תנ"ך - לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי: (אסתר פרק ד פסוק טז)

לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל־תֹּאכְלוּ וְאַל־תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם־אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: (אסתר פרק ד פסוק טז)

לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי: (אסתר פרק ד פסוק טז)

תרגום מגילות:

אִיזֵיל כְּנוֹס יָת כָּל יְהוּדָאֵי דִּי הִשׁתַּכחוּן בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עֲלַי וְלָא תֵיכְלוּן וְלָא תִשׁתּוֹן תְּלָתָה יוֹמִין וְצַלוֹ קֳדָם מָרֵי עָלְמָא בְלֵיליָא וּבִימָמָא וְאוּף אֲנָא וְעוּלֵימְתַי נְצוּם הֵיכְדֵין וּבָתַר כֵּן אֵיעוֹל לְוָת מַלכָּא דְּלָא כְדִינָא וְהֵיכְמָא דְהוֹבַדִית מִן בֵּית נְשֵׁי וְאִדְּבַרִית מִנָך בְּאוּנסָא כְּדֵין אֵיבַד מִן חַיֵי עָלְמָא הָדֵין בְּגִין פּוּרקַן עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל :

תרגום שני לאסתר:

אִיזֵיל וְכַנֵישׁ לְכוּלְהוֹן יְהוּדָאֵי דְּאִית בְּשׁוּשָׁן בִּירְתָא וְצוּמוּ עֲלַי וְלָא תֵיכְלוּן וְלָא תִשׁתּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין וּתלָתָא לֵילָוָותָא וְאוּף אֲנָא וְעוּלֵימְתַי אֲצוּם כְּוָותְהוֹן וּבכֵן אֵיעוֹל לְוָת מַלכָּא דְּלָא פוּקדָנָא וְאִין נֵאבַד בְּהַדֵין עָלְמָא בִגלַלכוֹן אִית לִי חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי דְּעַד הַשׁתָּא אֲזַלִית לְוָת מַלכָּא בְלָא רְעוּתִי וְהַשׁתָּא בִרעוּתִי וּבַת יִשׂרָאֵל דַּאֲנִיסָא מִבֵּי עַמְמַיָא שַׁריָא לְבַעלַהּ וְיִפּוֹק חַתנָא מִבֵּית מִשׁכְּבֵיהּ שַׂקָא אֲסִיר וְכַלְתָא מִבֵּית גְּנוֹנָא כַּד רֵישַׁהּ מְפַלפַּל בְּקִטמָא וֶאֱנָשֵׁי וּבעִירֵי וְתוֹרֵי וְעָנָא לָא יִטעֲמוּן מִדָּעַם וְאַפרִישׁוּ יָנְקֵי מִן דַּדֵּי אִמָתְהוֹן בַּהּ שָׁעֲתָא בָּרִירוּ בֵיהּ בִּקהָלָא וְאַשׁכַּחוּ בֵיהּ תְּרֵין עֲשַׂר אַלפִין כָּהֲנֵי בְחִירֵי וְאַנקִיטוּ יָתְהוֹן שׁוֹפָרֵי בְיַמִינֵיהוֹן וְאוֹרָיתָא בִשׂמָאלֵיהוֹן בַּכיָן וְעַניָן וְכֵן אָמְרִין כְּלַפֵּי לְעֵילָא אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל הָא אוֹרָיתָא דִיהַבתּ לַן הָא עַמָא רְחִימָא בְטִיל מִן עָלְמָא מַאן קָאֵים וְקָרֵי בַהּ וּמַדכַּר עַל שְׁמָך שִׁמשָׁא וְסֵיהֲרָא יֶחשַׁך נְהוֹרֵיהוֹן וְלָא יַנהַר דְּהַא לָא אִתבְּרִיאוּ אֵלָא בְדִיל עַמָך וְנָפְלִין עַל אַפֵּיהוֹן וְאָמְרִין עֲנֵינוּ אָבִינוּ עֲנֵינוּ עֲנֵינוּ מַלכֵּנוּ עֲנֵינוּ וְשׁוֹפָרֵי תָקְעִין עִמְהוֹן וְעַמָא עַניָן בָּתְרֵיהוֹן עַד דִּבכוֹן חֵילֵי שְׁמַיָא וְנָדוּ אֲבָהָתָא מִן קִברֵיהוֹן :

עין המסורה:

כנוס - ב': קה' ג , ה; אס' ד , טז. לילה ויום - ג': מ"א ח , כט; יש' כז , ג; אס' ד , טז. ונערתי - ב' חסר (בלישנא): רות ב , ח; אס' ד , טז. ובכן - ב': קה' ח , י; *אס' ד , טז. כדת - ב': אס' א , ח; ד , טז.

מסורה גדולה:

ובכן ב' אבוא אל המלך ראיתי רשעים קברים.

מסורה קטנה:

כנוס - ב'; וצומו - ל' ומל'; ואל - תאכלו - ל'; ואל - תשתו - ל'; לילה ויום - ג'; ובכן - ב'; אבדתי אבדתי - ל'.

רש"י:

אשר לא כדת - שאין דת ליכנס אשר לא יקרא (ראה לעיל , יא). ומדרש חכמים (מגילה טו , א): אשר לא כדת - שעד עכשיו באונס , ועכשיו ברצון. וכאשר אבדתי אבדתי - וכאשר התחלתי לילך לאבוד , אלך ואמות. ומדרש חכמים (שם): כאשר אבדתי מבית אבא [כן] אובד ממך; שמעכשיו שאני ברצון לגוי - אני אסורה לך.

רשב"ם:

ותאמר אסתר - אמרה דבריה אל השליח: ואם אהיה הרוגה ואבודה , אסבול בשבילם.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי. לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן... - מיד: ויעבור מרדכי ויקבצם , ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר - וציום שיצומו.

ראב"ע אסתר פירוש א:

לך. כנוס - אסוף , וכמוהו "לכנוס את הגרים" (דה"א כב , ב). הנמצאים בשושן - העיר. וצומו עלי - בעדי. שלשת ימים - עד יום השלישי; והנה לא אכלו בערב , והתענו שני ימים ושני לילות , כי הכתוב הוא לילה ויום. והנה אסתר בטחה באלהיה - על כן התענתה - ולא ביופיה; כי פני המתענה תשתנינה , אף כי עד יום השלישי! וכאשר אבדתי - שאינני יושבת עם עמי , אובַד לגמרי. ובא פועל עבר תחת העתיד , והטעם: על מחשבתה; וכמוהו "וכאשר שכלתי שכלתי" (ראה בר' מג , יד).

ראב"ע אסתר פירוש ב:

כנוס - קַבץ; וממנו - 'בית הכנסת'. בשושן - העיר. וצומו עלי - בעבורי. שלשת ימים - עד היום השלישי , לילה ויום; כדרך "מערב עד ערב תשבתו" (וי' כג , לב). ונערותי - השפחות. ובכן - ואז; וכמוהו "ובכן ראיתי רשעים קבורים" (קה' ח , י). וכאשר אבדתי - אִבַּדתי דרך התורה , שלא אשמרנה סלה , כמו "ותאבדו דרך" (תה' ב , יב) - אבדתי מן העולם. והטעם: אם אמות איני חוששת.

רלב"ג:

וצומו עלי - רוצה לומר: בעבורי. וענין הצום הזה הוא לתפלה לשם יתעלה בעבורה , שיתנה לחן לפני המלך בדרך שיושיט לה את שרביט הזהב. וזהו אמרה: ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת - רוצה לומר: אחר אלו הצומות שיצומו כל היהודים אשר בשושן ונצום אני ונערותי , אתיר לעצמי לבא אל המלך אל החצר הפנימית מזולת שאִקָרא , ואם אין כדת פרס ומדי. ואם היה שלא יושיט לי המלך את שרביט הזהב הנה לא אפסיד מאד , כי כמו שאאבד בדרך האחר אאבד בדרך הזה.

ר' ישעיה מטראני:

אשר לא כדת - אינו כדת לילך לפניו בלא קריאה , שההולך לפניו בלא קריאה אחת דתו להמית (ראה לעיל , יא). וכאשר אבדתי אבדתי - אני מחשבת לעצמי כאילו אני מתה ואבודה מן העולם.