תנ"ך - כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשב על־היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם: (אסתר פרק ט פסוק כד)

טקסט וניקוד:

כִּי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל־הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם: (אסתר פרק ט פסוק כד)

טקסט בלבד:

כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשב על־היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם: (אסתר פרק ט פסוק כד)

תיקון קוראים:

כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשב על־היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם: (אסתר פרק ט פסוק כד)

תרגום מגילות:
אֲרוּם הָמָן בַּר הַמְדָתָא דְּמִן יֵחוּס דַּאֲגָג מָעִיק כָּל יְהוּדָאִין חַשֵׁיב עַל יְהוּדָאִין לְהוֹבָדוּתְהוֹן צְבַע פְּיָיסָא אִיהוּ הוּא עַדבָּא לְשַׁגַּושֵׁיהוֹן וּלהוֹבָדוּתְהוֹן :

תרגום שני לאסתר:
מַטוּל דְּהָמָן בַּר הַמְדָתָא אֲגָגַיָא מָעִיקָנְהוֹן דִּיהוּדָאֵי חַשֵׁיב עַל יְהוּדָאֵי לִמגַמָרָא יָתְהוֹן וּלשֵׁיצָאָה יָתְהוֹן וְכַד חֲזוֹ לְהָמָן וּבנוֹי צְלִיבִין עַל צְלִיבָא יוֹמִין סַגִּיאִין אָמְרִין לַהּ לְאֶסתֵּר לְמָא אַתּ אֶסתֵּר עָבְרָא עַל מָא דִכתִיב בְּאוֹרָיתָא דְקוּדשָׁא לָא תְבִית נְבִילְתֵיהּ עַל צְלִיבָא עֲנָת אֶסתֵּר וַאֲמַרַת לְהוֹן עַל דִּקטַל שָׁאוּל מַלכָּא לְגִיוֹרֵי גִבעוֹנַיָא הָוַון בְּנוֹי צְלִיבִין עַל צְלִיבָא מִן יוֹמָא שֵׁירוּיֵי חֲצָדָא דִסעָרִין וְעַד דִּנחַת עֲלֵיהוֹן מִטרָא הָוַון שִׁתָּא יַרחִין וְכַד הָוַון בֵּית יִשׂרָאֵל סָלְקִין מִתַּחזַן בְּבֵית מַקדְּשָׁא הָוַון עַמְמַיָא אָמְרִין לְהוֹן לְמָא אִלֵין צְלִיבִין עֲנוֹ בֵית יִשׂרָאֵל וְאָמְרִין לְהוֹן עַל דִּפשַׁט אֲבוּהוֹן יְדֵיהּ בְּגִיוֹרֵי דְגִבעוֹנָאֵי וּקטַל יָתְהוֹן וּכעַן הָמָן רַשִׁיעָא דִּבעָא לְשֵׁיצָאָה כָל בֵּית יִשׂרָאֵל עַל חַד כַּמָה וְכַמָה דְּיִהוֵי הוּא וּבנוֹהִי צְלִיבִין עַל צְלִיבָא כָּל יוֹמֵי עָלְמָא :

עין המסורה:
והפל - ו' חסר (בלישנא): במ' ה , כב; יהו' יג , ו; יח' מז , כב; יונה א , ז; תה' קמ , יא; אס' ט , כד. להמם - ב': דב' ב , טו; אס' ט , כד.

מסורה קטנה:
להמם - ב'.

רש"י:
כי המן בן המדתא... חשב... להמם ולאבדם , ובבאה - אסתר לפני המלך להתחנן לו , אמר המלך: עם הספר - לבד הספר ששלח למדינות הרחוקות , אמר בפיו וצוה בשושן שתשוב מחשבתו הרעה בראשו.

רשב"ם:
פור - הרי הגורל קרוי 'פור' בלשונם , וללשונינו קרוי 'גורל'. להומם - כמו 'להוממם'.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ועדיין לא לימדך , ולא הודיעם לכל קהילות הדרים בכל מדינות המלך אחשורוש , מה ראה מרדכי שכתב עליהם לעשות פורים. ועכשיו מודיעם: כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים וגו' , ויש לנו אחות שנשאת למלכות ו'אסתר' שְמה , ובבואה לפני המלך אמר עם הספר - זה פתרונו: וכאשר באה אסתר אחותינו לפני המלך "להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה" (אס' ד , ח) , לבד מדברי הספר ששלחנו אליכם אשתקד "להעביר את רעת המן האגגי" (אס' ח , ג); ומה אמר לה? כך אמר לה: ישוב מחשבתו הרעה וגו'; וידוע יהיה לכם שכבר תלו אותו ואת בניו על העץ. אבל באיגרות ראשונות שכתבנו אליכם להעביר את רעת המן האגגי , לא היינו ראוים לכתוב אליכם מה ראו לגזור עליכם "להשמיד להרוג ולאבד" וגו' (אס' ג , יג) , ומה ראו באיגרות השניות שנשתלחו בחודש השלישי "בשלשה ועשרים בו" (אס' ח , ט) להעביר את רעת המן; כי השלוחים היו מבוהלים ודחופים לפי שהיו מתוקנים , וקיצרנו בדברי האיגרת לשלח השלוחים במהרה. אבל עכשיו שאנו ברווחה , שבח לאלהינו , אנו מודיעים לכם בדברי האיגרת הזאת השלישית , "מה ראו" (להלן , כו) שגזר אחשורוש להרוג אתכם: כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וגו'. ו"מה ראו" שגזר המלך עליכם וכתב להשיב את הספרים מחשבת המן? - שיש לנו אחות אחת נשואה למלך , שבאה לפני המלך להתחנן ולבקש מלפניו על עמה. עוד גזר עליו עם הספר - לבד מדברי הספר שכתב להעביר , גזר עליו גזירתו ואמר: ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים לאבדם ותלו אותו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
וקיבל היהודים - וקבלת היהודים אשר החלו לעשות - כך כתבו להם: אחינו כל בית ישראל אשר בכל מדינות המלך אחשורוש! יוודע לכם , שכבר החלו לעשות יום טוב במקומינו בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר. ואת אשר כתב מרדכי עליהם (בנוסחנו: אליהם) - שינהוג הדבר לדורות , ומה ראו לעשות יום טוב , ומה ראה אחשורוש שגזר להשמיד ולהרוג את כל היהודים. כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם - כעיניין הזה היה כתוב באיגרת: איש אחד קם עלינו לאבדינו בימי המלך אחשורוש , ו'המן האגגי' שמו , והיתה לנו אחות מזרע בנימן ושמה 'אסתר' , ותלקח אל המלך -

פרשן צרפתי עלום שם:
כי המן בן המדתא האגגי - ועתה נודיעכם על מה התחילה הגזירה ונשתלחו האיגרות הראשונות: כי בכאן עמד רשע אחד , המן בן המדתא שמו , וחשב על היהודים לאבדם והפיל פור. ועכשיו פירשנו לכם על מה התחילה הגזירה ונשתלחו האגרות האחרונות.

ראב"ע אסתר פירוש א:
כי המן בן המדתא - הטעם: דין הוא שיקבלו זה , כי לולי זאת התשועה נמחה שמם ושם זרעם; ויזכרו זאת בכל שנה להודות השם , אשר לו נתכנו עלילות (ע"פ ש"א ב , ג). דגשות מ"ם להמם - לחסרון מ"ם הכפל.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
כי המן - הטעם: להזכיר פלאי השם איך הציל את ישראל מיד המן. על כן אמרו חכמינו ז"ל (ראה מגילה יד , א): קריאת המגלה כקריאת ההלל. להומם - טרם בֹּא הזמן , ולאבדם - במועד הנזכר.

ר' יוסף כספי:
כי המן בן המדתא וגו' - והכלל דרך קצור מעצמוּת המאורע , אחר שקדם האריכות. וזה דומה למה שכתב "ובבואה" (להלן , כה) - הטעם: זאת הפעולה או המחשבה; כטעם "ויגע הדבר אל מלך" (יונה ג , ו; ראה בהקדמתו).

ר' ישעיה מטראני:
הוא הגורל - שהטיל להומם ולאבדם.
ריכוז קישורים