תנ"ך - על־כן יאמר בספר מלחמת ה' את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן: (במדבר פרק כא פסוק יד)

עַל־כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהוָה אֶת־וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת־הַנְּחָלִים אַרְנוֹן: (במדבר פרק כא פסוק יד)

על־כן יאמר בספר מלחמת ה' את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון: (במדבר פרק כא פסוק יד)

על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון: (במדבר פרק כא פסוק יד)

תרגום אונקלוס:

עַל כֵּין יִתאֲמַר בְּסִפרָא קְרָבִין עֲבַד יְיָ עַל יַמָא דְסוּף וּגבוּרָן עַל נַחֲלֵי אַרנוֹן :

עין המסורה:

יאמַר - ג' בפתח: בר' י , ט; *במ' כא , יד; תה' פז , ה. ארנון - ג' מלא בתורה: *במ' כא , יג (פעמיים) , יד. וכל נביאייא דכותהון בר מן א' (חסר): מ"ב י , לג.

מסורה גדולה:

יאמר ג' פת' על כן יאמר בספר מלחמת על כן יאמר כנמרד ולציון יאמר איש.

מסורה קטנה:

יאמר - ג'; מלחמת - ל' חס'; והב - ל'; בסופה - ל'.

רש"י:

על כן יאמר - על חנייה זו ונסים שנעשו בה יאמר בסיפור מלחמות יי' - כשמספרים נסים שעשה לאבותינו , יספרו: את והב - כמו 'יהב'; כמו שיאמר מן 'יעידה' - 'ועד' , כן יאמר מן 'יהב' - והב; והוי"ו יסוד , כלומר: את אשר יהב להם והִרְבָּה נסים בים סוף. ואת נסי הנחלים של ארנון - כשם שמספרים בנסי ים סוף , כך יש לספר בנסי נחלי ארנון , שאף כאן נעשו נסים גדולים (ראה תנח' חקת כ). ומה הם הנסים?

רשב"ם:

על כן יאמר - על אילו המסעות שחזרו לאחוריהם והקיפו את ארץ אדום; כדכתיב "ונסב את הר שעיר ימים רבים" (דב' ב , א) , וחזרו עד שפגעו בבאר שכתוב למעלה (במ' כ , יא). אז יֵאָמַר בספירת דברים , ששיבחו להקדוש ברוך הוא והזכירו ניסי ים סוף וניסים שנעשו בנחל ארנון ובאר; וגם אז ישיר ישראל - בראותם עתה את הבאר; כי מתחלה לא אמרו שירה עליו , לפי שאז נענשו עליה משה ואהרן. את והב - את יהב של הקדוש ברוך הוא; כמו "השלך על יי' יהבך" (תה' נה , כג). וכמו מן 'יהיה' - "מה הוה לאדם" (קה' ב , כב); מן "יקושת (בנוסחנו: יקושתי) לך וגם נלכדת בבל" (יר' נ , כד) - "פן תוָקש בו" (דב' ז , כה); מן 'ירא' - "למען תורא" (תה' קל , ד): וי"ו תחת יו"ד , כן והב - מן 'יהב'.

ראב"ע:

בספר מלחמות יי' - ספר היה בפני עצמו , ושם כתובות מלחמות יי' , בעבור יראיו. ויתכן שהיה מימות אברהם; כי ספרים רבים אבדו ואינם נמצאים אצלינו , כ"דברי נתן" (דה"ב ט , כט) ועדו (ראה שם) ו"דברי הימים למלכי ישראל" (מ"א יד , יט ועוד) , ושירות שלמה ומשליו (ראה מ"א ה , יב). את והב בסופה - מלחמות היו בימים הקדמונים במקומות הנזכרים. ושם והב איננו לשון הקדש , וכן "ופסי" (במ' יג , יד) , "ויזתא" (אס' ט , ט) , "ושתי" (שם א , ט) , גם "ושני" (דה"א ו , יג); או פירושו וּשני , והו"ו לחבור. וכל זה למה? שלא תמצא ו"ו שרש בראש המלה , רק מלת "ווי העמודים" (שמ' כז , י); רק תמצא תחת יו"ד , כמו "ולד" (ש"ב ו , כג). ופירוש המתרגם ארמית ידוע.

ר' יוסף בכור שור:

על כן - שנצח סיחון את מלך מואב , יאמר בספר מלחמת יי' - ספר היה , כמו דברי הימים , שהיו כותבים בו מלחמות שבין אומה לאומה , והנצחון שהקדוש ברוך הוא היה עושה לאומה על חברתה; וכתוב בו לעניין מלך מואב: את והב בסופה - 'אתוהב' - תיבה אחת היא; והוא כמו "בהתודע יוסף אל אחיו" (בר' מה , א) , שהוא מן 'ידע'; וכמו כן 'אתוהב' כמו 'אתיהב' כמו "כי לא ניתן להם נחלה" (במ' כו , סב) , דמתרגמינן: "ארי לא אתיהיב" (ת"א); כלומר: ניתן מלך מואב בסופה וסערה - שהיה נָצוּח. ואת הנחלים ארנון - ועם הנחלים היה ניצוח , שלקחו כל ארצו עד הנחל.

רמב"ן:

[(תוספת רמב"ן עצמו:) כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי - היה ארנון שם עיר למואב , והוא בשלם תחום האמורי , תחלת גבול מואב , ויושבת על נחלים נוזלים ממנה. ודרך הפשט בספר מלחמות יי' - כי היו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות , כי כן בכל הדורות , ובעלי הספרים ההם היו נקראים "מושלים" (להלן , כז) - שנושאים בהם משלים ומליצות; והנצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם ליי' , כי לו המה באמת. והנה גבורת סיחון במואב היתה נפלאת להם וכתבוה בספר , ואמרו בה מליצות: את והב בסופה וגו' , ונשאו בה משל: "בואו חשבון" וגו' (להלן , כז); ושם עיר אחת מן הערים שהיו למואב: והב. ואשד הנחלים - מדרון הנחל , כל אשר הנחלים נגרים ונמשכים; מן "אשדות הפסגה" (דב' ג , יז) , וכן "ההר והנגב והשפלה והאשדות" (יהו' י , מ). בסופה - מן "בסופה ובשערה" (נח' א , ג). והנה כאשר לכד סיחון ערי מואב , כתבו המושלים בספר שקראו 'מלחמות יי'': את והב בסופה , או שכתבו: נלחם יי' את והב בסופה , ואת הנחלים אשר לארנון ושפל הנחלים אשר נטה למושב ער ונשען ה אשד לגבול מואב - את הכל השמיד יי' בסופה ובסערה , כי בא עליהם סיחון פתאום , פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה (ע"פ יש' ה , כח); וכן אמרו "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון" (להלן , כח) - את הכל השמיד. והנה הכתוב מביא ראיה מספר המלחמות , כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל , וכל הנחלים והאשדות עד ארנון מותרים להם; כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון , ולא ארנון בכלל , ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו , כדכתיב "ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון תוך הנחל וגבול" (דב' ג , טז) , וכן אמר יפתח: "ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב" (שו' יא , יח). וטעם ומשם בארה - יחזור למעלה , לומר כי חנו מעבר ארנון , ומשם נסעו והקיפו בארה , כי לא נכנסו בארנון וממנו והלאה , כי הוא גבול מואב הנשאר; וקורא בכאן שם המקום על שם הנס , ואין שמו כן במסעים (ראה במ' לג)].

רלב"ג:

בספר מלחמות יי' - אחשוב שהיה זה ספר , נכתבו בו כל ספורי מלחמות יי'. את והב בסופה ואת הנחלים ארנון - רוצה לומר , שעיר את והב היתה בסופה , והוא הסוּף שיגדל סמוך לנהרות; וארנון היה את הנחלים , וכלם היו מגבול מואב. והוצרכו ישראל לסבוֹב גבול מואב שלא יכנסו בארץ מואב , כי לא רצה השם יתעלה שיסָבבו להתגרות בם מלחמה , כמו שאמר "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" (דב' ב , ט). וכן היה מגבול מואב מה שהיה מתקבץ מהנחלים שהיו נשפכים יחד למקום אחד; והיה המקובץ נחל גדול , והיה נקרא 'אשד הנחלים'. וזה הנהר היה נוטה בתנועתו לשבת ער - רוצה לומר: לשבת וער; ויהיה שבת - שם מקום , וכן ער. והנה אשד הנחלים היה סמוך לגבול מואב , ולזה נתבאר מזה שאלו המקומות כלם הם בגבול מואב. וזהו אמרו על כן יאמר בספר מלחמות יי' וגו' - להביא עדות שארנון היה גבול מואב. ומזה המקום יתבאר , שישראל היו הולכים סביב ארץ מואב ולא רצו עבור בגבולו (ע"פ פס' כג להלן); ולזה אמר בלק: "והוא יושב ממולי" (במ' כב , ה).