תנ"ך - עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל׀ חיות ברא ובענפוהי ידרון ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ יְדֻרָון֙ יְדוּרָן֙ צִפֲּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כָּל־בִּשְׂרָֽא: (דניאל פרק ד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא־בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל׀ חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יְדֻרָון יְדוּרָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל־בִּשְׂרָא: (דניאל פרק ד פסוק ט)

טקסט בלבד:

עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל׀ חיות ברא ובענפוהי ידרון ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא: (דניאל פרק ד פסוק ט)

תיקון קוראים:

עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל׀ חיות ברא ובענפוהי ידרון ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא: (דניאל פרק ד פסוק ט)

עין המסורה:
ומזון - ג': *בר' מה , כג; דנ' ד , ט , יח. לכלא - בה - י"א בטעמא (מאילא לאתנחתא): בר' ח , יח; במ' כח , כו; מ"ב ט , ב; יר' ב , לא; יח' ז , כה; י , יג; יא , יח; רות א , י; דנ' ד , ט , יח; דה"ב כ , ח. לכלא - בה - ב' בטעמא (מאילא לאתנחתא) בסיפרא: דנ' ד , ט , יח. ידרון (כתיב; ידורן קרי) - ד' מילין בסיפרא מוקדם ומאוחר (כלומר: ארבע מלים בספר דניאל שיש לקרוא אותן בשיכול אותיות באמצע מלה; התופעה מצויה שבע פעמים): *דנ' ד , ט; ה , ז , טז (שלוש פעמים) , כט; ח , יא.

מסורה גדולה:
כל ציפריא דדניאל פתח וכל ציפריא דכל קריה קמצין.

מסורה קטנה:
ומזון - ג'; תטלל - ל'; ידרון - ידורן ק'.

רש"י:
עפיה שפיר - ענפו נאה. ואנבה שגיא - פריו רב. ומזון לכולא ביה - וכדי מזון לכל בריה היה בו. תטלל - לשון 'צל'. ידורון - לשון 'מדור ולינה'. יתזין - לשון 'מזון'.

ראב"ע דניאל פירוש א:
עפיה - אמר יפת: ענפיו , וכמוהו "מבין עפאים יתנו קול" (תה' קד , יב); גם הוא פירש "וחזותיה" (לעיל , ח) - עביו , וככה "קרן חזות" (דנ' ח , ה). ויש אומרים , כי עפיה - עליו. ואנביה - ופריו. תטלל - כדמות צל. ובענפוהי - ענפיו. צפרי - עוף. יתזין - מגזרת "מזון" (בר' מח , כג).

רלב"ג:
עלהו יפה ופריו רב , ומזון לכל בו; תחתיו תשכון חית השדה כי הוא יהיה לה לאהל , ובענפיו ישכנו עוף השמים , וממנו יזון כל בשר. והנה יאמר זה , להעיד כי הוא היה מושל בכל , גם במה שלא היה ראוי שימשול בו מהאומות , לחוזק עריהם וארצם , ותוקף האנשים אשר שם. ולזה היו אצל ההכנע לממשלתו במדרגת חיית השדה ועוף השמים , שלא ישלט האדם בהם , כי אם על המעט ובקושי; ועם כל זה היו כולם תחת ממשלתו.

ר' ישעיה מטראני:
עפיה - העלין שלו. ואנבה - פירותיו. תטלל - תרגם "צל" (בר' יט , ח) "טליא" (ת"א). ומנה יתזן (בנוסחנו: יתזין) כל בשרא - כלומר: בפירותיו יש מזון לכל העולם , ומהם נזונים כל העולם.
ריכוז קישורים