תנ"ך - אשרי
המחכה
ויגיע
לימים
אלף
שלש
מאות
שלשים
וחמשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַשְׁרֵ֥י
הַֽמֲחַכֶּ֖ה
וְיַגִּ֑יעַ
לְיָמִ֕ים
אֶ֕לֶף
שְׁלֹ֥שׁ
מֵא֖וֹת
שְׁלֹשִׁ֥ים
וַחֲמִשָּֽׁה:
(דניאל פרק יב פסוק יב)
אַשְׁרֵי
הַמֲחַכֶּה
וְיַגִּיעַ
לְיָמִים
אֶלֶף
שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת
שְׁלֹשִׁים
וַחֲמִשָּׁה:
(דניאל פרק יב פסוק יב)
אשרי
המחכה
ויגיע
לימים
אלף
שלש
מאות
שלשים
וחמשה:
(דניאל פרק יב פסוק יב)
אשרי
המחכה
ויגיע
לימים
אלף
שלש
מאות
שלשים
וחמשה:
(דניאל פרק יב פסוק יב)
עין המסורה:
לימים
-
ו'
זוגין
מן
ב'
בחד
עינין:
ראה
לעיל
,
יא.
רש"י:
אשרי
המחכה
וגו'
-
ארבעים
וחמש
שנים
נוספים
על
חשבון
העליון
(פס'
יא);
שעתיד
משיחנו
להתכסות
אחר
שנגלה
,
וישוב
ויתגלה.
וכן
מצינו
במדרש
רות
,
וכן
יסד
רבי
אליעזר
הקליר
(בסילוק
יוצר
פרשת
החדש):
ויתכסה
מהם
שבועים
ששה.
ראב"ע דניאל פירוש א:
אשרי
המחכה.
וטעם
,
שזה
המספר
כמו
'חצי
שבוע'
(ראה
דנ'
ט
,
כז)
,
והוא
קרוב
משלש
שנים
וחצי
,
עמד
הבית
השני
בלא
עולה
,
ואחרכן
חרב
והלכו
ישראל
בגולה;
וקרוב
מהמספר
הזה
יעמד
ישראל
בצרה
גדולה
שלא
נהייתה
כמוה
עם
הקרן
הקטנה
,
והוא
ממלכות
ישמעאל
,
כי
רוב
הגולה
בארצם
,
וזהו
"ויתיהבון
בידיה
עד
עדן
עדנין
(בנוסחנו:
ועדנין)
ופלג
עדן"
(דנ'
ז
,
כה);
ואין
בלשון
ארמית
סימן
לשנים
כמו
בלשון
הקודש
"שנתים"
(בר'
יא
,
י)
,
"דרכַים"
(מש'
כח
,
ו)
וה"עַד"
יפל
באחת
מהשתים
,
ולשון
רבים:
"דרכים"
,
והפחות
-
שלשה.
על
כן
כתוב
"עִדָּן"
-
שנה
אחת
,
כמו
"למועדה
מימים"
(שמ'
יג
,
י).
והנה
"עדנין"
-
שלש
שנים
וחצי
שנה
,
על
כן
יש
צורך
למו.
וזה
"למועד
מועדים
וחצי"
(לעיל
,
ז)
,
כי
"למועד"
משרת
,
כמו
"למועד
חודש
האביב"
(שמ'
כג
,
טו)
,
והנה
"מועדים"
-
שלשה.
ובעבור
היות
חצי
שנה
בקרוב
,
הוצרך
לפרש
מספר
הימים
,
וזהו
אשרי
המחכה
ויגיע.
והטעם
,
כי
יסבל
הצרה
הגדולה
,
כי
שם
כתוב
"להשניה
זמנין
ודת"
(דנ'
ז
,
כה).
וחבר
דניאל
אלה
המספרים
שאינם
בזמן
אחד
,
בעבור
כי
קרוב
ממספר
הימים
שהיתה
עת
צרה
לישראל
בבית
שיני
עד
שיצאו
בגלות
,
כמספרם
יהיו
,
כימים
שיעמדו
ישראל
בצרה
גדולה
לפני
בוא
הגואל.
והנה
התברר
,
כפי
הפירוש
הזה
,
כי
כאשר
יצא
מלך
קוסטנטינה
ויקח
מצרים
,
אחר
שלש
שנים
וחצי
יבוא
הגואל
לישראל;
רק
לא
ידעו
עד
עתה
מתי
יצא
המלך
הנזכר
אל
ארץ
מצרים.
ראב"ע דניאל פירוש ב:
וכן
הוא
אשרי
המחכה
-
שלשה
ימים
וחצי
,
ואין
ביניהן
אלא
פחות
משני
חודשים.
וחיבר
דניאל
זה
הפסוק
אחר
הראשון
,
להודיע
,
כי
קרוב
ממספר
הימים
שהיתה
'עת
צרה'
לישראל
בבית
שיני
עד
שיצאו
בגלות
,
כמספרם
יהיו
הימים
שיעמדו
בצרה
עד
בוא
יום
גאולתם.
ועניין
אשרי
המחכה
-
שיסבול
אותה
הצרה.
רלב"ג:
אשרי
המחכה
-
דבר
הגאולה
,
והם
המאמינים
מישראל
,
שהם
תמיד
מחכים
העת
הזה
,
ואף
כי
יתמהמה.
וזה
כלו
,
כי
מפני
העלם
המכוון
בזה
הקץ
מהם
,
מה
נעים
חלקו
אם
יגיע
לימים
שיכלו
מהעת
הנזכר
אלף
שלש
מאות
שלשים
וחמשה.
כי
אז
ישלם
נפץ
יד
עם
קדש
לכלות
הפושעים
(ראה
לעיל
,
ז).
ואז
,
לפי
מה
שאחשוב
,
תהיה
נשלמת
מלחמת
גוג
ומגוג
,
והוא
ארבעים
וחמש
שנה
אחר
הזמן
הראשון.
והנה
קרא
השנים
ימים
להוסיף
בזה
העלם
,
כי
הרצון
שיהיו
הדברים
סתומים
וחתומים.
והנה
לא
הסכמנו
לפרש
זה
הענין
ימים
ממש
,
כמו
שכתב
החכם
אברהם
אבן
עזרא
,
לסיבות
רבות.
האחת
,
כי
התשובה
לשאלת
"עד
מתי
קץ
הפלאות"
(לעיל
,
ו)
,
שחייב
שתהיה
מקפת
,
בכמות
הזמן
ההוא
בכללו.
ולפי
פירושו
לא
הודיע
דבר
בתשובה
מזה
,
אך
הודיע
שיעור
הזמן
אשר
בו
תצמח
המלכות
החמישית.
והשני
,
כי
כבר
אמר
ויתיהבון
בידיה
עד
עדן
ועדנין
ופלג
עדן"
(דנ'
ז
,
כה)
וזה
לאות
כי
זה
הזמן
מקיף
בזמן
הנתנם
בידו
בכללות.
ועם
הפירוש
שפירשנו
יתיישב
זה
כלו.
ר' ישעיה מטראני:
אשרי
המחכה
-
ויסבול
צרת
הגלות
מאהבת
השם
,
ומחכה
לבורא
שעתיד
לגואלם.
ויגיע
לימים
אלף
שלש
מאות
ושלשים
וחמשה
-
שאז
תהיה
הישועה
שיושיע
הבורא
לישראל.