תנ"ך - חזה
הוית
עד
די
כרסון
רמיו
ועתיק
יומין
יתב
לבושה׀
כתלג
חור
ושער
ראשה
כעמר
נקא
כרסיה
שבבין
די־נור
גלגלוהי
נור
דלק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חָזֵ֣ה
הֲוֵ֗ית
עַ֣ד
דִּ֤י
כָרְסָוָן֙
רְמִ֔יו
וְעַתִּ֥יק
יוֹמִ֖ין
יְתִ֑ב
לְבוּשֵׁ֣הּ׀
כִּתְלַ֣ג
חִוָּ֗ר
וּשְׂעַ֤ר
רֵאשֵׁהּ֙
כַּעֲמַ֣ר
נְקֵ֔א
כָּרְסְיֵהּ֙
שְׁבִבִ֣ין
דִּי־נ֔וּר
גַּלְגִּלּ֖וֹהִי
נ֥וּר
דָּלִֽק:
(דניאל פרק ז פסוק ט)
חָזֵה
הֲוֵית
עַד
דִּי
כָרְסָוָן
רְמִיו
וְעַתִּיק
יוֹמִין
יְתִב
לְבוּשֵׁהּ׀
כִּתְלַג
חִוָּר
וּשְׂעַר
רֵאשֵׁהּ
כַּעֲמַר
נְקֵא
כָּרְסְיֵהּ
שְׁבִבִין
דִּי־נוּר
גַּלְגִּלּוֹהִי
נוּר
דָּלִק:
(דניאל פרק ז פסוק ט)
חזה
הוית
עד
די
כרסון
רמיו
ועתיק
יומין
יתב
לבושה׀
כתלג
חור
ושער
ראשה
כעמר
נקא
כרסיה
שבבין
די־נור
גלגלוהי
נור
דלק:
(דניאל פרק ז פסוק ט)
חזה
הוית
עד
די
כרסון
רמיו
ועתיק
יומין
יתב
לבושה׀
כתלג
חור
ושער
ראשה
כעמר
נקא
כרסיה
שבבין
די־נור
גלגלוהי
נור
דלק:
(דניאל פרק ז פסוק ט)
מסורה קטנה:
כרסון
-
ל';
רמיו
-
ל';
כתלג
-
ל';
חור
-
ל';
כעמר
-
ל';
שביבין
-
ל';
דלק
-
ל'
וחס'.
רש"י:
די
כרסון
רמיו
-
כסאות
הוטלו
ונתקנו
לישב
במשפט
,
אחד
לדין
,
ואחד
לצדקה
לישראל.
ועתיק
יומין
יתיב
-
הקדוש
ברוך
הוא
יושב
למשפט
על
המלכות
הזו
ועל
שלפניה
,
שהכעיסו
לפניו
והציקו
לבניו.
כתלג
חיור
-
ללבן
עונות
עמו.
ושער
ראשה
כעמר
נקא
-
מנקה
עצמו
מזכיות
שיש
לעובדי
כוכבים
ומזלות
לפניו
,
ומשלם
להם
כל
שכרם
בעולם
הזה;
בויקרא
רבה.
ראב"ע דניאל פירוש א:
חזה.
-
רואה
הייתי
,
עד
שהכסאות
הושלכו
,
וקדמון
ימים
ישב;
לבושו
-
כשלג
לבן
,
ושער
ראשו
-
כצמר
נקי
,
כסאותיו
-
שביבי
אש
,
גלגליו
-
אש
בוערה.
רלב"ג:
רואה
הייתי
עד
שהכסאות
הושלכו
והישיש
ישב;
לבושו
כשלג
לבן
ושער
ראשו
כצמר
נקי;
כסאו
שביבי
אש
ופניו
אש
בוער.
ר' ישעיה מטראני:
חזה
הוית
עד
די
כרסוון
רמיו
-
הכסאות
לישב
שם
הבורא
עם
בית
דינו.
ועתיק
יומין
יתיב
-
הוא
הבורא
עם
בית
דינו
,
ועוסק
בדין.
וראה
כבוד
הבורא
בדמיון
שמדמה
לנביאיו;
וחס
ושלום
שיאמר
אדם
שראה
הבורא
ממש
,
שהרי
לרבן
של
נביאים
נאמר
"כי
לא
יראני
האדם
וחי"
(שמ'
לג
,
כ).
אלא
לא
ראה
כי
אם
דמיון
שמדמה
לנביאיו
לפי
שעה
,
כמו
שנדמה
גם
ליחזקאל
(א).