תנ"ך - ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְע֛וֹד אֲנִ֥י מְדַבֵּ֖ר בַּתְּפִלָּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ גַּבְרִיאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ רָאִ֨יתִי בֶחָז֤וֹן בַּתְּחִלָּה֙ מֻעָ֣ף בִּיעָ֔ף נֹגֵ֣עַ אֵלַ֔י כְּעֵ֖ת מִנְחַת־עָֽרֶב: (דניאל פרק ט פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת־עָרֶב: (דניאל פרק ט פסוק כא)

טקסט בלבד:

ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב: (דניאל פרק ט פסוק כא)

תיקון קוראים:

ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב: (דניאל פרק ט פסוק כא)

עין המסורה:
ועוד - ח' ראשי פסוקים: ראה לעיל , כ. ועוד - כ"ג: ראה לעיל , כ. מעף - ב' , חד חסר וחד מלא: יש' ח , כג; *דנ' ט , כא.

מסורה גדולה:
מועף ב' חד מל' וחד חס' כי לא מועף מל' מעף ביעף חס'.

מסורה קטנה:
ועוד - ח' רא' פס'; מעף - ב' חד מל'; ביעף - ל'; כעת מנחת - ל'.

רש"י:
בתחילה - בימי בלשצר , כמו שכתוב למעלה (דנ' ח , טז). מועף ביעף - היה מועף אלי בפריחה ובטיסה.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ועוד הייתי מדבר - ואתפלל דברים שלא נכתבו , ומפיל תחינתי; על כן הוצרך לומר פעם אחרת: ועוד אני מדבר בתפלה. וטעם מועף - כאילו אמר: העיפוֹ , שהיה מוכרח לעוף. וטעם ביעף - כי הוא יעף מרוב המרוצה. והנה ביעף - שם , על משקל "ואדם בִּיקָר בל ילין" (תה' מט , יג). וטעם כעת מנחת ערב - כי היה צם (ראה לעיל , ג) , וככה כתוב: "בצום ובכי" (ראה אס' ד , ג).

רלב"ג:
והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון - הנה מצאנו בזה הספר הנבואי שני שמות למלאכים , והם גבריאל ומיכאל (ראה דנ' י , יג). והנראה בעיני לפי מה שיתנהו העניין והתורה , כי גבריאל הוא המלאך אשר יגיעו הנבואות לנביאים באמצעותו. ונקרא גבריאל , להיות למדרגתו התייחסות אל מדרגת השכל האנושי , והוא כמו צורה; ושלמות לו באופן מה , והוא אשר יקראוהו האחרונים השכל הפועל , וקראוהו הפילוסופים 'הנפש הנאצלת מהגלגלים'. ובכמו זה אמר יחזקאל "כי רוח החיה באופנים" (א , כ) , כמו שיתבאר שם בעזר השם. וכבר בארנו בראשון מספר מלחמות יי' , שאלו השמות כלם מורים על עניין אחד. והנה השכל המקבל שפע זה השכל נקרא 'מיכאל' , כי הוא בעצמותו מך וערום מהשגות המושכלות. והשכל הזה שקבל שפע מהשכל הפועל , שב כמו צורה. ויקרא 'שכל נקנה'; ומצד שיש לו כח לקבל יותר מזה השפע הוא 'מך'. ולזה יקרא השכל הנקרא "מיכאל" והוא שר ישראל , כמו שהתבאר בתורה; וזה , כי ישראל אינם תחת המערכת אשר לכוכבים , אך הם מונהגים מהשגה אלהית הדבקה בשם מצד שלמות השכל הנקנה , כמו שבארנו במאמר הרביעי מספר מלחמות יי'. וזהו מה שראינו להציע אותו בזה המקום. ועוד אני מדבר בתפלה - ידמה שהמתין להתפלל לעת הערב , כי אז הוא מצטער מהצום , לא בבקר , ולזה לא היה ראוי שיקרא 'צום' עד העת ההיא; וזה , כי אם לא יאכל אדם בבקר , אין ראוי שיקרא צום מפני זה; וזה מבואר. והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף - רוצה לומר: מיוגע ביגיעות; ושרשו 'יעף' , והוא מעניין עייפות. והרצון בו , שכבר ראה אותו בחזון הנזכר קודם זה , והיה אז דניאל יגע ביגיעות (ראה דנ' ח , יז - יח) נוסף מהשגת המלאך , עד שכבר נבעת ונפל על פניו עד שנגע בו והעמידו על עמדו. ולזה סיפר בזה המקום , שזה המלאך היה נוגע אליו בעת מנחת ערב , ומפני זה נתחזק ולא היה לו עייפות עתה להשיגו.

ר' ישעיה מטראני:
והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה - בחזון שראה בשנת שלש למלכות בלשצר , כמו שכתוב למעלה (ראה דנ' ח , א , טז). מועף ביעף - פורח היה בפריחה כדרך המלאכים.
ריכוז קישורים