תנ"ך - אז
ישיר
ישראל
את־השירה
הזאת
עלי
באר
ענו־לה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָ֚ז
יָשִׁ֣יר
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֶת־הַשִּׁירָ֖ה
הַזֹּ֑את
עֲלִ֥י
בְאֵ֖ר
עֱנוּ־לָֽהּ:
(במדבר פרק כא פסוק יז)
אָז
יָשִׁיר
יִשְׂרָאֵל
אֶת־הַשִּׁירָה
הַזֹּאת
עֲלִי
בְאֵר
עֱנוּ־לָהּ:
(במדבר פרק כא פסוק יז)
אז
ישיר
ישראל
את־השירה
הזאת
עלי
באר
ענו־לה:
(במדבר פרק כא פסוק יז)
אז
ישיר
ישראל
את־השירה
הזאת
עלי
באר
ענו־לה:
(במדבר פרק כא פסוק יז)
תרגום אונקלוס:
בְּכֵין
שַׁבַּח
יִשׂרָאֵל
יָת
תֻּשׁבַּחתָּא
הָדָא
סַקִי
בֵירָא
שַׁבַּחוּ
לַהּ
:
רש"י:
עלי
באר
-
מתוך
הנחל
,
והעלי
מה
שאת
מעלה.
[ומנין
שה
באר
הודיעה
להם?
שנאמר
"ומשם
בארה"
(לעיל
,
טז).
וכי
משם
היתה
,
והלא
מתחלת
ארבעים
שנה
היתה
עמהם!?
אלא
שירדה
לפרסם
את
הנסים
(ראה
תנח'
חקת
כ).
וכן
אז
ישיר...
השירה
הזאת
-
נאמרה
בסוף
ארבעים
,
וה
באר
נתנה
להם
מתחלת
ארבעים;
מה
ראה
ליכתב
כאן?
אלא
הענין
הזה
נדרש
למעלה
הימנו
(ראה
תנח'
חקת
כ).]
רשב"ם:
על
כן
יאמר
-
על
אילו
המסעות
שחזרו
לאחוריהם
והקיפו
את
ארץ
אדום;
כדכתיב
"ונסב
את
הר
שעיר
ימים
רבים"
(דב'
ב
,
א)
,
וחזרו
עד
שפגעו
בבאר
שכתוב
למעלה
(במ'
כ
,
יא).
אז
יֵאָמַר
בספירת
דברים
,
ששיבחו
להקדוש
ברוך
הוא
והזכירו
ניסי
ים
סוף
וניסים
שנעשו
בנחל
ארנון
ובאר;
וגם
אז
ישיר
ישראל
-
בראותם
עתה
את
הבאר;
כי
מתחלה
לא
אמרו
שירה
עליו
,
לפי
שאז
נענשו
עליה
משה
ואהרן.
את
והב
-
את
יהב
של
הקדוש
ברוך
הוא;
כמו
"השלך
על
יי'
יהבך"
(תה'
נה
,
כג).
וכמו
מן
'יהיה'
-
"מה
הוה
לאדם"
(קה'
ב
,
כב);
מן
"יקושת
(בנוסחנו:
יקושתי)
לך
וגם
נלכדת
בבל"
(יר'
נ
,
כד)
-
"פן
תוָקש
בו"
(דב'
ז
,
כה);
מן
'ירא'
-
"למען
תורא"
(תה'
קל
,
ד):
וי"ו
תחת
יו"ד
,
כן
והב
-
מן
'יהב'.
ראב"ע:
עלי
באר
-
תחלת
השירה
,
ולא
נכתב
כולה.
ענו
-
לשון
צווי.
והנה
פירש
איך
עלתה:
ר' יוסף בכור שור:
אז
-
כשנתנה
להם
אותו
הבאר
,
ישיר
ישראל
-
מחמת
שמחה
,
כי
נהפכו
ממות
לחיים;
כי
היו
יריאים
למות
בצמא
,
הם
ומקניהם.
אבל
משה
לא
שר
,
לפי
שנכשל
בו.
עלי
באר
-
כך
משוררים
וצועקים:
עלי
באר!
עלי
באר!
ענו
לה
-
צעקו
לה;
כמו
"וענו
הלוים...
אל
כל
איש
ישראל
קול
רם"
(דב'
כז
,
יד).
רלב"ג:
והנה
דבר
השירה
הזאת:
עלי
באר
ענו
לה
-
רוצה
לומר:
כאלו
היו
אומרים
זה
לזה:
שוררו
בעבור
הבאר
זה
השיר!
והוא
אמרו
באר
חפרוה
שרים
כרוה
נדיבי
העם
במחוקק
במשענותם.
ואמרוֹ
תחלה
עלי
באר
-
כאלו
דברו
עם
הבאר
שיעלה
,
רוצה
לומר:
מי
הבאר
,
להעיר
על
עליית
המים
בגבורה
מהמקום
ההוא
שלא
היה
ראוי
לזה.
באר
חפרוה
שרים
וגו'
-
רוצה
לומר
,
כי
להיות
העפר
ההוא
עפר
תיחוח
,
לא
הוצרך
למי
שיתעמל
בחפירתו
,
אבל
השרים
ונדיבי
העם
כרוהו
וחפרוהו
במשענותם
,
והוא
המטה
אשר
בידם;
כמו
המחוקק
שיכתוב
בעט
הסופר
(ע"פ
תה'
מה
,
ב)
בזולת
עמל
,
כן
חפרוהו
וכרוהו
בקלות
במשענותם.
ומעפר
כזה
לא
היה
ראוי
שיצאו
להם
מים
,
ועם
זה
היו
עולים
מים
רבים
ממנו
שהספיק
לכל
העדה.
וממדבר
נסעו
ובאו
אל
מתנה
,
וממתנה
לנחליאל
,
ומנחליאל
באו
לבמות.