן
נעול"
(שה"ש
ד
,
יב)
,
ולשון
נקבה:
"לעבדה
ולשמרה"
(בר'
ב
,
טו);
ורבים:
"גנים"
(שה"ש
ד
,
טו)
וגנות.
וה'גן'
יש
בו
אילנים
רבים
ממינים
רבים
,
וה'פרדס'
הוא
ממין
אחד;
והראיה:
"פרדס
רמונים"
(שה"ש
ד
,
יג).
רלב"ג:
הגדלתי
מעשי
המרבים
תענוגי:
בניתי
לי
בתים
נטעתי
לי
כרמים
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים
נטעתי
(בנוסחנו:
ונטעתי)
בהם
עץ
כל
פרי.
עשיתי
לי
ברכות
מים
להשקות
מהם
יער
צומח
עצים.
קניתי
לי
(בנוסחנו:
ללא
'לי')
עבדים
ושפחות
ובני
בית
היה
לי
,
גם
מקנה
בקר
וצאן
הרבה
היה
לי
מכל
האנשים
שהיו
לפני
בירושלם.
כנסתי
לי
גם
כסף
וזהב
ומה
שהוא
מהקנינים
,
סגולת
מלכים
והמדינות
,
כדי
שאתענג
בכל
הקנינים
האלו.
עשיתי
לי
שרים
ושרות
להתענג
משיריהם
,
ועשיתי
לי
מכלי
הזמר
הנבחרים
שבהם
להתענג
בנגונם.
וגדלתי
והוספתי
בכל
הקנינים
מכל
איש
שהיה
לפני
בירושלם.
ולא
התרשלתי
מפני
זה
מההשתדלות
בחכמה
,
אבל
שקדתי
בה
עם
השתדלותי
לאסוף
אלו
הקנינים.
ר' יוסף כספי:
ואמר:
הגדלתי
מעשי
,
בניתי
לי
בתים...
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים...
עשיתי
לי
ברכות
מים...
קניתי
לי
(בנוסחנו
ללא
'לי')
עבדים...
ותענוגות
בני
האדם
שדה
ושדות
-
הן
הנה
היו
אלף
נשים
שנמצאו
אצלו
(ראה
מ"א
יא
,
ג).
וגדלתי
והוספתי
חכמה
מכל
שהיה
לפני
בירושלם.
אף
חכמתי
עמדה
לי
-
כלומר:
עמדה
עמי
תמיד
ושקדה
אתי
,
כי
יום
יום
אני
מגדיל
ומוסיף
במספר
הקניינים
כלם;
כי
על
דרך
משל
,
אם
היום
יהיו
לי
שבעת
אלפי
צאן
(ע"פ
איוב
א
,
ג)
,
אשתדל
כי
למחר
יהיו
שמנה
,
ומחרתו
תשעה;
וכן
כל
הדומה
לזה
,
כי
זה
מעלת
זאת
החכמה.
ואמנם
בעבור
שזכר
למעלה
(פס'
ג)
כי
אינו
עוזב
הקצה
האחרון
לגמרי
אבל
אוחז
בסכלות
,
לקח
בזה
עתה
לשון
נקיה
ואמר:
וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
לא
מנעתי
את
לבי
מכל
שמחה
כי
לבי
שמח
-
ולא
אמר:
'מכל
שחוק'
,
או
'נסוך
בשמחה'
,
שענינו
ניסוך
יין
ומשתאות
,
אבל
אמר
,
כי
עם
היותו
מפליג
בהגדלת
המעשים
,
הנה
התנשא
בעצמו
שיערב
עם
זה
שמחה
,
הפך
מה
שיעורב
בזולתו
רב
כעס
ומכאוב.
כאלו
אמר:
אמת
כי
דרך
נסיון
למצאי
עצמי
חכם
בעיוניות
ומלך
גדול
,
רציתי
לכבוש
הגדלת
המעשים
,
שאעבור
כל
הנמצאים
אתי
בירושלם
,
אבל
נשמרתי
מנפול
במה
שיפלו
בו
זולתי
,
כי
ברוב
חכמה
רוב
כעס
ומכאוב
(ראה
קה'
א
,
יח);
ואמת
כי
עם
רוב
חכמתי
זו
היה
לבי
תמיד
שמח
,
ולא
השיגני
מעמלי
וחכמתי
זו
שום
הצטערות
ומכאוב
והתטרדות
בלילה
אם
במחשבות
על
זה
אם
לסבה
אחרת.
וזה
ההתנשאות
היה
ראוי
לשלמה
השלם
,
ואם
נטה
אל
הקצה
הראשון
דרך
צחות
ונסיון
מלכות
,
והראיה
בזה
מספר
שבע
מאות
שרות
ושלש
מאות
פילגשים
(ראה
מ"א
יא
,
ג);
וכל
זה
מבואר.
והעולה
מזה
,
שהוא
הפליג
מאד
בזה
הקצה
הראשון
,
רצוני:
הגדלת
המעשים
,
הנקראת
'חכמה
נכבדת'
בלשון
בני
אדם;