תנ"ך - אתה־הוא
ה'
לבדך
את
אתה
עשית
את־השמים
שמי
השמים
וכל־צבאם
הארץ
וכל־אשר
עליה
הימים
וכל־אשר
בהם
ואתה
מחיה
את־כלם
וצבא
השמים
לך
משתחוים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַתָּה־ה֣וּא
יְהוָה֘
לְבַדֶּךָ֒
אַתָּ֣
אַתָּ֣ה
עָשִׂ֡יתָ
אֶֽת־הַשָּׁמַיִם֩
שְׁמֵ֨י
הַשָּׁמַ֜יִם
וְכָל־צְבָאָ֗ם
הָאָ֜רֶץ
וְכָל־אֲשֶׁ֤ר
עָלֶ֙יהָ֙
הַיַּמִּים֙
וְכָל־אֲשֶׁ֣ר
בָּהֶ֔ם
וְאַתָּ֖ה
מְחַיֶּ֣ה
אֶת־כֻּלָּ֑ם
וּצְבָ֥א
הַשָּׁמַ֖יִם
לְךָ֥
מִשְׁתַּחֲוִֽים:
(נחמיה פרק ט פסוק ו)
אַתָּה־הוּא
יְהוָה
לְבַדֶּךָ
אַתָּ
אַתָּה
עָשִׂיתָ
אֶת־הַשָּׁמַיִם
שְׁמֵי
הַשָּׁמַיִם
וְכָל־צְבָאָם
הָאָרֶץ
וְכָל־אֲשֶׁר
עָלֶיהָ
הַיַּמִּים
וְכָל־אֲשֶׁר
בָּהֶם
וְאַתָּה
מְחַיֶּה
אֶת־כֻּלָּם
וּצְבָא
הַשָּׁמַיִם
לְךָ
מִשְׁתַּחֲוִים:
(נחמיה פרק ט פסוק ו)
אתה־הוא
ה'
לבדך
את
אתה
עשית
את־השמים
שמי
השמים
וכל־צבאם
הארץ
וכל־אשר
עליה
הימים
וכל־אשר
בהם
ואתה
מחיה
את־כלם
וצבא
השמים
לך
משתחוים:
(נחמיה פרק ט פסוק ו)
אתה־הוא
יהוה
לבדך
את
אתה
עשית
את־השמים
שמי
השמים
וכל־צבאם
הארץ
וכל־אשר
עליה
הימים
וכל־אשר
בהם
ואתה
מחיה
את־כלם
וצבא
השמים
לך
משתחוים:
(נחמיה פרק ט פסוק ו)
עין המסורה:
לבדך
-
ג'
(בסגול):
*שמ'
יח
,
יד;
ש"א
כא
,
ב;
*נחמ'
ט
,
ו.
וכל
אתנחתא
וסוף
פסוק
דכותהון.
וכל
-
ה'
פסוקים
'וכל
וכל
וכל':
ש"ב
טו
,
כג;
מ"ב
ג
,
כה;
יח'
לח
,
כ;
מי'
א
,
ז;
נחמ'
ט
,
ו.
וכל
-
צבאם
-
ד':
*בר'
ב
,
א;
יש'
לד
,
ד;
מה
,
יב;
*נחמ'
ט
,
ו.
מסורה גדולה:
לבדך
ג'
אתה
יושב
ויחרד
אחימלך
אתה
הוא.
וכל
אתנח'
וסופ'
פסוק'
דכות'.
וכל
צבאם
ד'
וסימנ'
ויכולו
השמים
והארץ
וכל
צבאם
יבול
צויתי
את'
עשית.
מסורה קטנה:
לבדך
-
ג';
את
-
אתה
ק';
השמים
שמי
השמים
-
ל';
וכל
-
צבאם
-
ד';
וכל
-
אשר
עליה
-
ל';
וצבא
השמים
-
ל'.
רלב"ג:
אתה
הוא
יי'
לבדך
-
כי
לא
ישתתף
עמך
בזה
השם
אחד
מהנמצאות
,
כי
ההֱיות
הוא
לך
מעצמך
,
וכל
הֱיות
אשר
לזולתך
הוא
עלול
מן
ההיות
אשר
לך.
ולזה
יֵאָמר
שם
ההיות
באמתות
ובקדימה
על
יי'
יתברך
,
ועל
זולתו
יאָמר
בשתוף
ובאיחור.
אתה
עשית
את
השמים
-
והם
הגלגלים
השמונה.
ושמי
השמים
הם
הגלגלים
העובדים
כל
גלגל
וגלגל
בתנועותיהם.
וכל
צבאם
-
הם
הכוכבים
,
אשר
בעבורם
היה
רבוי
הגלגלים
ועשית
הארץ.
וכל
אשר
עליה
-
מהצמחים
והבעלי
חיים.
הימים
וכל
אשר
בהם
-
מהדגים
והצמחים
כמו
האלמוגים
שיתהוו
בהם
,
וקצת
עשבים
שגדלים
במים.
ואתה
מחיה
את
כלם
-
ומעמיד
אותם;
רוצה
לומר
,
שאין
מעשיך
אלו
כדרך
מעשי
האדם
,
שאחר
שנעשו
לא
יתָלה
קיומם
בקיום
העושה
אותם.
אבל
מעשי
יי'
יתברך
-
קיומם
במה
שישפע
עליהם
תמיד
מיי'
יתברך
,
ולזה
הוא
מחיה
את
כלם.
וצבא
השמים
לך
משתחוים
-
רוצה
לומר
,
שהם
כלם
נכנעים
לו
יתברך
,
ובשליחותו
הם
מתנועעים;
כמו
שבארנו
בחמישי
מספר
מלחמות
יי'.
ר' משה קמחי:
השמים
-
הוא
הרקיע
,
ושמי
השמים
-
הגלגלים
העליונים.