תנ"ך - כי־מבית
הסורים
יצא
למלך
כי
גם
במלכותו
נולד
רש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־מִבֵּ֥ית
הָסוּרִ֖ים
יָצָ֣א
לִמְלֹ֑ךְ
כִּ֛י
גַּ֥ם
בְּמַלְכוּת֖וֹ
נוֹלַ֥ד
רָֽשׁ:
(קהלת פרק ד פסוק יד)
כִּי־מִבֵּית
הָסוּרִים
יָצָא
לִמְלֹךְ
כִּי
גַּם
בְּמַלְכוּתוֹ
נוֹלַד
רָשׁ:
(קהלת פרק ד פסוק יד)
כי־מבית
הסורים
יצא
למלך
כי
גם
במלכותו
נולד
רש:
(קהלת פרק ד פסוק יד)
כי־מבית
הסורים
יצא
למלך
כי
גם
במלכותו
נולד
רש:
(קהלת פרק ד פסוק יד)
תרגום מגילות:
אֲרוּם
מִן
גִּנֵיסַת
פָּלְחֵי
טָעֲוָתָא
נְפַק
אַברָהָם
וּמלַך
עַל
כָּל
אַרעָא
דִכנַעֲנָאֵי
אֲרוּם
אַף
בְּיוֹמֵי
מַלכוּתֵיהּ
דְּאַברָהָם
אִתעֲבֵיד
נִמרוֹד
מִסכֵּינָא
בְאַרעָא
:
עין המסורה:
הסורים
-
י"ו
מיחדין
ולא
מפקין
אל"ף:
ש"א
א
,
יז;
יד
,
לג;
ש"ב
כב
,
מ;
מ"ב
ב
,
כב;
טז
,
ז;
יט
,
כה;
יח'
כח
,
טז;
לט
,
כו;
תה'
צט
,
ו;
קלט
,
כ;
איוב
מא
,
יז;
קה'
ד
,
יד;
אס'
ה
,
יב;
נחמ'
ג
,
יג;
דה"א
ה
,
כו;
יב
,
לט.
למלך
-
ג':
מ"א
ב
,
טו;
ו
,
א;
*קה'
ד
,
יד.
מסורה גדולה:
למלך
ג'
ויאמר
את
ידעת
ויהי
בשמונים
שנה
כי
מבית
הסורים.
רש"י:
טוב
ילד
מסכן
וחכם
-
זה
יצר
טוב.
למה
נקרא
'ילד'?
שאינו
בא
באדם
עד
שלש
עשרה
שנה;
מסכן
-
שאין
האיברים
שומעין
לו
כמו
ליצר
הרע;
חכם
-
שמשכיל
את
האדם
בדרך
טובה.
ממלך
זקן
וכסיל
-
יצר
הרע
,
שהוא
שליט
על
כל
האיברים;
זקן
-
משעה
שנולד
הוולד
הוא
נתון
בו
,
שנאמר
"לפתח
חטאת
רובץ"
(בר'
ד
,
ז);
וכסיל
-
שמתעהו
לדרך
רעה.
כך
נדרש
במדרש
(ראה
קה"ר
ד
,
טו).
אשר
לא
ידע
להזהר
עוד
-
שהרי
הזקין
,
ואינו
מקבל
תוכחה.
כי
מבית
הסורים
יצא
למלוך
-
ממקום
הטנופת
וסיריוּת
וסירחון
,
כדמתרגמינן
"ויבאש"
(שמ'
טז
,
ב):
"וסרי"
(ת"א).
כי
גם
במלכותו
-
משמלך
באדם
,
נולד
הרש
-
המסכן
הטוב
ממנו
,
ובא
מתוך
טהרה
ולא
מתוך
טנופת
הרחם.
כך
דורשו
במדרש
(ראה
קה"ר
ד
,
טו).
דבר
אחר:
טוב
ילד
מסכן
וגו'
-
כמשמעו.
אשר
לא
ידע
להזהר
עוד
-
שכבר
הזקין
ברשעו
וכסילותו.
כי
מבית
הסורים
יצא
למלוך
-
כי
הילד
המסכן
סופו
שיאמרו
עליו
,
שיצא
למלוך
מתוך
עוניו
ומבית
אסוריו;
שהרי
סמך
של
הסורים
נקודה
רפי
,
והרי
הוא
כמו
'האסורים'.
שכן
מצינו
ביוסף
שמלך
מתוך
יציאת
בית
האסורים
,
וכן
דוד:
"אני
לקחתיך
מן
הנוה
מאחרי
הצאן"
(ראה
ש"ב
ז
,
ח).
כי
גם
במלכותו
נולד
רש
-
כי
כשר
והגון
הוא
שימלוך
,
כי
גם
במלכותו
הוא
נהפך
ממנהג
השררה
ומקטין
עצמו
אצל
החכמים
כמדת
הרשים.
וכן
"ועיר
פרא
אדם
יולד"
(איוב
יא
,
יב)
-
ישתנה
לו
ממה
שהוא
כ"עייר
פרא"
ויֵעשה
"אדם".
נולד
-
נעשֶׂה;
ולשון
הווה
הוא.
רשב"ם:
כי
מבית
הסורים
-
שהרי
"מלך
זקן
וכסיל"
(לעיל
,
יג)
זה
יצא
מבית
האיסורין
,
מבטן
אמו
,
להיות
עתיד
למלֹך
,
שלאחר
שנולד
נפל
לו
כבוד
של
מלוכה.
"ילד
מסכן
וחכם"
(שם)
זה
גם
הוא
יצא
מבטן
אמו
,
ושמא
היום
או
מחר
יפול
לו
כבוד
של
מלוכה
כמו
שנפל
לזה
,
ונמצא
שהילד
משובח
ממנו
,
שהוא
חכם
,
ואותו
מלך
כסיל
הוא.
הָסוּרִים
-
כמו
'הָאֲסוּרִים'
,
ועל
כן
סמ"ך
נרפית.
ופעמים
אל"ף
נופלת
מן
התיבה
,
כמו
"לא
יַהֵל
שם
ערבי"
(יש'
יג
,
כ)
,
שהוא
כמו
'יַאֲהֵל'.
כי
גם
במלכותו
נולד
-
שהרי
גם
במלכותו
של
מלך
זקן
כסיל
זה
נולד
לו
בן
רש
וכסיל
כמותו.
ר' יוסף קרא:
כי
מבית
האסורים
(בנוסחנו:
הסורים)
יצא
למלוך
-
מי
שהוא
חכם
,
אע"פ
שהוא
ילד
ומסכן
(ראה
לעיל
,
יג)
,
חכמתו
מרוממתו
ומביאתו
למלוך.
ולא
תאמר:
כשהוא
שפוי
וברווחה
,
אלא
אפילו
כשהוא
חבוש
בבית
האסורים
,
חכמתו
גורמת
לו
לצאת
מבית
האסורים
ולמלוך;
כמו
שמצינו
ביוסף
בן
יעקב
כשנתנו
אדוניו
בבית
האסורים
-
חכמתו
גרמה
לו
שהריצוהו
מן
הבור
ונתנו
אותו
על
כל
ארץ
מצרים
(ראה
בר'
מא
,
יד
-
מה).
הרי
פירש
לך
מה
גורם
חכמת
המסכן
(ע"פ
קה'
ט
,
טז);
ועתה
חוזר
ומפרש
לך
מה
טובה
מאבד
מלך
כסיל
(ראה
לעיל
,
יג)
,
אע"פ
שהוא
זקן:
כי
גם
במלכותו
נולד
רש
-
שלא
תאמר:
קודם
,
שלא
עלה
,
כשהעם
רואין
אותו
שהוא
כסיל
,
אין
ממליכים
אותו
עליהם;
אלא
גם
במלכותו
-
אף
משקבלוהו
עליהם
למלוך
,
מאבד
את
המלכות
בשטותו.
כשם
שמצינו
ברחבעם
,
שבאו
כל
ישראל
שכם
אחד
להמליכו
(ראה
מ"א
יב
,
א)
,
ומתשובה
שהשיבם:
"אני
אוסיף
על
עולכם"
(שם
,
יא)
,
איבד
מלכותו.
גם
במלכותו
נולד
רש
-
'נש
אנשון
רינייד
דווינט
פוברא'
(בלעז).
ראב"ע:
כי
יתכן
שיהיה
הילד
שהוא
חכם
-
מלך
(ראה
לעיל
,
יג)
,
ואפילו
שהיה
בבית
הסורים.
והמלה
חסרת
אל"ף;
כמו
"מלפנו
מבהמות
ארץ"
(איוב
לה
,
יא)
,
שהוא
מן
"ואאלפך
חכמה"
(איוב
לג
,
לג).
וזה
הילד
-
כמו
יוסף
,
שחכמתו
שמתהו
לאדון.
ואמר
שלמה:
אל
תתמה
איך
יצא
החכם
מדָבָר
להפך
,
כי
גם
הזקן
שהוא
מלך
(ראה
לעיל
,
יג)
נולד
רש;
כעניין
"ערום
יצאתי
מבטן
אמי"
(איוב
א
,
כא).
רלב"ג:
כאשר
באר
שטובים
השנים
ממיני
העמל
הנזכרים
מן
האחד
(ראה
לעיל
,
ט)
,
ושהטוב
מהכל
הוא
שיתקבצו
יחד
שלשתם
באיש
אחד
(ראה
לעיל
,
יב)
,
שב
לבאר
אי
זה
טוב
ממיני
העמל
האלו.
ואמר
,
שטובה
חכמה
בזולת
עושר
,
מעושר
בזולת
חכמה.
ואמר
על
צד
ההפלגה
,
שיותר
טוב
הוא
ילד
מסכן
וחכם
מהכסיל
שהצליח
במעלת
העושר
עד
שנהיה
מלך
,
והיה
עם
זה
זקן
שהוא
יותר
מיושב
הדעת
מהילד;
כי
לסכלותו
לא
ידע
עוד
להזהר
ולהשמר
ממה
שיזיקהו.
וזה
,
כי
הילד
המסכן
וחכם
יתכן
לו
,
לחכמתו
,
שיאסוף
ויכנוס
(ע"פ
קה'
ב
,
כו)
עושר
עד
שיצא
למלוך
מבית
הסורים
,
כמו
הענין
שקרה
ביוסף
עליו
השלום.
והמלך
הזקן
וכסיל
,
יתכן
לסכלותו
שיוָלד
במלכותו
רש;
רוצה
לומר
,
שישוב
רש
אחר
שהיה
מלך.
רלב"ג - ביאור המילות:
נולד
רש
-
הוא
מענין
"ילד
יום"
(מש'
כז
,
א)
,
שהרצון
בו:
הדבר
שיתחדש
ויקרה
ביום
ההוא.
והנה
הרצון
בו:
נתתחדש
ויקרה
לו
שישוב
רש
אחר
אשר
היה
מלך.
ר' ישעיה מטראני:
טוב
ילד
מסכן
-
חכמה
בפני
עצמה
היא
זו
,
ואינו
עונה
למעלה.
טוב
ילד
מסכן
,
שיש
בו
שתים
לגריעותא:
שהוא
מסכן
וילד
,
ממלך
זקן
,
שיש
בו
שתים
לשבח:
שהוא
מלך
והוא
זקן.
כי
הילד
מסכן
וחכם
-
אפילו
מבית
האסורים
(בנוסחנו:
הסורים)
יצא
למלוך
ברוב
חכמתו
,
כמו
שהיה
יוסף
אבינו
(ראה
בר'
מא
-
מב);
והמלך
הזקן
-
אפילו
בתוך
מלכותו
ובתוך
עושרו
הוא
נולד
להיות
רש
מחמת
כסילותו.