תנ"ך - ילדים אשר אין־בהם כל־מאום מום וטובי מראה ומשכלים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מאוּם֩ מוּם֩ וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַֽאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלְלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים: (דניאל פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם כָּל־מאוּם מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל־חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים: (דניאל פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

ילדים אשר אין־בהם כל־מאום מום וטובי מראה ומשכלים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים: (דניאל פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

ילדים אשר אין־בהם כל־מאום מום וטובי מראה ומשכלים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים: (דניאל פרק א פסוק ד)

עין המסורה:
מאום - ב' כתיב אל"ף: איוב לא , ז; דנ' א , ד. וטובי - ג' ומלא: מ"א ח , סו; דנ' א , ד; דה"ב ז , י. וידעי - ב': תה' קיט , עט; דנ' א , ד. ולשון - ה': יהו' ז , כא; יש' לב , ד; מש' י , לא; יב , יח; דנ' א , ד.

מסורה קטנה:
מאום - מום ק'; ומשכילים - ל'; וידעי - ב'; וללמדם - ל' וחד ללמדם.

רש"י:
ואשר כח בהם - פירשו רבותינו זכרונם לברכה , שיהיו אונסין עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה מפני אימת מלכות , ושמעמידים עצמן כשנצרכים לנקביהם. וללמדם ספר - מוסב על אשר כח בהם.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ילדים... - כמו "עור ופסח לא יבא" (בנוסחנו: יבוא; ש"ב ה , ח) , שאינן ראויין לעמוד לפני מלך , על כן כתוב "עור ופסח לא יבוא אל הבית" (שם) - והטעם: בית מלכות דוד. וטובי מראה - שלא היו ירקרקים ונראים כמו חולים. ומשכילים בכל חכמה - כלל כל. ויודעי דעת - שידעו בתחילת הדיבור המדבר מה שהיה בדעתו לדבר באחרונה , כי יש חכמים רבים לא ידעו זה עד סוף דבר המדבר. ומביני מדע - שיוכלו להבין לאחרים מה שיש בלבם ובמדעם , כמו "גם במדעך מלך אל תקלל" (קה' י , כ); כי יש חכמים יִלאו להוציא בלשונם מה שיש בלבם כי אם בדרך רחוקה ובארחות עקלקלות (ע"פ שו' ה , ו). ואשר כח בהם - שתהיה תולדתם חזקה להסתיר העיטוש , ויהיו עומדים תמיד לפניו , ושיוכלו לסבול בשעת צרכם. והנה צוה לבקש מי שנמצאו בו אלה המדות , ולא נמצאו בילד פחוּת מחמש עשרה שנה. והנה אין צורך ללמדם השלש השנים כי אם כתב כשדים ולשונם לדבר עם המלך בלשונו. והנה גדולים יצאו מירושלם , והנה דניאל יצא בן חמש עשרה שנה בלכת יהויקים לבבל ושמונה שנים מלך והנה עשרים ושלש , ואחת עשרה צדקיהו והנה ארבע ושלשים , ושבעים שנה - והנו זקן מאד בימי אסתר , אולי כבר מת ולא עלה אל בית שני; ואיננו ששבצר (ראהעז' א , ח) בראיות גמורות.

רלב"ג:
ילדים שאין בהם כל מום - מחסרון אבר , ולא בצורתם. ורצה שיהיו ילדים ובלתי רבי השנים , כדי שיוכלו יותר לגדלם ולהרגילם בטכסיסי מלכות; ויהיו טובי מראה - כדי שיהיו ראויין לבא בהיכל המלך; ויהיו משכילים בכל חכמה - רוצה לומר , שיהיו משכילים ויודעים בכל החכמות; ויהיו יודעי בינה ודעת - רוצה לומר , שידעו המאמר הנאמר בחכמה , ואם הוא עמוק , כי כמו אלו ראויין לבא [לעמוד] בהיכל המלך. ומביני מדע. הרצון במדע - סתר , כענין שאמר "גם במדעך מלך אל תקלל" (קה' י , כ). והרצון בו , שיבינו החידות והמשלים. ועניין כזה יקרא 'בינה' , כי הוא הוצאת דבר מדבר זר ממנו. והנה היו בזה שלוש מדרגות: האחת - שישכילו ענין החכמות; השנית - שיבינו הלשונות הקצרים והעמוקים , שיהיו לחכמים בחכמות; והשלישית - שיבינו בחידות ובמשלים. ואשר כח בהם לעמוד בהיכל מלך - כאילו תאמר , שמושלים בעצמם לעמוד בטכסיסי המלוכה , שלא ירוקו ולא יתעטשו , ומה שידמה לזה , ושלא יחפזום נקביהם , ושיוכלו לעמוד בזולת ישיבה , ומה שדומה לזה. ויהיו גם כן נכונים ללמדם ספר כשדים ולשונם.

ר' ישעיה מטראני:
ואשר כח בהם - שיוכלו לכבוש את יצרם מכל צרכיהם (ראה סנה' צג , ב) , והיו ראויים והגונים לעמוד לפני המלך.

ר' סעדיה גאון:
ילדים אשר אין בהם כל מאום - ואפילו סירטא של הקזת דם (ראה סנה' צג , ב). וטובי מראה - לא שחורין ולא לבנים יתר מדאי. ומשכילים בכל חכמה - שיודעים להשיב בכל דבר שישאלום. ויודעי דעת - בכל דבר שישמעו. ומביני מדע - שהן בקיאים בעצה. ואשר כח בהם - שהם יכולים לסבול צורכי נקביהן והשחוק והשינה (ראה שם). וללמדם ספר ולשון כשדים - זה המכתב והלשון. פ"א "ויתן יי' בידו" (לעיל , ב) - וכלל לא כתב כי לקח את יהויקים בבלה אלא "כתב ויאסרהו בנחושתים להוליכו" (דה"ב לו , ו) ולא כתב 'ויוליכוהו' (ראה דה"ב לג , יא) ולא כתב 'ויביאוהו' אלא "ויביאם" (מ"ב כד , יז) כלל ביאתו עם ביאת כלי בית המקדש. "הפרתמים" (לעיל , ג) - בדעתי שאינו לשון קדש אלא נס ומלכות. וללמדם ספר הוא כתב וסופר והוא כותב והוא קורא בלשון כשדים מבלעדי תורגמן.
ריכוז קישורים