תנ"ך - כל־עבדי המלך ועם־מדינות המלך ידעים אשר כל־איש ואשה אשר יבוא־אל־המלך אל־החצר הפנימית אשר לא־יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט־לו המלך את־שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל־המלך זה שלושים יום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם: (אסתר פרק ד פסוק יא)

כָּל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם־מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא־יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט־לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם: (אסתר פרק ד פסוק יא)

כל־עבדי המלך ועם־מדינות המלך ידעים אשר כל־איש ואשה אשר יבוא־אל־המלך אל־החצר הפנימית אשר לא־יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט־לו המלך את־שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל־המלך זה שלושים יום: (אסתר פרק ד פסוק יא)

תרגום מגילות:

וְשַׁוִיאַת אֶסתֵּר מִלִין בְּפוֹם הֲתָך וַאֲמַרַת לֵיהּ כִּדנָא תֵימַר לְמָרדֳּכַי הֲלָא הָמָן רַשִׁיעָא גְּזַר עַל מֵימַר אֲחַשׁוֵרוֹשׁ דְּלָא לְמֵיעַל לְוָת מַלכָּא לְדָרְתָא גַוָאָה בְּלָא רְשׁוּ וּכעַן כָּל עַבדֵי מַלכָּא וְעַמְמִין דְּדָיְרִין בְּפִלכֵּי מַלכָּא יָדְעִין דִּי כָל גְּבַר וְאִנתָּא דִּי יֵעוֹל לְוָת מַלכָּא לְדָרְתָא גַוָאָה דִּי לָא מִתקְרֵי עַל פּוּמֵיהּ דְּהָמָן חֲדָא הִיא גְזֵירַת דִּינֵיהּ לִממָת לְבָר מִמַן דִּי יוֹשֵׁיט לֵיהּ מַלכָּא יָת תִּגדָּא דְּדַהבָּא וְיֵחֵי וַאֲנָא לָא אִתקְרֵיתִי לְמֵיעַל לְוָת מַלכָּא דֵּין זְמָן תְּלָתִין יוֹמִין :

תרגום שני לאסתר:

כָּל עַבדוֹי דְּמַלכָּא וְעַמָא דִמדִינָתָא דְמַלכָּא יָדְעִין דְּכָל גֻּברָא וְאִתְּתָא דְּיֵיעוֹל לְוָת מַלכָּא לִפלָטֵירִין גָּוָיתָא כַּד לָא מִתקְרֵי חֲדָא הִיא גְזֵירָתֵיהּ לְמִקטַל אֵלָא אִין אוֹשֵׁיט לֵיהּ מַלכָּא יָת שַׁרבִיטָא דְּדַהבָּא וְיֵיחֵי וַאֲנָא הָא תְלָתִין יוֹמִין מְצַלְיָא דְּלָא יִבעֵי יָתִי מַלכָּא דְּלָא יַחטֵי יָתִי דְּכַד הֲוֵית מִתרַבְּיָא לְוָותָך הֲוַויתָ אָמַר לִי דְּכָל אִתְּתָא דְּתִשׁתְּבֵי מִן בְּנָת יִשׂרָאֵל וְתֵיזֵיל לְוָת עַמְמַיָא מִן צְבוּת נַפשַׁהּ לֵית לַהּ חוּלָק וְאַחסָנָא בֵינֵי שִׁבטַיָא דְיִשׂרָאֵל וְעַל דַּהֲוָה הֲתָך שְׁלִיחָא בֵין אֶסתֵּר לְמָרדֳּכַי תְּקֵיף רוּגזֵיהּ דְּהָמָן עֲלוֹי וּקטַל יָתֵיהּ :

עין המסורה:

ואשה - ד' בטעמא (פזר , בלישנא): בר' ג , ו; וי' טו , כה; ש"ב יא , כא; אס' ד , יא. יקרא - כ"א (כולל 'יִקָּרֵה'): *בר' ב , כג; יז , ה; כא , יב; לה , י; במ' כג , ג; *דב' ג , יג; כב , ו; ש"א ט , ט; יש' א , כו; ד , א; יד , כ; לא , ד; לב , ה; לה , ח; נד , ה; נו , ז; סב , ד , יב; יר' יט , ו; מש' טז , כא; *אס' ד , יא. וחיה - ו': יר' כא , ט (קרי); לח , ב (קרי); יח' יח , כג; לג , יא; אס' ד , יא; נחמ' ט , כט. נקראתי - ב' , חד כתיב אל"ף וחד כתיב יו"ד: ש"ב א , ו; *אס' ד , יא. שלושים - ב' מלא בכתיבייא: *אס' ד , יא; דה"ב טז , יב. שלושים - ד' מלא (בלישנא): אס' ד , יא; דה"א יא , טו , כה; דה"ב טז , יב.

מסורה גדולה:

יקרא כ"א וסימנהון לזאת יקרא אשה את שמך אברם כי ביצחק שמך עוד יעקב כי וילך שפי ההוא יקרא ארץ רפאים כי יקרא קן צפור לפניך יקרא לפנים שפטיך והחזיקו לעולם ולכילי יהגה מסלול ודרך והביאותים וגאלך חפצי בה ולך יקרא דרושה התפת נבון כל עבדי המלך. נקראתי ב' נקרא נקריתי ואני לא נקראתי. בתרייה כת' א'. שלושים ב' מל' בכתיב' וסימנה' ויחלא אסא ואני לא נקראתי.

מסורה קטנה:

ואשה - ד' בטע'; וחיה - ו'; נקראתי - ב'; שלושים - ב' מל' בכתיב'.

רשב"ם:

אחת דתו להמית. דתו - גזירתו. ואני לא נקראתי - והיאך אכנס בחצר שלא ברשות?

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

ויבא (בנוסחנו: ויבוא)... ויגד לאסתר... ותאמר אסתר להתך ותצוהו על (בנוסחנו: אל) מרדכי - פתרונו: צותה על מרדכי - להגיד אליו דבריה. ומה היו דבריה? אלה היו: אִמרו לו: אתה אומר לי לבא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו , והלא כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים כן , שמשפט זה הנכנס שלא ברשות לפני המלך אין משפטו כשאר בני אדם הנשפטים לפני השופטים; ששאר בני אדם הנשפטים לפני השופטים - הללו מטים אותם לכף חובה והללו מטים אותם לכף זכות , אבל הנכנס בחצר בית מלך הפנימי שלא ברשות , אין מי שידון דינו לדת חיים אלא אחת דתו להמית , לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה , ואני לא נקראתי לבא (בנוסחנו: לבוא) אל המלך.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

אחת דתו להמית - שאר בני אדם שנשפטים לפני המלך , הללו מחייבים והללו מזכים , אבל כל אשר יבוא לפני המלך אשר לא יקרא אחת דתו להמית פסוקה , לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה. ואם תאמרי: גם לך יושיט , שאת מעלת חן לפניו - לכך נאמר: ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלשים (בנוסחנו: שלושים) יום.

פרשן צרפתי עלום שם:

אחת דתו להמית - כלומר: שאר דברים יכולים הדיינים להטותו לזכות , אבל דבר זה אין אדם יכול להטותו לזכות: הכל בדעת אחת שדתו להמית.

ראב"ע אסתר פירוש א:

ועם מדינות המלך - אפילו העם יודעים זה: אחת היא דת המלך לַכֹּל: להמית. לעולם לבד יבא עם מ"ם מלפניו או מ"ם מאחריו , לבד מאחד , והוא: "לבד בך נזכיר שמך" (יש' כו , יג). יושיט - לשון תרגום (ראה ת"א לבר' מח , יד) , כמו 'ישלח'; ואין ריע לו במקרא. שרביט - מלה 'רביעית'; והטעם כ'שבט'. ויש אומרים שהרי"ש נוסף , כרי"ש 'שרשרת'; ואיננו אמת , כי הרי"ש איננה מהאותיות המשרתות , רק נכפל , ככפל פ"א "ונאפופיה" (הו' ב , ד) , גם רי"ש "סגריר" (מש' כז , טו).

ראב"ע אסתר פירוש ב:

כל - הטעם: אתה יודע , וכל עבדי המלך יודעים. וידוע כי שומרי הסף לא יניחו להכנס אל המלך מי שלא יקרא; רק לא יוכלו למנוע המלכה מבוא. אחת דתו - דת אחת יש להם. יושיט - אין לו ריע חוץ מהמגלה; גם ככה שרביט; וטעמו מטעם המקום. ו"ו וחיה - כפ"א רפה בלשון ישמעאל.

רלב"ג:

שרביט הזהב - שבט הזהב. ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום - אמרה זה , כי אולי יחשוב מרדכי כי לא תצטרך לסכן עצמה לבא אל המלך לדבר עמו כשתבא אל החצר הפנימית , כי היא נקראת לבא אל המלך תמיד , ואז תוכל להתחנן לו ולבקש מפניו על עמה (ראה לעיל , ח). ומפני זה הוצרכה להגיד לו שזה שלשים יום לא נקראת לבא אל המלך.

ר' ישעיה מטראני:

ותצווהו על (בנוסחנו: אל) מרדכי - בשביל מרדכי; ולומר לו כי כל עבדי המלך ועם מדינות. הוי"ו שלוכל (עבדי; בנוסחנו: כל עבדי) יתירה , כמו "ואיה וענה" (בר' לו , כד).

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: