תנ"ך - משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ביניהן ותלת מן־קרניא קדמיתא אתעקרו אתעקרה מן־קדמיה קדמה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת בֵּֽינֵיהֵ֔ון בֵּֽינֵיהֵ֔ן וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אֶתְעֲקַ֖רָו אֶתְעֲקַ֖רָה מִן־קֳדָמַ֑יהּ קֳדָמַ֑הּ וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן: (דניאל פרק ז פסוק ח)

מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵון בֵּינֵיהֵן וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָו אֶתְעֲקַרָה מִן־קֳדָמַיהּ קֳדָמַהּ וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן: (דניאל פרק ז פסוק ח)

משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ביניהן ותלת מן־קרניא קדמיתא אתעקרו אתעקרה מן־קדמיה קדמה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן: (דניאל פרק ז פסוק ח)

עין המסורה:

אתעקרה (קרי; אתעקרו כתיב) - ח' כתיב ו"ו בסוף תיבותא וקרי ה"א: ראה דנ' ה , ה. ממלל - ב' וחסר: דנ' ז , ח , כ.

מסורה קטנה:

משתכל - ל'; סלקת - ל'; ביניהון - ביניהן ק'; אתעקרו - רה ק'; קדמיה - קדמה ק'.

רש"י:

ואלו - כמו "וארו" (לעיל , ב) , לשון 'הנה'. ממלל רברבן - דברי גאוה , הוא טיטוס , שאמרו חכמינו ז"ל שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים.

ראב"ע דניאל פירוש א:

משתכל - מגזרת "שכל" (תה' קיא , י ועוד): משתכל ומתבונן בקרנות , והנה קרן אחת קטנה עלתה ביניהם , ושלש קרנות מהראשונות נעקרו מלפניה , והנה עינים כעיני אנוש בקרן הזאת , ופה מדברת גדולות.

ראב"ע דניאל פירוש ב:

אמר הגאון [רב סעדיה] ז"ל: קרן אחרי זעירא (בנוסחנו: זעירה) - מלכות ישמעאל. ואין זה נכון , בעבור שאמר: סלקת ביניהון. והנכון בעיני - שהוא דבר עתיד , כאשר אפרש בנבואה הרביעית , שעתיד מלך בגדאד לחדש גזירות קשות על ישראל , והם 'ימים' במספר. ובאותו העת יעמד מיכאל להשליך כל הכסאות ולעשות דין ולנקום נקמת ישראל. והחיה הרביעית תאבד ותושלך באש , ולא תהיה כשאר כל החיות: כי כל החיות הראשונות הנזכרות , אם יסור שלטונם - יעמדו בחיים , וזו הרביעית לא כן. ו"בר אינש" (להלן , יג) הוא משיח צדקינו , ו"עתיק יומין" (להלן , ט) הוא מיכאל. אמר הגאון ז"ל , כי זה "עתיק יומין" הוא גשם נברא לעתו. ואחרים אמרו , כי האומר שהוא הבורא - הוא כופר , וכן האומר שהוא מלאך; לכן הוא על דרך המשל. ולולי שרצוני לקצר , הבאתי ראיות שהוא 'השר הגדול' (ראה דנ' יב , א). ו"אלף אלפין ישמשוניה" (להלן , י) - שהן למטה ממעלתו , והכל במצות המלך האחד.

רלב"ג:

מסתכל הייתי בקרנים , והנה קרן אחת קטנה עולה ביניהם , ושלשה מן הקרנים הראשונים נעקרו מלפניה והנה עינים כעיני אדם בקרן זאת ופה מדברת גדולות.

ר' ישעיה מטראני:

ואלו - כמו "וארו" (לעיל , ב). ופום ממלל רברבין - וידבר גדולות אצל הבורא. וזה המלך עדיין לא היה , ועתיד הוא להיות סמוך לביאת המשיח , כמו שיתבאר לפנים (ראה פס' יג - יד).

תנ"ך - משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ביניהן ותלת מן־קרניא קדמיתא אתעקרו אתעקרה מן־קדמיה קדמה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן:

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: