תנ"ך - חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת: (דניאל פרק ד פסוק י)

חזה הוית - רואה הייתי. ואלו עיר וקדיש - והוא מלאך , שהוא ער לעולם וקדוש.

חזה. עיר - מלאך. ורבי משה אמר , שאיננו גוף והוא ער תמיד ולא יישן. נחת - ירד , וכמוהו "נחת גדודיה" (תה' סה , יא).

ראיתי במראות ראשי על משכבי , והנה מלאך וקדוש יורד מן השמים.

חזה הוית - ועוד הייתי רואה , והנה עיר וקדיש - מלאך קדוש. המלאכים ייקראו 'עירין' על שם שהם עֵירין תדיר לעשות מצות הבורא. והוי"ו של וקדיש - יתירה.