ראב"ע דניאל פירוש א:
ואין
איש
מתחזק
עמי
על
כל
אלה
,
כי
אם
מיכאל
שרכם
-
והטעם:
אם
עזרָני
עתה
בהלחמי
עם
שר
פרס
,
גם
אני
עזרתיו
בהלחמו
עם
שר
כשדים.
אז
מלך
דריוש
המדי
,
כאשר
הוא
כתוב
"ודריוש
מדאה
קבל
מלכותא"
(דנ'
ו
,
א)
,
וזהו
"ואני
בשנת
אחת
לדריוש
המדי
"עמדתי"
"למחזיק
ולמעוז"
למיכאל
(דנ'
יא
,
א).
והעד
שהם
דברי
המלאך
-
כי
כתוב
אחריו
"ועתה
אמת..."
(שם
,
ב);
ויש
לתמוה
מהפסוק.
ואם
טען
הטוען:
הראה
לי
כמוהו
,
שהפסיק
וחזר
במלת
"לו"
(שם
,
א)
על
הפרשה
העליונה?!
הראיתי
לו:
"וירא
אליו
יי'
באלני
ממרא"
(בר'
יח
,
א);
"ויגש
אליו
יהודה"
(בר'
מד
,
יח).
וקודם
שאדבר
על
דבר
פרס
,
אדבר
על
דבר
המלאכים.
ואין
ביניהם
קנאה
,
וכתוב
"עושה
שלום
במרומיו"
(איוב
כה
,
ב).
והנה
הם
סודות
עמוקות
,
לא
יבינום
,
רק
אחד
מני
אלף
(ע"פ
איוב
לג
,
כג).
ואומַר
בסוד
התולדות
ודברי
נשמת
אדם
שאיננה
גוף
,
וחכמת
הגלגלים
ותנועתם
עם
דברי
המשרתים
והמזלות.
ועתה
ארמוז
לך
רמיזות
,
כי
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
(ע"פ
מש'
כה
,
ב)
,
ואתה
שים
לבך
לתבונה
והשם
יתן
לך
חכמה
(ע"פ
מש'
ב
,
ו).
נאם
אברהם
המחבר
,
הנה
נא
הואלתי
לדבר:
האחד
שהוא
טרם
החשבון
,
הוא
מפאת
אחת
סבת
כל
החשבון
,
ומפאה
אחרת
הוא
כל
החשבון
,
לא
יוסיף
ולא
יגרע
,
והוא
סבת
כל
תוספת
וחסרון
,
והוא
לא
יקבל
כפל
ולא
חלוק
,
והוא
סבת
שניהם.
וזה
האחד
הוא
עולם
הראשון
כנגד
העולמים
שהם
אחריו
,
וזה
העולם
אינו
גוף
,
והוא
הנקרא
'מראה
כבוד
השם
העליון';
ולא
ישתנה
בעצם
או
במערכת
,
ואין
לו
זמן
ומקום
,
והשם
הנכבד
בקרבו.
והעולם
השיני
,
שהוא
התיכון
,
שם
נשמות
צורות
אמת
בלא
גופות
,
גם
נשמות
בגופות
אין
להם
מספר
אצלינו
,
גם
הגופות
בגופות
,
וכולם
הם
נכבדות
,
כי
אין
להם
הפך
או
תמורה
או
שינוי
בעצמם
,
רק
על
דרך
מקרה
במערכת
תנועתם;
וזה
העולם
יקרא
'היכל
הקודש'
,
והם
"שמי
השמים"
(תה'
קמח
,
ד)
,
ושם
כסא
הכבוד
ושם
מיכאל
וגבריאל
,
על
כן
תירגמו
יונתן
בן
עוזיאל
"קדיש
במרומא
בית
שכינתיה"
(ראה
יש'
ו
,
ג)
,
וזה
הוא
שהזכיר
בתחילה
"יושב
על
כסא"
(שם
,
א)
,
והוא
כסא
הכבוד.
"ושוליו"
(שם)
-
והטעם:
ושולי
הכסא
-
"מלאים
את
ההיכל"
(שם)
,
ואמר
"קדיש
על
ארעא
עובד
גבורתיה"
(ראה
ת"י
שם
,
ג)
,
והנה
השנים
הנעלמים
,
והזכיר
אחרי
כן
"קדיש"
ב"עלמי
עלמיא"
(שם).
ודע
כי
התואר
לא
ישתנה
כנגד
המקומות
,
על
כן
סוד
דבריו
הוא
יקרא.
והנה
גופות
העולם
התיכון
לא
תחלינה
ולא
תכלינה
,
וכתוב
על
זה
העולם
"הללוהו
כל
מלאכיו"
(תה'
קמח
,
ב)
,
גם
"צבאיו"
(שם)
,
גם
המשרתים
גם
שני
המאורות
(ראה
שם
,
ג)
,
ואמר
על
הכל
"כי
הוא
צוה
ונבראו.
ויעמידם
לעד
לעולם
חק
נתן
ולא
יעבר"
(בנוסחנו:
יעבור;
שם
,
ה
-
ו);
ויש
הפך
בתנועות:
מי
מהם
הולכים
ממזרח
למערב
והפך
,
גם
צפונים
גם
דרומים
גם
בקו
השוה
,
גם
ישרים
במרוצתם
גם
שבים
אחורנית
,
גם
עומדים
גם
מהירים
גם
מתאחרים
,
גם
עולים
גם
יורדים
,
גם
נראים
גם
נעלמים
,
גם
מתחברים
המשרתים
לבדם
מאה
ועשרים
מחברות
,
והם
העליונים
אין
קץ
להם
,
ופעמים
לנכח
ופעמים
במבט
אהבה
ושנאה.
וכל
זה
אין
ביניהם
,
רק
ככה
יתחדשו
מעשים
בעולם
השפל
בעבור
תנועתם
והשתנותם
פעם
לטוב
פעם
לרע.
ואלה
דברים
צריכים
פירוש
ארוך
,
ולא
יכילם
ספר
אחד
לדעת
סודם
על
מה
זה.
והעולם
השלישי
הוא
מתחת
לרקיע
,
וכולו
מלא
גופות
,
דקות
גם
עבות
,
וגופות
יש
בהם
נשמות
,
גם
רוחות
,
גם
נפשות;
והאדם
לבדו
הוא
סוד
זה
העולם
השפל
,
ובעבורו
נברא
,
ונשמתו
קשורה
בנשמות
העליונות.
ובעבור
כי
המְדבר
אדם
,
גם
השומע
הוא
אדם
,
על
כן
ידמה
העליונים
על
האדם
,
גם
השפלים
,
על
מתכונת
האדם
,
והנה
אדיר
העליונים
וישפילם
,
כי
לא
אוכל
לדבר
אם
לא
יעשה
ככה
,
ויגביה
השפלים.
על
כן
אמרו
חכמים
ז"ל
(ראה
ברכות
לא
,
ב):
דיברה
תורה
בלשון
בני
אדם.
יאמרו:
"ומראש
עפרות
תבל"
(ראה
מש'
ח
,
כו);
"וכסה
את
עין
הארץ"
(שמ'
י
,
ה);
"והאזיני
ארץ"
(יש'
א
,
ב);
"הטי
אזנך"
(תה'
מה
,
יא)
,
ועל
האבן
-
"כי
היא
שמעה
דבר
יי'"
(ראה
יהו'
כד
,
כז);
"ותפתח
הארץ
את
פיה"
(במ'
טז
,
לב);
"מירכתי
ארץ"
(יר'
ו
,
כב);
"בלב
ימים"
(יח'
כז
,
ד);
"על
שפת
הנהר"
(ראה
בר'
מא
,
ג);
"יד
הירדן"
(במ'
יג
,
כט);
"וכובע
ישועה
בראשו"
(יש'
נט
,
יז);
"עיני
יי'"
(בר'
ו
,
ח
ועוד);
"באזני
יי'"
(במ'
יא
,
א);
"כי
פי
יי'
דבר"
(יש'
א
,
כ);
"בדבר
שפתיך"
(תה'
יז
,
ד);
"אף
ידי
יסדה
ארץ
וימיני
טפחה
שמים"
(יש'
מח
,
יג);
"ויאמר
יי'
אל
לבו"
(בר'
ח
,
כא);
"על
כן
המו
מעי
לו"
(יר'
לא
,
יט);
"ותחת
רגליו"
(שמ'
כד
,
י);
ועל
זה
הדרך
-
"ויחר
אף
יי'"
(שמ'
ד
,
יד);
"אוהב
יי'"
(תה'
פז
,
ב);
"וילך
יי"
(בר'
יח
,
לג);
"יי'
למבול
ישב"
(תה'
כט
,
י);
"הנה
יי'
רוכב
על
עב
קל"
(יש'
יט
,
א);
"עורה
למה
תישן"
(תה'
מד
,
כד);
"ויקץ
כישן
יי'"
(תה'
עח
,
סה);
"החשיתי
מעולם
אחריש
ואתאפק"
(בנוסחנו:
אתאפק;
יש'
מב
,
יד).
והנה
שר
פרס
,
הוא
הפָּקיד
על
המחברת
הגדולה
או
האמצעית.
והנה
דניאל
הזכיר
הפקיד
בשם
'המלאך'
ודבר
העזר
הוא
המבט
שהוא
מאהבה.
וטעם
"עשרים
ואחד
יום"
(לעיל
,
יג)
-
כנגד
הפקיד
על
דניאל
בעצמו
,
כי
כאשר
יש
פקידים
על
כל
גוי
כן
יש
על
כל
איש
,
והפך
זה
,
וזאת
היא
המלחמה.
והנה
זה
העולם
השפל
הוא
העולם
ההפכה
והתמורה
בעצם
ובמערכה
ובתנועה
,
והצורה
שהזכיר
דניאל
היתה
נראית
לו
במראות
נבואה.
וכבר
גליתי
לך
סוד
המלאכים
הקדושים
בדרך
קצרה
ברמיזות
,
ויש
ראיה
על
כל
זה
מדברי
הנביאים
,
גם
ראיות
מחכמות
החיצונות.
ודע
,
כי
גזרות
העוברות
והעתידות
באות
מהשמים
והם
דברי
השם
,
וכתוב
"לעולם
יי'
דברך
ניצב
בשמים"
(תה'
קיט
,
פט).
וסוד
המערכות
מתחילת
בריאתם
,
על
כן
מערכות
השמים
הם
הספרים
,
על
כן
סוד
החלומות.
ועתה
אשוב
לפרש
דברי
המלאך.