תנ"ך - ויאמר
המלך
אחשורש
לאסתר
המלכה
ולמרדכי
היהודי
הנה
בית־המן
נתתי
לאסתר
ואתו
תלו
על־העץ
על
אשר־שלח
ידו
ביהודיים
ביהודים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֤לֶךְ
אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙
לְאֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֔ה
וּֽלְמָרְדֳּכַ֖י
הַיְּהוּדִ֑י
הִנֵּ֨ה
בֵית־הָמָ֜ן
נָתַ֣תִּי
לְאֶסְתֵּ֗ר
וְאֹתוֹ֙
תָּל֣וּ
עַל־הָעֵ֔ץ
עַ֛ל
אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח
יָד֖וֹ
בַּיְּהוּדִֽיים
בַּיְּהוּדִֽים:
(אסתר פרק ח פסוק ז)
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
אֲחַשְׁוֵרֹשׁ
לְאֶסְתֵּר
הַמַּלְכָּה
וּלְמָרְדֳּכַי
הַיְּהוּדִי
הִנֵּה
בֵית־הָמָן
נָתַתִּי
לְאֶסְתֵּר
וְאֹתוֹ
תָּלוּ
עַל־הָעֵץ
עַל
אֲשֶׁר־שָׁלַח
יָדוֹ
בַּיְּהוּדִיים
בַּיְּהוּדִים:
(אסתר פרק ח פסוק ז)
ויאמר
המלך
אחשורש
לאסתר
המלכה
ולמרדכי
היהודי
הנה
בית־המן
נתתי
לאסתר
ואתו
תלו
על־העץ
על
אשר־שלח
ידו
ביהודיים
ביהודים:
(אסתר פרק ח פסוק ז)
ויאמר
המלך
אחשורש
לאסתר
המלכה
ולמרדכי
היהודי
הנה
בית־המן
נתתי
לאסתר
ואתו
תלו
על־העץ
על
אשר־שלח
ידו
ביהודיים
ביהודים:
(אסתר פרק ח פסוק ז)
תרגום מגילות:
וַאֲמַר
מַלכָּא
אֲחַשׁוֵרוֹשׁ
לְאֶסתֵּר
מַלכְּתָא
וּלמָרדֳּכַי
יְהוּדָאֵי
הָא
בֵית
הָמָן
יְהַבִית
לְאֶסתֵּר
וְיָתֵיהּ
צְלִיבוּ
עַל
קֵיסָא
בְּגֵין
דְּאוֹשֵׁיט
יְדֵיהּ
בִּיהוּדָאֵי
:
תרגום שני לאסתר:
וַאֲמַר
מַלכָּא
אֲחַשׁוֵרוֹשׁ
לְאֶסתֵּר
מַלכְּתָא
וּלמָרדֳּכַי
יְהוּדָאָה
הָא
אַתּ
סְרַחתּ
מִן
שֵׁירוּיָא
דִּשׁאֵילתִּיך
וַאֲמַרִית
לִיך
מִן
הָדָא
זַרעִיתָא
אִיתִיך
וּמִן
הָדָא
אוּמְתָא
אִיתִיך
וְאַעֲבֵיד
מִנְהוֹן
הֶגמוֹנִין
וּפוֹלֵימַרכִּין
וַאֲמַרתּ
לִי
לֵית
אֲנָא
יָדְעָא
אַבָּא
וְאִמָא
דְּמָיְתִין
וְשָׁבקִין
יָתִי
טַליְתָא
זְעֵירְתָא
וּכדוּן
הָא
בֵיתֵיהּ
דְּהָמָן
יְהַבִית
לְאֶסתֵּר
וְיָתֵיהּ
צְלִיבוּ
עַל
צְלִיבָא
עַל
דִּפשִׁיט
יְדֵיהּ
בִּיהוּדָאֵי
:
עין המסורה:
אחשורש
-
ד'
חסר:
אס'
ב
,
כא;
ג
,
יב;
ח
,
ז
,
י.
לאסתר
המלכה
-
י"ד
(בלישנא):
ראה
אס'
ב
,
כב.
ביהודיים
-
ו'
כתיב
תרין
יו"דין
וקרין
יהודים
(בלישנא):
ראה
אס'
ד
,
ז.
מסורה קטנה:
אחשורש
-
ד'
חס'
למער';
ולמרדכי
-
ל';
ביהודיים
-
ביהודים
ק'.
רש"י:
הנה
בית
המן
וגו'
-
ומעתה
הכל
רואים
שאני
חפץ
בכם
וכל
מה
שתאמרו
יאמינו
הכל
שמאתי
הוא;
לפיכך
אין
אתם
צריכים
להשיבם
,
אלא
כתבו
ספרים
אחרים
כטוב
בעיניכם.
רשב"ם:
הנה
בית
המן
נתתי
-
אני
עשיתי
דבר
זה
,
ואתם
עשו
גם
דבר
זה
,
כי
מלך
אני
ואיני
יכול
לבטל
גזירתי
,
אבל
אתם
כתבו
הטוב
בעיניכם
וחתמו
בטבעת
המלך.
אין
להשיב
-
אין
נכון
להשיב
אגרות
הראשונות
ולבטל
גזירת
דבריי
,
אבל
באותו
היום
שנגזרה
גזירה
עליכם
כתבו
שתעשו
בשֹנאיכם
את
אשר
זממו
עליכם
,
ומתוך
כך
תהיה
בטילה
הגזירה
מאיליה.
ונחתום
-
נחתם
,
וכאשר
פירשתי
"ונשלוח"
של
מעלה
(אס'
ג
,
יג).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויאמר
המלך
אחשורוש
לאסתר
המלכה
ולמרדכי
היהודי
הנה
בית
המן
נתתי
לאסתר
ואותו
תלו
על
העץ...
ואתם
כתבו
על
היהודים
כטוב
בעיניכם
-
שני
מקראות
הללו
פתרון
אחד
להם
,
וקל
וחומר
הם:
ומה
הנה
בית
המן
,
שהיה
גדול
על
כל
השרים
,
נתתי
לאסתר
,
ואותו
תלו
על
העץ
על
אשר
שלח
ידו
ביהודים
-
כל
שכן
שנקל
זאת
בעיני
ליתן
רשות
שתכתבו
על
היהודים
כטוב
בעיניכם
בשם
המלך.
צריכים
אתם
שתחתמו
האיגרות
בטבעת
המלך;
שהמן
חתם
האיגרת
שכתב
וחתם
בטבעת
המלך
(ראה
אס'
ג
,
יב)
,
ואותם
הספרים
שכתב
המן
בשם
המלך
וחתמם
בטבעת
המלך
אין
להשיבם
ולהעבירם
כי
אם
על
ידי
חתימה
בטבעת
המלך
,
לפיכך
צריכים
אתם
שיהא
הכתב
שלכם
,
שאתם
משלמים
רעת
המן
,
שיהא
נחתם
בטבעת
המלך
כשם
שנחתמו
ספרים
ששלח
המן
לאבד
את
היהודים.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויאמר
המלך
אחשורוש
לאסתר
המלכה
ולמרדכי
היהודי
הנה
בית
המן
נתתי
לאסתר...
ואתם
כתבו
על
היהודים
כטוב
בעיניכם
-
קל
וחומר
הוא
זה:
הנה
בית
המן
,
שהיה
גדול
שבשרים
,
נתתי
לאסתר
,
ואותו
תלו
על
העץ
על
אשר
שלח
ידו
ביהודים
-
דבר
קל
הזה
,
להשיב
"את
מחשבתו
אשר
חשב
על
היהודים"
(לעיל
,
ג)
-
על
אחת
כמה
וכמה.
כשם
שהוא
כתב
לאבד
את
כל
היהודים
וחתם
בטבעת
המלך
,
וגם
אתם
כתבו
על
היהודים
כטוב
בעיניכם...
וחתמו
בטבעת
המלך.
כי
כתב
אשר
נכתב
בשם
המלך
ונחתום
בטבעת
המלך
וניתן
ביד
שלוחי
המן
,
לאבד
את
כל
היהודים
,
אין
להשיב
-
פתרונו:
אין
לבטל
אותה
גזירה
,
אם
לא
על
ידי
כתב
אחר
שנכתב
בשם
המלך
ונחתם
בטבעת
המלך.
פרשן צרפתי עלום שם:
הנה
בית
המן
נתתי
לאסתר
-
קל
וחומר
הוא
זה
,
וחבירו
"הנה
אנחנו
פה
ביהודה
יראים
ואף
כי
נלך
קעילה"
(ש"א
כג
,
ג)
,
וכמו
כן:
הנה
בית
המן
,
שהיה
אהובי
וגדלתיו
על
כל
שרים
(ראה
אס'
ג
,
א)
,
נתתי
לאסתר
,
ואותו
תלו
על
העץ
-
שהמיתוהו
מיתה
מנוולת
,
על
אשר
שלח
ידו
ביהודים
,
וכל
שכן
שתכתבו
על
היהודים
כטוב
בעיניכם.
וחתמו
בטבעת
המלך
-
כלומר:
אני
משיא
לכם
עיצה
שתחתמו
,
ומה
טעם?
כי
כתב
אשר
נכתב
בשם
המלך
לאבד
את
כל
היהודים
,
אין
להשיב
כי
אם
על
ידי
חתימה
,
לכך
אני
משיא
לכם
עיצה
לחתום
גם
זה.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ויאמר
-
יש
לשאול:
איך
יוכל
המלך
להשיב
את
הספרים
,
ואין
ככה
דת
מדי
ופרס?
וככה
אמר:
"אין
להשיב"
(להלן
,
ח)?
התשובה
,
שרמז
למרדכי
המלך
מה
יעשה;
והוא
,
שיכתבו
ספר
,
שהמלך
צוה
להמן
שיהרגו
היהודים
את
אויביהם
בשלשה
עשר
לחדש
אדר.
וכאשר
היתה
טבעת
המלך
ביד
המן
,
הָפַך
הדברים.
וכאשר
נודע
הדבר
למלך
,
צוה
לתלות
את
המן
בעבור
ששלח
יד
מחשבתו
ביהודים.
וכבר
רמזו
קדמונינו
ז"ל
לטעם
הזה
,
שאמרו
(ראה
מגילה
יב
,
ב):
לולי
אגרות
הראשונות
לא
נתקיימו
האחרונות.
והנה
די
למרדכי
ולישראל
שינצלו
,
ולמה
יהרגו
עוד
שונאיהם?
רק
לא
יתכן
שינצלו
אם
לא
תֵעשה
דת
המלך.
וזהו:
הנה
בית
המן
נתתי
לאסתר
-
בעבור
שהוא
מדבר
עם
שניהם.