תנ"ך - איתי
גבר
במלכותך
די
רוח
אלהין
קדישין
בה
וביומי
אבוך
נהירו
ושכלתנו
וחכמה
כחכמת־אלהין
השתכחת
בה
ומלכא
נבכדנצר
אבוך
רב
חרטמין
אשפין
כשדאין
גזרין
הקימה
אבוך
מלכא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִיתַ֨י
גְּבַ֜ר
בְּמַלְכוּתָ֗ךְ
דִּ֠י
ר֣וּחַ
אֱלָהִ֣ין
קַדִּישִׁין֘
בֵּהּ֒
וּבְיוֹמֵ֣י
אֲב֗וּךְ
נַהִיר֧וּ
וְשָׂכְלְתָנ֛וּ
וְחָכְמָ֥ה
כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין
הִשְׁתְּכַ֣חַת
בֵּ֑הּ
וּמַלְכָּ֤א
נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙
אֲב֔וּךְ
רַ֧ב
חַרְטֻמִּ֣ין
אָֽשְׁפִ֗ין
כַּשְׂדָּאִין֙
גָּזְרִ֔ין
הֲקִימֵ֖הּ
אֲב֥וּךְ
מַלְכָּֽא:
(דניאל פרק ה פסוק יא)
אִיתַי
גְּבַר
בְּמַלְכוּתָךְ
דִּי
רוּחַ
אֱלָהִין
קַדִּישִׁין
בֵּהּ
וּבְיוֹמֵי
אֲבוּךְ
נַהִירוּ
וְשָׂכְלְתָנוּ
וְחָכְמָה
כְּחָכְמַת־אֱלָהִין
הִשְׁתְּכַחַת
בֵּהּ
וּמַלְכָּא
נְבֻכַדְנֶצַּר
אֲבוּךְ
רַב
חַרְטֻמִּין
אָשְׁפִין
כַּשְׂדָּאִין
גָּזְרִין
הֲקִימֵהּ
אֲבוּךְ
מַלְכָּא:
(דניאל פרק ה פסוק יא)
איתי
גבר
במלכותך
די
רוח
אלהין
קדישין
בה
וביומי
אבוך
נהירו
ושכלתנו
וחכמה
כחכמת־אלהין
השתכחת
בה
ומלכא
נבכדנצר
אבוך
רב
חרטמין
אשפין
כשדאין
גזרין
הקימה
אבוך
מלכא:
(דניאל פרק ה פסוק יא)
איתי
גבר
במלכותך
די
רוח
אלהין
קדישין
בה
וביומי
אבוך
נהירו
ושכלתנו
וחכמה
כחכמת־אלהין
השתכחת
בה
ומלכא
נבכדנצר
אבוך
רב
חרטמין
אשפין
כשדאין
גזרין
הקימה
אבוך
מלכא:
(דניאל פרק ה פסוק יא)
עין המסורה:
גבר
-
ג':
תה'
יח
,
כו;
דנ'
ב
,
כה;
ה
,
יא.
ומלכא
נבכדנצר
-
ה'
(בלישנא):
ראה
דנ'
ב
,
כח.
נבכדנצר
-
י'
חסר
ו"ו
(בלישנא):
ראה
דנ'
א
,
יח.
נבכדנצר
-
ז'
(בלישנא):
ראה
דנ'
א
,
א.
חרטמין
-
ב':
דנ'
ב
,
כז;
ה
,
יא.
מסורה קטנה:
ומלכא
נבכדנצר
-
ל';
נבכדנצר
-
י'
חס'
ו';
הקימה
-
ל'.
רש"י:
איתי
גבר
-
יש
אדם
במלכותך
אשר
רוח
קדושים
בו.
כחכמת
אלהין
-
מלאכים.
הקימיה
-
מנהו
שר
על
כולם.
רלב"ג:
יש
איש
במלכותך
אשר
רוח
אלהים
קדושים
בו
,
ובימי
אביך
אור
דעת
ושכל
וחכמה
כחכמת
מלאך
אלהים
נמצאת
בו;
והמלך
נבוכדנצאר
אביך
הקימו
גדול
החרטומים
,
אשפים
,
כשדיים
,
גוזרים
,
על
אשר
נמצאת
בו
,
בדניאל
,
רוח
אלהים
יתירה
ומדע
ושכל;
פותר
חלומות
ומגיד
חידות
ומתיר
קשרים;
לכן
יקרא
'דניאל'
,
ופתרונו
יגיד.
והנה
הרצון
באמרו
'מתיר
קשרים'
,
שהוא
מבין
הדברים
הסתומים
יפלו
בהם
ספקות
ומבוכות
,
כי
מרוב
הספקות
ידמה
המעיין
בהם
שהם
נקשרים
בקשרים
,
לא
יוכל
לצאת
משם
להתירם.
ואולם
דניאל
היה
מתיר
הקשרים
מצד
עוצם
השגתו
,
עד
שהיה
מגיע
אל
אמתת
הדברים
ההם.
ר' ישעיה מטראני:
נהירו
-
זכר
וידיעה
,
בדברי
רז"ל
(ראה
ברכות
נח
,
ב):
נהירו
לי
שבילי
דנהרדעא.
אבוך
מלכא
-
יתר
הוא.