תנ"ך - ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים: (דניאל פרק א פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן־הַפַּרְתְּמִים: (דניאל פרק א פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים: (דניאל פרק א פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים: (דניאל פרק א פסוק ג)

עין המסורה:
ומזרע המלוכה - ד' (בלישנא): מ"ב כה , כה; יר' מא , א; יח' יז , יג; *דנ' א , ג. המלוכה - כ' (מלא וחסר): ש"א י , טז , כה; יא , יד; יד , מז; יח , ח; ש"ב יב , כו; טז , ח; מ"א א , מו; ב , טו (פעמיים) , כב; יא , לה; יב , כא; מ"ב כה , כה; יר' מא , א; יח' יז , יג; עו' א , כא; תה' כב , כט; דנ' א , ג; דה"א י , יד. הפרתמים - ג': אס' א , ג; ו , ט; דנ' א , ג.

מסורה גדולה:
מזרע המלוכה ד' וסימנ' בא ישמעאל וחבירו ויכרת אתו להביא.

מסורה קטנה:
לאשפנז - ל'; רב סריסיו - ל'; ומזרע המלוכה - ל' בכת'; הפרתמים - ג'.

רש"י:
הפרתמים - דוכסים.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ויאמר. זה אשפנז היה סריס , והוא היה פקיד על כל הסריסים המשרתים ונשיו. וכתוב בדברי חזקיה: "והיו סריסים בהיכל מלך בבל" (יש' לט , ז). רב - גדול , כמו "קרית מלך רב" (תה' מח , ג). על כן אמר יפת , כי הם דניאל וחביריו , וראיתי שאמר 'ומזרע המלוכה'. ולא דיבר נכונה , כי הכתוב הוא: "ויהי בהם מבני יהודה" (להלן , ו) , ואחרים מזרע המלוכה שהיו סריסים. ולא תמצא בדניאל שהיה סריס , רק כתוב עליו ועל חביריו "ילדים אשר אין בהם כל מום" (בנוסחנו: מאום; להלן , ד) , ואין מום קשה מן הסריס. ודניאל וחביריו לא צוה המלך ללמדם ספר , שהוא מכתב כשדים ולשונם , רק שיעמדו לפני המלך , ולא לפני נשיו. ואם טען הטוען: אם דבריך אמת שלא היו סריסים , למה הפקיד המלך עליהם שר הסריסים? התשובה: כי צוה המלך לבקש מישראל "ילדים... וטובי מראה" (שם) , והבבליים עד היום נודעים במשכב זכור. ועוד , כי אם יסורס הנער - תחסר דעתו , והוא מבקש להיותם , העומדים לפניו , יודעי כל חכמה , כאשר פירשתי. ורבי ישועה אמר , כי מלת סריסים בלשון הקודש על שנים טעמים: האחד 'מסורסים' והשני 'משרתים'; ו'שר הסריסים' היה שר על משרתי המלך. וכמוהו "עם הסריסים והגבורים" (דה"א כח , א). ואין צורך , כי הסריסים היו שרים על הגבורים בעבור היותם עבדי המלך דוד , והוא לא סרסם , רק ככה לקחם בשביה , והיו שומרי נשיו כמשפט המלכים עד היום. וכמוהו "ואת נשי המלך ואת סריסיו" (מ"ב כד , טו) , וכתוב "ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה" (מ"ב כה , יט). ומלת הפרתמים - זרה , ולא תמצא במקרא , רק במגילת אסתר. אולי הוא לשון כשדים או פרסיים , כמו "סגנים" (יש' מא , כה).

רלב"ג:
ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו - רוצה לומר , שכבר אמר לאשפנז גדול סריסיו שיביא אליו ילדים מבני ישראל , ויהיו גם כן מזרע המלוכה ויהיו בהם גם כן [מן] הפרתמים , והם שרים ופחות.

ר' סעדיה גאון:
לאשפנז - איש פניו זועפים. להביא מבני ישראל ולא מבני לוי. ומזרע המלוכה - מבית דוד ולא ממלכי ישראל. ומן הפרתמים - פירי תמים כתפוח הזה שאין בו מום ויפה פרי תואר.
ריכוז קישורים