תנ"ך - וקבל היהודים את אשר־החלו לעשות ואת אשר־כתב מרדכי אליהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם: (אסתר פרק ט פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר־הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר־כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם: (אסתר פרק ט פסוק כג)

טקסט בלבד:

וקבל היהודים את אשר־החלו לעשות ואת אשר־כתב מרדכי אליהם: (אסתר פרק ט פסוק כג)

תיקון קוראים:

וקבל היהודים את אשר־החלו לעשות ואת אשר־כתב מרדכי אליהם: (אסתר פרק ט פסוק כג)
וְקַבִּילוּ עִלָוֵיהוֹן כּוּלְהוֹן יְהוּדָאִין כַּחדָּא יָת דְּשָׁרִיאוּ לְמֶעֱבַד וְיָת דִּי גְזַר כְּתָב מָרדֳּכַי בְּגִינְהוֹן :

וְקַבִּילוּ יְהוּדָאֵי עֲלֵיהוֹן יָת מָא דְשָׁרְיִין לְמֶעֱבַד וְיָת מָא דִכתַב מָרדֳּכַי עֲלֵיהוֹן :

אליהם - ג' ומלא בסיפרא: אס' ג , ד; ט , כג , כו.

[וקיבל היהודים - כולם כאיש אחד.]

וקבל היהודים - כל אחד ואחד קבל עליו לשמוח שמחת פורים בזמנה.

וקיבל היהודים - וקבלת היהודים אשר החלו לעשות - כך כתבו להם: אחינו כל בית ישראל אשר בכל מדינות המלך אחשורוש! יוודע לכם , שכבר החלו לעשות יום טוב במקומינו בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר. ואת אשר כתב מרדכי עליהם (בנוסחנו: אליהם) - שינהוג הדבר לדורות , ומה ראו לעשות יום טוב , ומה ראה אחשורוש שגזר להשמיד ולהרוג את כל היהודים. כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם - כעיניין הזה היה כתוב באיגרת: איש אחד קם עלינו לאבדינו בימי המלך אחשורוש , ו'המן האגגי' שמו , והיתה לנו אחות מזרע בנימן ושמה 'אסתר' , ותלקח אל המלך -

וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות - פתרונו: וגם דבר זה כתב מרדכי , קבלנות היהודים אשר החלו היהודים לעשות פורים זאת. וכן כתב להם: אחינו שבכל מדינות המלך אחשורוש , ידוע יהיה לכם שאנו , קהל היושבים בשושן הבירה , קיבלנו עלינו לעשות פורים בכל שנה ושנה , וכבר החלנו לעשות פורים שנה זו. וכשם שהחלנו אנו , קהל שושן , לעשות פורים שנה זו וקיבלנו לעשות כמו כן בכל שנה ושנה , כמו כן כתב מרדכי עליכם לעשותו בכל שנה ושנה , שימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם (ע"פ פס' כח להלן).

וקבל היהודים - כמו 'קבלת היהודים' , כמו "הדיבר אין בהם" (יר' ה , יג) , וכמו "מדבר אליו" (ש"א כה , יז) , וכמו 'ישנה לפני הדִבֵּר' (חגיגה ו , א ע"פ כ"י מינכן). את אשר החלו לעשות - בשושן , כי כבר אנו התחלנו לעשות הדבר , ימי הפורים , כאן בשושן.

וקבל - כמו לשון ארמית (ראה דנ' ז , יח). ובא לשון יחיד , שכל אחד ואחד קיבל; כמו "בנות צעדה" (בר' מט , כב); או שתחסר מלת 'כל'. והראשון הוא הנכון. ומדקדק אמר , כי וקבל שב למרדכי , והוא יוצא לשנים פעולים; אם כן , מה טעם את אשר החלו? רק הוא - שקיבלו אשר עשו בתחילה , כי עשו בשנה הבאה פורים. ואת אשר כתב מרדכי - לעשות כן בכל שנה ושנה.

וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וגו' - רוצה לומר , שכבר קבל כל אחד מהיהודים את אשר החלו לעשות מעצמם , והוא , לעשות היום אשר נחו בו מאויביהם יום משתה ושמחה (ראה לעיל , כב). ומה שכתב מרדכי עליהם לשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (ראה שם) עם מה שהחלו לעשות הימים ההם יום משתה ושמחה - והנה לא קבלו עליהם לעשות יום טוב לעתיד , כי במה שכתב מרדכי עליהם לא תמצא שיהיה יום טוב. ואולם נשתעבדו לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים אע"פ שלא החלו לעשות כן.
ריכוז קישורים