תנ"ך - ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים: (דניאל פרק יב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים: (דניאל פרק יב פסוק יא)

טקסט בלבד:

ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים: (דניאל פרק יב פסוק יא)

תיקון קוראים:

ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים: (דניאל פרק יב פסוק יא)

עין המסורה:
ומעת - ב' (ראשי פסוקים): דנ' יב , יא; דה"ב כה , כז. הוסר - ב': וי' ד , לא; דנ' יב , יא. ולתת - ח': בר' מב , כה; *שמ' לב , כט; *דב' כג , טו; יר' יז , י; יט , יב; דנ' יב , יא; עז' ט , ח , ט. שקוץ - ב' מלא (בלישנא): דנ' יא , לא; יב , יא. שמם - ד' וחסר: איכה ג , יא; דנ' ח , יג; ט , כז; יב , יא. ימים - ו' זוגין מן ב' בחד עינין קדמיה לית בה למ"ד ותינינה נסב למ"ד (זוגות מלים באותו עניין , אחת ללא למ"ד בתחילתה והשניה בלמ"ד): שו' א , לו; ח , יג. - שו' כא , יא , יב. - מ"א יז , י , יא. - תה' קלה , יב; קלו , כא. - דנ' יב , יא , יב. - נחמ' ג , יג; יב , לא.

מסורה קטנה:
הוסר - ב'; ולתת - ח'; שקוץ - ב' מל'.

רש"י:
ומעת הוסר התמיד כדי לתת שקוץ משומם תחתיו. ימים אלף ומאתים ותשעים שנה הן מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי משיחנו. וחשבון זה מכוון עם חשבון "ערב בקר אלפים ושלש מאות" (דנ' ח , יד) - מיום גלותם למצרים עד גאולה אחרונה: גלות מצרים מאתים ועשר , מיום צאתם עד בנין בית ראשון ארבע מאות ושמונים , ימי הבנין ארבע מאות ועשר , גלות בבל שבעים שנה , ימי בית שני ארבע מאות ועשרים - הרי אלף וחמש מאות ותשעים; והתמיד הוסר לפני החורבן שש שנים - הרי מיום גלותם למצרים עד הוסר התמיד אלף וחמש מאות ושמנים וארבע; הוסיף עליהם אלף מאתים ותשעים , הרי אלפים ושמנה מאות ושבעים וארבע , כמנין "ערב בקר" בגמטריא ו"אלפים ושלש מאות".

ראב"ע דניאל פירוש א:
ומעת - פירשתיו (דנ' יא , לה) , ואמר אחריו:

ראב"ע דניאל פירוש ב:
ואמר בנבואה השנית למעלה "וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משומם" (דנ' ט , כז) , וכן אמר "והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם" (דנ' יא , לא); והנה פירש , כי מעת הוסר התמיד ולתת שיקוץ משומם , הם ימים אלף מאתיים ותשעים , והוא חצי שבוע; כי האחד - שלש מאות ששים וחמשה , כנגד ימות השנה. ואין ביניהם כי אם שנים עשר ימים.

רלב"ג:
והנה מן העת שהוסר התמיד , שהוא בעת חרבן הבית , עד העת שינתן שקוץ שומם , רוצה לומר שיהיה השקוץ והוא העבודה זרה , מבוער מן העולם יהיו ימים אלף ומאתים ותשעים שנה. השנה היא כמו יום ארוך , והיום הוא שנה קטנה. גם יש מקום בארץ , שלא תהיה שם שנה כולה , כי אם יום אחד , יהיו ששה חדשים ממנו יום , והשאר לילה. ומזה נעמוד על זה הקץ , כי ידענו שמאה ושבעים ושתים שנה אחר חרבן הבית נשלמו ארבעת אלפים לבריאת עולם , ולזה יהיה נשלם זה המספר כשיהיה המספר לפרט האלף השישי מאה ושמונה עשרה שנה. והנה לא עמדו הקודמים על זה הקץ , עם קלות העמידה עליו. ולפני שכל אחד מהם היה טורח להמציא חשבון יגיע בימיו. ולזה תמצא (ראה סנה' צז , א - צח , א) רז"ל שנתנו קצים רבים , וכלם כלו , כי היו משתדלים להמציא הקץ קרוב , כדי שלא יתייאשו המון העם מן הגאולה.

ר' ישעיה מטראני:
ומעת הוסר התמיד - כלומר: מחורבן בית שני עד שיפקדם הבורא , יהיו ימים אלף ומאתים ותשעים.
ריכוז קישורים