תנ"ך - וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֙נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו: (קהלת פרק ג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי־הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו: (קהלת פרק ג פסוק כב)

טקסט בלבד:

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: (קהלת פרק ג פסוק כב)

תיקון קוראים:

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: (קהלת פרק ג פסוק כב)

תרגום מגילות:
וַחֲזֵית אֲרֵי לֵית טָב בְּעָלְמָא הָדֵין מִן דְּיִחדֵּי אֱנָשָׁא בְעוּבָדוֹהִי טָבַיָא וְיֵיכוֹל וְיִשׁתֵּי וְיִיטַב לִבֵּיהּ אֲרוּם הוּא חוּלָקֵיהּ טָב בְּעָלְמָא הָדֵין לְמִקנֵי בֵיהּ עָלְמָא דְאָתֵי לְמָא יֵימַר אֱנָשׁ בְּלִבֵּיהּ לְמָא דֵין אֲנָא מְבַזבַּז מָמוֹנִי לְמֶעֱבַד צְדַקתָּא טָב לִי דְאֶשׁבְּקִינֵיהּ לִברִי בָתְרַאי אוֹ אֶתְּזוּן מִנֵיהּ בְּעִידָּן סֵיבְתִי אֲרוּם מַן הוּא דְיֵעֲלִינֵיהּ לְמִחזֵי מָא דַעֲתִיד לְמִהוֵי בָתְרוֹהִי :

עין המסורה:
וראיתי - י"ב: ראה קה' ב , יג. שיהיה - ה': ראה קה' א , ט.

מסורה קטנה:
וראיתי - י"ב; במה - ל'.

רש"י:
וראיתי בכל אלה , כי אין טוב לאדם מאשר ישמח במעשיו - ביגיע כפיו ישמח ויאכל , ולא להרחיב כשאול נפשו לחמוד ולהתעשר ולהרבות לא לו (ע"פ חב' ב , ה - ו). כי הוא חלקו - יגיע כפיו הוא החלק הניתן לו מן השמים , ובו ישמח. כי מי יביאנו לראות לאחר שמת במה שיהיה לבניו - אם יצליחו גם הם בעושר שאסף הוא והניח , או לא יצליחו.

רשב"ם:
וראיתי - חיפשתי בכל צדדין וראיתי , שהרי אין טוב לאדם יותר מדבר זה אשר ישמח האדם במעשיו , לאכול ולשתות ולשמוח בחלקו , כי זו היא מנה טובה לעצמו בעודנו חי. שהרי מי יביאנו בעולם לאחר מיתתו לדעת ולראות בבנו שיהיה אחריו שיירש נכסיו , אם יתקיימו בידו , כי שמא בנו היה סכל ולא יתקיימו נכסיו בידו. ועל כן טוב לו לאדם לאכול ולשתות ולשמוח בחייו.

ר' יוסף קרא:
ומאחר שאני רואה שהכל שב אל העפר (ראה לעיל , כ) , רואה אני שאין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו בעודו בחיים , כי הוא חלקו - פתרונו: שמחה ששמח במעשיו , זהו חלקו בלבד מכל עמלו (ע"פ קה' ב , י) שיש לו , ושאר - הכל יירשוהו אחרים. כי הוא חלקו - 'טנטשין אד' בלעז. ואם תאמר: עד שהוא שמח במעשיו , יתעצב על שסופו מניח נכסיו לבניו אחריו , ואינו יודע החכם יהיה ויתקיימו בידו , או סכל (ראה קה' ב , יט) ויאבד את הכל! תשובה לדבריך: ישמח בעולם שהוא עומד בו , ואל יתעצב במה שיהיה אחריו , כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו.

ראב"ע:
וראיתי כי אלה החושבים שהם כמו הבהמות , אין טוב להם מאשר ישמחו בחייהם , כי אין להם חלק אחר; ולמה יתעסקו בדברים יעזבום אחריהם?

רלב"ג:
והנה מפני זאת המבוכה הנמצאת בענין השארוּת הנפש האנושית , ראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו , ולא יכאיב נפשו בקנין החכמה ולא באסיפת הקנינים , כי מה שיתענג בקניניו הוא חלקו המגיע לו; כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו , עד שיתענג אז בקנינים אשר לא התענג בהם בחייו? ומי יביאנו גם כן לראות בחייו מה שיהיה לו אחרי מותו , מענין הצלחת הנפש והפסדה? והנה זה ממה שיֵחשב שלא יוָדע , לרוב הספק והמבוכה אשר יפול בו , כמו שקדם. ולזה יחשב שראוי לאדם שלא יכאיב נפשו ויצערה גם בקנין החכמה , וכל שכן ביתר הקנינים.

ר' יוסף כספי:
ועוד אני רואה מין ענין אחר מורה על הבל זאת החכמה , והוא: אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם וכו' - הטעם: אמר שלמה: אני שומע שבני אדם מדברים ומתהללים ומתפארים בעצמם לומר , שהשם בררם ובחרם לעם על שאר בעלי חיים , וכל שכן שיעשו זה החכמים האלו מבני אדם , רצוני: המופלגים מהם בחכמה , וירבו מחשבותם ועיונם להשיג , על דרך משל , שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים (ע"פ איוב א , ג). ואני רואה שהם בהמות גמורות , אין הבדל בינם ובין הצאן ובין הגמלים שקנו להם , כלומר: הם עצמם הבהמות שהמה להם - כמו שנאמר , על דרך משל: אין הבדל בין הסוס לרוכבו; וזה מצד כי מקרה אחד יקרה את כולם - כלומר , כי המיתה הטבעית אחת ושוה מכל צד לאלו החכמים המופלגים ולבהמתם , מצד כי רוח אחד לכלם , והיא הנפש הבהמית , ומותר האדם מן הבהמה אין , כי הכל אָבֵד , והכל הולך אל מקום אחד וכו'. ומי מאלו מבני אדם - ואם הם מהיותר מופלגים בחכמה זו - יודע רוח בני האדם , שהיה בטבע שתשיג בפועל לעלות למעלה , וזה בהדבקה בשכל הפועל; ומי מאלו יודע זה , עד שידע שרוח החי המדבר יש לה בטבע שתעלה למעלה , ורוח הבהמה טבעה שתרד למטה? ומי מאלו יודע זה ההבדל? כי כל עיון אלה החכמים והתבודדותם והתחשבם הוא להרבות הקניינים , כל שכן לקנות מקנה בקר וצאן , ואין הבדל בין הקונים והנקנים במה שהוא סוף האדם , רצוני: בהגיע כלם למיתה הטבעית. ואולם חכמי העיון בחכמות העיוניות ראוי להם שיתהללו ויתפארו על רבוי התחשבותם בהשגת אלו החכמות ואלו הקנינים הפנימיים; כי אם יתדמו וישתוו עם הבהמות במיתה הטבעית , אין זה שִווּי מכל צד; כי אין רוח אחד לכלם , ומותרם מן הבהמה הוא דבר גדול ונכבד , עד שכל רוח הבהמה אובד , וחלק - מה ברוח אלו - שהוא קיים ונצחי גנוז תחת כסא הכבוד. ואלו החכמים יודעים מהו רוח האדם העולה למעלה , ומהו רוח הבהמה היורדת , כי למדו 'ספר הנפש' ויתר הספרים המודיעים זאת הידיעה. אבל אלו נקראים בהמון 'חכמים גדולים מופלגים' , להתבודדותם והתחשבם והגייתם יומם ולילה - לא בתורת יי' , רק בספרי התזכירות שלהם ולהשיג קנינים חיצונים אין מספר , והם על זה מתהוללים ומתפארים על בהמותיהם שהשם בחרם עליהם - הנה מבואר זיוף זה , בהביטנו אל אחריתם במות הטבעית. ולכן אמר הנביא , על זאת החכמה: "אל יתהלל חכם בחכמתו" וכו' , "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" (יר' ט , כב - כג) , שהוא חכמת העיון בעיוניות. אם כן מבואר , שזאת החכמה ההמונית הבל ורִיק , ולכן הפְּסָק הוא: וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו , וזהו האמצעי המָזוג , כמו שקדם לנו (קה' א , א - ג). כי להניח זאת החכמה ההמונית לגמרי אי איפשר , כי האדם מדינִי בהכרח ולא יוכל לעמוד בארץ תלאובות (ע"פ הו' יג , ה) , אבל יחזיק לחשוב ולהשיג ממעשה העולם הזה ההכרחי לבדו ובשמחה. ובזה נגמר הפּסק הרמוז פעם שלישית.

ר' ישעיה מטראני:
וראיתי כי אין טוב וגו' - כלומר: הטוב שיוכל אדם לעשות , מי שרוצה לקבל חלקו מן העולם הזה , אינו אלא שישמח אדם במעשיו. לראות במה שיהיה אחריו - לומר: מה אניח ואשייר לבניי אחריי?
ריכוז קישורים