תנ"ך - ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבֲב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ (במדבר פרק י פסוק לו)

וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהוָה רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פ (במדבר פרק י פסוק לו)

ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל: פ (במדבר פרק י פסוק לו)

ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: פ (במדבר פרק י פסוק לו)

תרגום אונקלוס:

וּבמִשׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרִי בִיקָרָך בְּגוֹ רִבְּוָת אַלפַיָא דְיִשׂרָאֵל :

עין המסורה:

שובה - ה' בטעמא (מלרע): במ' י , לו; יש' מד , כב; תה' ו , ה; צ , יג; קכו , ד.

מסורה קטנה:

ובנחה - ל'; שובה - ה' בטע'; רבבות - ל' בטע'.

רש"י:

שובה יי' - מנחם תרגמוֹ (ראה מחברת: 'שב') לשון מרגוע , וכן "בשובה ונחת תושעון" (יש' ל , טו). רבבות אלפי ישראל - מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותין משני אלפים ושני רבבות (ראה ספ"ב פד).

ראב"ע:

ובנחה - בנוח הארון. ונכתב בה"א כמו ה"א "אהלה" (בר' יג , ג) , כי אותיות יהו"א מתחלפים. שובה יי' - אמר רבי יהודה בן דוד המדקדק הראשון , כי כל 'שב' שטעמו מגזרת 'תשובה' הוא פועל עומד , ולא 'יצא' בבנין ה'קל' , רק אם היה טעמו בשלוה והשקט (ע"פ יח' טז , מט) , כמו "בשובה ונחת תושעון" (יש' ל , טו); וכן שובה יי' רבבות אלפי ישראל - שיניחם ולא ירגזו מאויב. ודע כי 'רבבה' מגזרת "רב" (בר' יג , ו) , והטעם: כמו "רבבה כצמח השדה נתתיך" (יח' טז , ז). ויתכן שנקרא עשרת אלפים בעבור היותו מספר רב , על כן נסמכה מלת רבבות לאלפי. ומשה התפלל שיניח וישקיט השם כל ישראל , ואם הם רבים.

ר' יוסף בכור שור:

ובנחה יאמר שובה - כשהיה נח הענן ובאים לחנות , היה אומר: שובה יי' רבבות - יהי רצון שישובו כל האלפים וכל הרבבות למקומם במספרם , ולא יפקוד מהם איש (ע"פ במ' לא , מט).

רלב"ג:

ובנחה יאמר - ובנוח הארון היה אומר: אנא השם , שוב רבבות אלפי ישראל אל הארץ אשר נשבעת לאבותיהם. והנה אמר: 'שוב' - בעבור האבות הקדושים שישבו בארץ ישראל. או יהיה הרצון בזה , שישיב השם יתעלה אלפי ישראל לרבבות , בשיוסיף עליהם כהם עשר פעמים (ע"פ דב' א , יא; ראה ספ"ב פד). והנה היה בשני אלו הפסוקים (לה - לו) נקוד מלמעלה ומלמטה , להעיר שלא על ענין זה המסע והחנייה הפרטית היתה זאת התפלה למשה (ראה ספ"ב פד) , אבל היתה על התכלית שהיה מכוון מעת צאתם ממצרים , והוא , כדי שיירשו ישראל את הארץ (ראה שמ' ג , ח); וזה , כי מפני שכבר קבלו ישראל את התורה ונהיו לשם יתעלה לעם קדוש (ראה שמ' יט , ו) , הנה יתישרו לירש הארץ אז.