תנ"ך - כי אם־החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת: (אסתר פרק ד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

כִּי אִם־הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית־אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם־לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: (אסתר פרק ד פסוק יד)

טקסט בלבד:

כי אם־החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות: (אסתר פרק ד פסוק יד)

תיקון קוראים:

כי אם־החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות: (אסתר פרק ד פסוק יד)

תרגום מגילות:
אֲרוּם אִם מִשׁתָּק שְׁתוּקִי בְּעִידָּנָא הָדָא וְלָא תַפגִּיעִי עַל יְהוּדָאֵי רְוָחָא וְשֵׁיזָבוּתָא יְקוּם לִיהוּדָאֵי מִן אֲתַר אָחֳרָן בְּגִין זְכוּת אֲבָהָת עָלְמָא וִישֵׁיזֵיב יָתְהוֹן מָרֵי עָלְמָא מִן יַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְאַנתּ וּגנִיסַת בֵּית אֲבָהָתַך תֵּיבְדוּן עַל הַהִיא חוֹבְתָא וּמַן הוּא חַכִּימָא דְיִנדַּע אִין לְשַׁתָּא דְאָתיָא בְּעִידָּנָא הָדָא אַתּ מָטיָא לְמִחסַן מַלכוּתָא :

תרגום שני לאסתר:
אֵלָא אִם מִשׁלָא תִישׁלִין בְּעִדָּנָא הָדֵין קַדִּישֵׁהוֹן וּפָרוֹקֵיהוֹן מַצמַח לְהוֹן פּוּרקָנָא מִן אַתרָא אָחֳרָנָא דִּבכָל שָׁעִין מַצמַח לְהוֹן פָּרִיקָא וְאַתּ וּבֵית אֲבוּך תֵּיבְדוּן וּמַאן יְדַע דִּלמָא דְחָסְכִין עַל חוֹבִין דְּבֵית אֲבוּך קְרַבתּ לְמַלכוּתָא :

עין המסורה:
אם - ו' פסוקים בכתובים 'אם אם' באמצע פסוק: ראה איכה ב , כ. החרש - ו': במ' ל , טו; שו' יח , יט; איוב יג , ה; לג , לא , לג; אס' ד , יד. יעמוד - ג' מלא: נח' א , ו; איוב יד , ב; אס' ד , יד. ומי יודע - ג': קה' ב , יט; ח , א; אס' ד , יד. יודע - י' מלא (בלישנא): ראה רות ג , יא.

מסורה קטנה:
תחרישי - ל'; רוח - ל' וחד ורוח; תאבדו - ל' וטעין; ומי יודע - ג'; הגעת - ל'; למלכות - ל'.

רש"י:
ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות - ומי יודע אם יחפוץ ביך המלך לשנה הבאה , שהוא זמן ההריגה , כעת הזאת; שהוא היה עומד בניסן , וזמן ההריגה באדר לשנה הבאה. הגעת למלכות - אם תגיעי לגדולה שאת בה עכשיו.

רשב"ם:
להשיב אל אסתר - דבר דבריו אל השלוחים , להשיבם אל אסתר ולהגיד לה: אל תדמי בנפשך - עניין שתיקה. להמלט - שתמלטי בבית המלך מכל היהודים ותחרישי על אבידתם ורעתם. ריוח והצלה - מובטח אני ברחמי שדי שיעמד להם הצלה ממקום אחר , ואת תשאי עונך אם תחרישי.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויגידו למרדכי את דברי אסתר. ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית... כי אם החרש תחרישי... ריוח והצלה יעמוד - שהיהודים רחוקים שישמעו גזירת המן , יֵצאו מתחת ממשלת ארץ ידו של אחשורוש וימלטו איש את נפשו (ע"פ יר' נא , מה) , ואת ובית אביך תאבדו - היושבים בשושן , שאין להם ידים לנוס הנה והנה (ע"פ יהו' ח , כ). ושמא תאמרי: עד שאתה אומר לבא אל המלך שלא ברשות ולבקש מלפניו על עמי , אמתין עד שאהיה קרואה למלך ואז אבקש מלפניו על עמי , שהרי אין גזירת המן מגעת כי אם בחדש ניסן זה שאנו עומדים בו היום עד חדש שנים עשר הוא חדש אדר - תשובה לדבריך: מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות - מלך זה הפכפכן הוא: אתמול אהב את ושתי , ולשעה קלה קצף בה ויצא דבר מלפניו והעבירה מן המלכות; שמא חס ושלום גם היום או מחר קצף בך ויעבירך. לפיכך , עד שאת עִמו בשלום בואי אליו להתחנן מלפניו על עמך (ראה לעיל , ח).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
כי אם החרש תחרישי בעת הזאת וגו' - שכשהקדוש ברוך הוא רואה שאין איש מפגיע על ישראל , הוא בכבודו מושיעם בעת צרתם. ואת ובית אביך תאבדו - בעון שהחרשתם. ושמא תאמרי: נתלה זמן לאבד שונאיהם של ישראל עד שנים עשר חדש , שעד שאני הולכת עתה בלא רשות וישפטוני משפט מות , אמתין עד שאקָרא לבוא אליו ואז אבקש מלפניו עליהם , לכך נאמר: מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות - מלך זה הפכפך הוא , אתמול אהב את ושתי ולשעה העבירה מן המלכות ונתנו לך , שמא מחר ימצא עוון גם בך והשיב המלוכה לאחרת; לפיכך , עד שאת במלכות אל תחרישי בעת הזאת.

פרשן צרפתי עלום שם:
ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר - כי למודים הם מצרות ופורעניות והקדוש ברוך הוא עמהם. ואת ובית אביך תאבדו - בעון שחס אבי אביך על אגג והוליד המן (ראה מגילה יג , א).

ראב"ע אסתר פירוש א:
דגשות צד"י והצלה - לחסרון נו"ן השורש. והטעם , שיעמוד ריוח והצלה ליהודים מדרך אחרת ולא על ידך. ואם תחשבי שתמלטי - תאבדי , וכל בית אביך עמך. ומי יודע אם לעת כזאת - הטעם: מי יודע , שמא לא הגעת למלכות אלא בעבור העת הזאת , שתושיעי את ישראל.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
כי אם. ריוח - מהצרה לגופם , והצלה - לנפשם. ממקום אחר - מצד אחר , או מדרך אחרת. והטעם , שיתכן שיבא להם ריוח , ולא על ידך. ויש אומרים (ראה שו"ט כב , ה) כי זה רמז לשם המבורך , כי קדמונינו ז"ל (ראה ב"ר סח , ט) יקראוהו 'מקום' , הוא 'מקום עולמו'. ואמת כי ככה דבריהם , רק לא מצאנו זה השם במקרא; רק נקרא "מעון" (תה' צ , א; ראה ב"ר סח , ט) , שהוא למעלה. ואילו היה כן , מה טעם לאמר אחר? ויש שאלה: למה לא נכתב השם במגלה הזאת? והגאון רב סעדיה ז"ל השיב , כי המלך צוה למרדכי שיכתוב המגלה , ויעתיקוה בלשון פרס בספר דברי הימים (ראה אס' י , ב). ואילו היה כותב שם השם , היו הפרסיים מחליפים אותו בשם עבודה זרה. ואת ובית אביך תאבדו - הטעם: על עצמו ובניו , שהיו בארמון המלך. ומי יודע - שמא לא עלית להיות למעֲלה הזאת , להיות מלכה , רק בעבור העת הזאת , שתבֹא ישועה לישראל על ידך.

רלב"ג:
ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר - רוצה לומר , כי מסבות אחרות זולתה תצמח הישועה ליהודים אם לא תשתדל היא בהצלחתם. ואת ובית אביך תאבדו - ירצה , כי מפני חטאה אם לא תשתדל בהצלחתם בכל עוז , תאבד היא ובית אביה; ולא תועיל לה המלוכה , כי השם יתעלה שליט לענוש מי שירצה. ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות - רוצה לומר: ומי יודע אם בעבור עת כזאת שהוא עת רעה לישראל הגעת למלכות , כדי שתגיע להם ההצלה על ידיך , וסבב השם יתעלה זה להשגחה על ישראל.

ר' יוסף כספי:
רוח והצלה יעמוד וגו' - גם בזה אין להעמיק איך אמר זה , או איך יהיה זה , כי זה וכל שהוא ממינו הוא מכלל סתרי תורה ואין זה מקום ביאורם. לעת כזאת וגו' - תכלית זה לבד; והכ"ף - לאמת או לדמיון; ורבים כן. ואולם מי יודע - נופל על האפשר , כמו "מי יודע ישוב וניחם" (יואל ב , יד).

ר' ישעיה מטראני:
ריוח והצלה יעמוד ליהודים - שאין הבורא מעלים עיניו מעמו והרבה שלוחים יש לו. ואת ובית אביך תאבדו - מפני שיש כח בידך להציל ואת שותקת. הגעת למלכות - שמא לא תהיי מלכה לשנה הבאה שנגזרנו ליהרג , שתוכלי להינצל; ולפיכך יש לך להשתדל להעביר הגזירה.
ריכוז קישורים